Temurah 3

Kapitel 3

א מתני׳ <big>הכל</big> ממירין אחד אנשים ואחד נשים לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים

1 JEDER KANN UMTAUSCHEN, SOWOHL MÄNNER ALS AUCH WEIBER; NICHT ETWA, DASS MAN UMTAUSCHEN DARF, SONDERN DASS, WENN JEMAND UMGETAUSCHT HAT, DER UMTAUSCH GÜLTIG IST, UND ER ERHÄLT DIE VIERZIG GEISSELHIEBE.

ב <big>גמ׳</big> הא גופא קשיא אמרת הכל ממירין לכתחילה והדר תני לא שאדם רשאי להמיר (אלא שאם המיר מומר) דיעבד

2 GEMARA. Dies widerspricht sich ja selbst; zuerst heißt es: jeder kann umtauschen, von vornherein, nachher aber lehrt er: nicht etwa, daß man umtauschen darf, nur wenn es bereits geschehen ist!? –

ג ותיסברא הכל ממירין לכתחילה אדקשיא לך ממתניתין תיקשי לך קרא דכתיב (ויקרא כז, י) לא יחליפנו ולא ימיר אותו

3 Nach deiner Auffassung: jeder kann umtauschen, von vornherein, brauchst du ja nicht einen Einwand aus der Mišna zu erheben, er ist ja aus der Schrift zu erheben, denn es heißt: er darf es nicht auswechseln und er darf es nicht umtauschen!?

ד אלא אמר רב יהודה הכי קתני הכל מתפיסין בתמורה אחד אנשים ואחד נשים לא שאדם רשאי להמיר שאם המיר מומר וסופג את הארבעים

4 Vielmehr, erwiderte R. Jehuda, meint er es wie folgt: jeder kann durch den Umtausch erfassen lassen, sowohl Männer als auch Weiber; nicht etwa, daß man umtauschen darf, sondern daß, wenn jemand umgetauscht hat, der Umtausch gültig ist, und er erhält die vierzig Geißelhiebe.

ה הכל לאיתויי מאי לאיתויי יורש ודלא כר' יהודה

5 Was schließt [das Wort] ‘jeder’ ein? – Dies schließt den Erben ein, nicht wie R. Jehuda.

ו דתנן יורש סומך יורש ממיר דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר יורש אינו סומך ויורש אינו ממיר

6 Wir haben nämlich gelernt: Der Erbe kann stützenund der Erbe kann umtauschen – so R. Meír: R. Jehuda sagt, der Erbe könne nicht stützen und der Erbe könne nicht umtauschen. –

ז מאי טעמא דרבי יהודה יליף תחילת הקדש מסוף הקדש מה סוף הקדש יורש אינו סומך אף תחילת הקדש יורש אינו ממיר

7 Was ist der Grund des R. Jehuda? – Er folgert hinsichtlich des Beginnes der Heiligung von der Beendigung der Heiligung: wie bei Beendigung der Heiligung der Erbe nicht stützen kann, ebenso kann bei Beginn der Heiligung der Erbe nicht umtauschen. –

ח וסמיכה גופה מנלן תלת (ויקרא ג, א) קרבנו כתיבי חד קרבנו ולא קרבן עובד כוכבים וחד קרבנו ולא קרבן חבירו וחד קרבנו ולא קרבן אביו

8 Woher dies vom Stützen selbst? – Es heißt dreimal sein Opfer; einmal: sein Opfer, nicht aber das Opfer eines Nichtjuden, einmal: sein Opfer, nicht aber das Opfer seines Nächsten, und einmal: sein Opfer, nicht aber das Opfer seines Vaters. –

ט ולר' מאיר דאמר יורש סומך והכתיב קרבנו ההוא מיבעי ליה לרבות כל בעלי חוברין לסמיכה

9 Worauf deutet nach R. Meír, welcher sagt, der Erbe könne stützen, [das Wort] sein Opfer!? – Dies deutet auf die Einschließung aller Beteiligten beim Stützen. –

י ורבי יהודה בעלי חוברין לסמיכה לית ליה מאי טעמא דהא לא מיחד קרבן דידהו ואיבעית אימא לעולם אית ליה וקרבן עובד כוכבים וקרבן חבירו מחד קרא נפקא דאייתר ליה חד לבעלי חוברין לסמיכה

10 Und R. Jehuda!? – Er hält nichts von [der Einschließung] der Beteiligten beim Stützen. – Weshalb? – Weil ihr Opfer nicht bestimmt ist. Wenn du aber willst, sage ich: tatsächlich hält er davon, nur folgert er es hinsichtlich des Opfers eines Nichtjuden und des Opfers seines Nächsten aus ein- und demselben Schriftworte, sodaß einer für [die Einschließung] der Beteiligten beim Stützen zurückbleibt. –

יא ור"מ דאמר יורש ממיר מאי טעמא אמר לך (ויקרא כז, י) אם המר ימיר לרבו' היורש

11 Was ist der Grund R. Meírs, welcher sagt, der Erbe könne umtauschen!? – Er kann dir erwidern: wenn aber umtauschen wird er umtauschen, diesschließt den Erben ein,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel