Tamid 57

Kapitel 57

א לא נתעצל הכהן מלהוציא את הדשן

1 NIEMALS ABER UNTERLIESS DER PRIESTER DIE ENTFERNUNG DER ASCHE AUS TRÄGHEIT.

ב החלו מעלין בגזירין לסדר את המערכה וכי כל העצים כשרין למערכה הן כל העצים כשרין למערכה חוץ משל גפן ושל זית אבל באלו היו רגילין במרביות של תאנה של אגוז ושל עץ שמן

2 ALSDANN BEGANNEN SIE DIE HOLZSCHEITE HINAUFZULEGEN, UM DEN HOLZSTOSS HERZURICHTEN. WAREN ALLE HOLZARTEN FÜR DEN HOLZSTOSS TAUGLICH? ALLERDINGS WAREN MIT AUSNAHME DES WEINSTOCKES UND DES OLIVENBAUMES ALLE HOLZARTEN FÜR DEN HOLZSTOSS TAUGLICH, JEDOCH PFLEGTE MAN FOLGENDES ZU VERWENDEN: ZWEIGE VOM FEIGENBAUME, VOM NUSSBAUME UND VOM ÖLBAUME.

ג סידר את המערכה גדולה מזרחה וחזיתה מזרחה וראשי גזירין הפנימים היו נוגעין בתפוח וריוח היה בין הגזירים שהיו מציתים את האליתא משם

3 DIESER SCHICHTETE AUF DER OSTSEITE DEN GROSSEN HOLZSTOSS AUF, DIE VORDERSEITE NACH OSTEN, UND DIE ENDEN DER INNEREN HOLZSCHEITE BERÜHRTEN DEN ASCHENHAUFEN; ZWISCHEN DEN SCHEITEN WAR EIN ABSTAND, WO MAN DIE KIENSPÄNE ANZÜNDETE.

ד בררו משם עצי תאנה יפים סידר את המערכה שניה לקטורת כנגד מערבית דרומית משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות

4 SODANN SUCHTE MAN DARAUS GUTES FEIGENBAUMHOLZ HERAUS UND SCHICHTETE GEGEN SÜDWEST DEN ZWEITEN HOLZSTOSS FÜR DAS RÄUCHERWERK AUF, VIER ELLEN VON DER ECKE NACH NORDEN ZU,

ה בעומד חמש סאין גחלים ובשבת בעומד שמונה סאין גחלים ששם היו נותנים שני בזיכי לבונה של לחם הפנים האברים והפדרים שלא (היו) נתעכלו מבערב מחזירין אותן למערכה והציתו שתי מערכות באש ירדו ובאו להם ללשכת הגזית:

5 FÜR UNGEFÄHR FÜNF SEA͑ KOHLEN, UND AM ŠABBATH FÜR UNGEFÄHR ACHT SEA͑ KOHLEN, WEIL MAN DA AUCH DIE ZWEI SCHALEN WEIHRAUCH VON DEN SCHAUBROTEN HINAUFTAT. OPFERGLIEDER UND SCHMER VOM ABENDE HER, DIE NICHT VERBRANNT WAREN, LEGTEN SIE WIEDER AUF DEN HOLZSTOSS, ZÜNDETEN BEIDE SCHICHTUNGEN AN, STIEGEN DANN HINUNTER UND BEGABEN SICH IN DIE QADERHALLE.

ו <big>גמ׳</big> אמר רבא גוזמא השקו את התמיד בכוס של זהב אמר רבא גוזמא

6 GEMARA. Raba sagte: Dies ist eine Übertreibung. «Man tränkte das beständige Opfer aus einem goldenen Becher.» Raba sagte: Dies ist eine Übertreibung.

ז אמר רבי אמי דברה תורה לשון הבאי דברו נביאים לשון הבאי דברו חכמים לשון הבאי

7 R. Ami sagte: Die Tora gebraucht hyperbolische Redewendungen, die Propheten gebrauchen hyperbolische Redewendungen und die Weisen gebrauchen hyperbolische Redewendungen.

ח דברה תורה לשון הבאי דכתיב (דברים א, כח) ערים גדולות ובצורות בשמים בשמים ס"ד אלא גוזמא

8 Die Tora gebraucht hyperbolische Redewendungen, denn es heißt: große Städte und bis zum Himmel befestigt. Bis zum Himmel, ist dies denn möglich? Dies ist vielmehr eine Übertreibung.

ט דברו חכמים לשון הבאי הא דאמרן תפוח והשקו את התמיד בכוס של זהב

9 Die Weisen gebrauchen hyperbolische Redewendungen, wie wir eben vom Aschenhaufen und vom Tränken des beständigen Opfers aus einem goldenen Becher gesagt haben.

י דברו נביאים לשון הבאי דכתיב (מלכים א א מ) (וכל עם הארץ) מחללים בחלילים וגו' ותבקע הארץ לקולם

10 Die Propheten gebrauchen hyperbolische Redewendungen, denn es heißt: und sie bliesen auf Flöten &c., daß die Erde von ihrem Lärmen barst.

יא אמר רבי ינאי בר נחמני אמר שמואל בשלשה מקומות דברו חכמים בלשון הבאי ואלו הן תפוח גפן ופרכת

11 R. Jannaj b. Naḥmani sagte im Namen Šemuéls: An drei Stellen gebrauchen die Weisen hyperbolische Redewendungen, und zwar: beim Aschenhaufen, beim Weinstocke und beim Vorhange.

יב לאפוקי מדרבא דתנן השקו את התמיד בכוס של זהב ואמר רבא גוזמא קא משמע לן הני אין התם לא אין עניות במקום עשירות

12 Dies schließt das aus, was Raba gesagt hat. Wir haben nämlich gelernt: Man tränkte das beständige Opfer aus einem goldenen Becher. Hierzu sagte Raba, dies sei eine Übertreibung. Er lehrt uns, daß dies nur von jenen gilt, nicht aber hiervon, denn wo Reichtum, ist keine Ärmlichkeit.

יג תפוח הא דאמרן גפן דתניא גפן זהב היתה עומדת על פתח ההיכל ומודלה על גבי כלונסות וכל מי שמתנדב עלה

13 Beim Aschenhaufen, wie wir eben gesagt haben. Beim Weinstocke, denn es wird gelehrt: An der Tür des Tempelschiffes stand ein goldener Weinstock, von Stangen getragen, und wer ein Blatt,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel