Temurah 12

Kapitel 12

א אבק רבית אינה יוצאה בדיינין ור' יוחנן אמר אפי' רבית קצוצה אינה יוצאה בדיינין

1 Halbwucherkann durch das Gericht nicht abgenommen werden. R. Joḥanan aber sagte, auch der vereinbarte Wucher könne nicht durch das Gericht abgenommen werden.

ב א"ל התם בסברא פליגי התם בקראי פליגי דא"ר יצחק מ"ט דרבי יוחנן אמר קרא (יחזקאל יח, יג) בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה לחיים ניתן ולא להישבון

2 Jener entgegnete: Da streiten sie ja über die Schriftverse. R. Jiçḥaq sagte nämlich: Folgendes ist der Grund R. Joḥanans: Die Schrift sagt:auf Zins leiht er aus und Wucher nimmt er, sollte er noch leben? Er wird nicht leben; hinsichtlich des Lebens ist er gegeben, zur Rückgabe aber nicht [verpflichtet].

ג רב אחא בר אדא אמר מהכא (ויקרא כה, יז) ויראת מאלהיך אני ה' למורא נתתיו ולא להישבון

3 R. Aḥa entnimmt dies hieraus:Du sollst deinen Gott fürchten, ich bin de Herr; fürchten soll er, zur Rückgabe aber nicht [verpflichtet].

ד רבא אמר מהכא (יחזקאל יח, יג) התועבות האל עשה מות יומת דמיו בו [יהיה] והוליד בן פריץ שופך דם הוקשו מלוי רבית לשופכי דמים מה שופכי דמים לא ניתנו להישבון אף מלוי רבית לא ניתנו להישבון

4 Raba entnimmt dies hieraus:Diese Greuel hat er verübt, sterben soll er, sein Blut komme über ihn;und er zeugt einen gewalttätigen Sohn, der Blut vergießt. Die Wucherer werden mit den Blutvergießenden verglichen; wie es bei Blutvergießenden keine Rückgabe gibt, ebenso gibt es bei Wucherern keine Rückgabe.

ה ואמר רב נחמן בר יצחק מ"ט דרבי אלעזר דאמר קרא (ויקרא כה, לו) וחי אחיך עמך אהדר ליה כי היכי דניחי עמך

5 Ferner sagte R. Naḥman b. Jiçḥaq: Folgendes ist der Grund R. Elea͑zars: die Schrift sagt:dein Bruder soll mit dir leben, gib ihm zurück, damit er mit dir lebe. –

ו ואלא במאי קמיפלגי אביי ורבא בשינוי קונה

6 Worüber streiten demnach Abajje und Raba? – Über die Aneignungdurch die Änderung.

ז ל"א בהני שינויי דשנינן ברבית קצוצה לאביי לא מהדר רבית לרבא מהדר רבית

7 Nach der einen Lesart gemäßunserer obigen Erklärungen und nach der andren Lesart, wonach sie über den vereinbarten Wucher [streiten], ist nach Abajje der Wucher nicht zurückzugeben, und nach Raba der Wucher zurückzugeben. –

ח והא אביי נמי סבר מפקינן ריבית קצוצה בדיינין דאמר אביי הדין דמסיק בחבריה ארבע (מאה) זוזי בריביתא ויהביה ליה למלוה בחנותיה גלימא דשוי חמשא בארבעה כי מפקינן מיניה ד' מפקינן מיניה והאי זוזא במתנה הוא דיהב ליה ורבא אמר חמשא מפקינן מיניה מ"ט כולה בתורת ריביתא קאתי לידיה

8 Aber auch Abajje ist ja der Ansicht, daß man den vereinbarten Wucher durch das Gericht abnehme!? Abajje sagte nämlich: Wenn jemand von seinem Nächsten vier(hundert) Zuz Zinsen zu fordern hatte und dieser dem Gläubiger dafür ein Gewand im Werte von fünf für vier gegeben hat, so werden ihm, wenn man es ihm abnimmt, nur vier abgenommen, denn den einen Zuz gab er ihm als Geschenk. Raba aber sagt, man nehme ihm alle fünf ab, denn das ganze kam als Wucher in seine Hand. –

ט אלא כי קא מיפלגי אביי ורבא בשינוי קונה

9 Vielmehr, Abajje und Raba streiten über die Aneignung durch die Änderung.

י ת"ר (ויקרא כב, כ) כל אשר בו מום לא תקריבו מה ת"ל אם בלא תשחטו הרי כבר אמור למטה אלא מה ת"ל בל תקריבו בל תקדישו מכאן אמרו המקדיש בעלי מומין לגבי מזבח עובר משום חמשה שמות

10 Die Rabbanan lehrten:Alles, dem ein Gebrechen anhaftet, sollt ihr nicht darbringen. Was lehrt dies: wenn das Verbot des Schlachtens, so ist dies ja unten bereits gesagt; vielmehr bedeuten [die Worte] sollt ihr nicht darbringen: ihr sollt sie nicht heiligen. Hieraus folgerten sie, daß, wenn jemand Gebrechenbehaftete für den Altar heiligt, er fünf Verbote übertrete:

יא משום בל תקריבו בל תקדישו בל תשחטו ומשום בל תזרקו ומשום בל תקטירו כולו ומשום בל תקטירו מקצתו משום ר' יוסי בר' יהודה אמרו אף קבלת הדם

11 ihr sollt nicht heiligen, ihr sollt nicht schlachten, ihr sollt nicht sprengen, ihr sollt nicht ganz aufräuchern, und ihr sollt nicht einen Teil aufräuchern. Im Namen des R. Jose b. R. Jehuda sagten sie, auch die Blutaufnahme.

יב אמר מר אם בל תשחטו הרי אמור למטה היכן אמור דתניא (ויקרא כב, כב) עורת או שבור או חרוץ או יבלת לא תקריבו מה ת"ל אם בל תקדישו הרי כבר אמור למעלה אלא מה ת"ל בל תקריבו בל תשחטו

12 Der Meister sagte: Wenn das Verbot des Schlachtens, so ist dies ja unten bereits gesagt. Wo ist dies gesagt? – Es wird gelehrt:Ein Blindes oder ein Gebrochenes oder ein Verstümmeltes oder ein Warziges sollt ihr nicht darbringen. Was besagt dies: wenn das Verbot der Heiligung, so ist dies ja bereits vorher gesagt: vielmehr bedeuten [die Worte] sollt ihr nicht darbringen; ihr sollt solche nicht schlachten:

יג ואשה לא תתנו מהם אלו אשים אין לי אלא כולן מקצתן מנין ת"ל מהם

13 Und eine Feuergabe sollt ihr (von solchen) nicht legen, das sind die Feueropferteile. Ich weiß dies nur von allen, woher dies von einem Teile? Es heißt:von solchen.

יד זריקת דמים מנין ת"ל על המזבח לה' לרבות שעיר המשתלח

14 Woher dies vom Blutsprengen? Es heißt:auf den Altar. Für den Herrn, dies schließt den fortzuschickenden Ziegenbockein. –

טו ולה' לרבות הוא והתניא אי (ויקרא יז, ד) קרבן שומע אני אף קדשי בדק הבית שנקראו קרבן כענין שנאמר (במדבר לא, נ) ונקרב את קרבן ה'

15 Ist denn [das Wort] für den Herrn einschließend, es wird ja gelehrt: UnterOpfer könnte man auch Geheiligtes für den Tempelreparaturfonds verstehen, die ebenfalls Opfer genannt werden, wie es heißt:und wir bringen die Opfergabe des Herrn,

טז ת"ל ואל פתח אהל מועד וגו' הראוי לפתח אהל מועד חייבין עליו משום שוחטי חוץ שאין ראוי לפתח אהל מועד אין חייבין עליו משום שוחטי חוץ

16 so heißt es:und zur Tür des Offenbarungszeltes &c.; ist es für die Tür des Offenbarungszeltesgeeignet, so ist man dieserhalb wegen des Schlachtens außerhalb schuldig, und ist es für die Tür des Offenbarungszeltes nicht geeignet, so ist man dieserhalb wegen des Schlachtens außerhalb nicht schuldig.

יז אוציא אני את אלו ולא אוציא פרת חטאת ושעיר המשתלח שהן ראויין לפתח אהל מועד ת"ל לה' מי שמיוחדין לה' יצאו אלו שאין מיוחדין לה'

17 Wollte man nur diese ausschließen und nicht die Endsündigungskuhund den fortzuschickenden Ziegenbock, die für die Tür des Offenbarungszeltes geeignet sind, so heißt es:für den Herrn, die für den Herrn geeignetsind, ausgenommen diese, die nicht für den Herrn geeignet sind.

יח אמר רבא התם מעניינא דקרא ואל פתח לרבות לה' להוציא הכא דאשה להוציא לה' לרבות

18 Raba erwiderte: Da im Zusammenhange des Schriftverses: und an die Tür, einschließend, für den Herrn, ausschließend. Ebenso hier: wenn Feuergabe ausschließend ist, so ist [das Wort] für den Herrn einschließend. –

יט טעמא דכתב קרא לה' הוא דלא מייתי שעיר המשתלח הא לא רבי קרא לה' הוה אמינא שעיר המשתלח בעל מום שפיר דמי מכדי אין הגורל קבוע אלא בדבר הראוי

19 Nur aus dem Grunde, weil die Schrift für den Herrn geschrieben hat, bringe man den fortzuschickenden Ziegenbock nicht [gebrechenbehaftet], würde aber die Schrift nicht einschließend für den Herrn geschrieben haben, so würde man gesagt haben, der fortzuschickende Ziegenbock dürfe auch gebrechenbehaftet sein. Merke, das Los entscheidet ja nur dann, wenn das Objekt geeignetist!?

כ אמר רב יוסף הא מני חנן המצרי היא דאמר אפילו דם בכוס מביא חבירו ומזווג ליה

20 R. Joseph erwiderte: Hier ist die Ansicht Ḥanan des Ägypters vertreten, welcher sagt, selbst wenn das Blut sich bereits im Gefäße befindet, hole man einen anderen und paare ihm zu.–

כא נהי דשמעת ליה לחנן המצרי דלא הוי דיחוי דלא צריך הגרלה מי שמעת ליה דילמא מייתי ומגריל

21 Allerdings ist Ḥanan der Ägypter der Ansicht, daß keine Verdrängungerfolge, ist er denn auch der Ansicht, daß keine Auslosung erforderlich ist, vielleicht hole man andereund lose sie aus!?

כב אלא אמר רב יוסף הא מני ר"ש היא דתניא מת אחד מהן מביא חבירו בלא הגרלה דברי ר"ש

22 Vielmehr, erwiderte R. Joseph, hier ist die Ansicht R. Šimo͑ns vertreten, denn es wird gelehrt: Verendet einer von ihnen, so hole man einen anderen ohne Auslosung – so R. Šimo͑n.

כג רבא אמר לא נצרכא כגון שהומם בו ביום וחיללו על חבירו

23 Raba erwiderte: In dem Falle, wenn er am selben Tage ein Gebrechen bekommen hat und man ihn auf einen anderenumgetauscht hat.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel