Temurah 42

Kapitel 42

א ואתי מעשר ויליף מבכור ומי ילפינן קדש מהדדי והא"ר יוחנן כל התורה כולה למדין למד מן הלמד חוץ מן הקדשים שאין למדין למד מן הלמד

1 und man folgere hinsichtlich des Zehnten vom Erstgeborenen. – Ist denn beim Heiligen von einander zu folgern, R. Joḥanan sagte ja, in der ganzen Tora kann vom Gefolgerten gefolgert werden, nur nicht beim Heiligen, wobei man nicht vom Gefolgerten folgern kann!? –

ב מעשר חולין הוא הניחא למאן דאמר בתר למד אזלינן אלא למ"ד בתר מלמד אזלינן מאי איכא למימר בשר ודם חדא מילתא היא

2 Der Zehnt ist profan. – Allerdings nach demjenigen, welcher sagt, man richte sich nach dem Gefolgerten, wie ist es aber nach demjenigen zu erklären, welcher sagt, man richte sich nach dem, wovon gefolgert wird!? – Fleisch und Blut sind da selbe.

ג ר"ע אומר יכול יעלה אדם בכור מחוצה לארץ לארץ בזמן שבית המקדש קיים ויקריבנו ת"ל (דברים יד, כג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך ממקום שאתה מעלה מעשר דגן אתה מעלה בכור

3 R. A͑qiba sagte: Man könnte glauben, man bringe zu einer Zeit, wenn der Tempel besteht, das Erstgeborene aus dem Auslande ins Jisraélland und bringe es dar, so heißt es:du sollst essen vor dem Herrn, deinem Gott &c. den Zehnten deines Getreides, deines Mostes und deines Öls, und die Erstgeborenen deiner Rinder und deiner Schafe;

ד וממקום שאי אתה מעלה מעשר דגן אי אתה מעלה בכור

4 aus Orten, aus denen du den Zehnten des Getreides bringst, bringe auch die Erstgeborenen, und aus Orten, aus denen du den Zehnten des Getreides nicht bringst, bringe auch nicht die Erstgeborenen.

ה בן עזאי אומר יכול מעלה את מעשר שני ויאכלנו בכל הרואה ודין הוא בכור טעון הבאת מקום ומעשר טעון הבאת מקום מה בכור אינו נאכל אלא לפנים מן החומה אף מעשר אינו נאכל אלא לפנים מן החומה

5 Ben A͑zaj sagte: Man könnte glauben, man bringe den zweiten Zehnten herauf und verzehre ihn im ganzen Gesichtskreise. Dies wäre auch durch einen Schluß zu folgern: das Erstgeborene benötigt des Hinbringens nach der Stätte und der [zweite] Zehnt benötigt des Hinbringens nach der Stätte, wie nun das Erstgeborene nur innerhalb der Mauer gegessen werden darf, ebenso darf der Zehnt nur innerhalb der Mauer gegessen werden.

ו מה לבכור שכן טעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח תאמר במעשר דלא ת"ל ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך מקיש מעשר לבכור מה בכור אינו נאכל אלא לפנים מן החומה אף מעשר אינו נאכל אלא לפנים מן החומה

6 Aber wohl gilt dies vom Erstgeborenen, das des Blutsprengens benötigt und [der Darbringung] der Opferteile auf dem Altar, was aber beim Zehnten nicht der Fall ist. Daher heißt es: du sollst essen vor dem Herrn, deinem Gott &c. den Zehnten deines Getreides, deines Mostes und deines Öls, und die Erstgeborenen deiner Rinder und deiner Schafe; er vergleicht den Zehnten mit dem Erstgeborenen: wie das Erstgeborene nur innerhalb der Mauer gegessen werden darf, ebenso darf der Zehnt nur innerhalb der Mauer gegessen werden. –

ז מאי קשיא ליה דקאמר יכול אמרת הואיל ותנן אין בין שילה לירושלים אלא שבשילה אוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה ובירושלים לפנים מן החומה

7 Was ist ihm da auffallend, daß er sagt: man könnte glauben? – Da gelehrt wird, Šilounterscheide sich von Jerušalem nur dadurch, daß man in Šilo Minderheiliges und den zweiten Zehnten im ganzen Gesichtskreise essen durfte, in Jerušalem aber nur innerhalb der Mauer,

ח (וכן) קדשי קדשים לפנים מן הקלעים מהו דתימא בירושלים ליתי מעשר שני בכל הרואה קמ"ל

8 ebenso Hochheiliges nur innerhalb der Vorhänge, so könnte man glauben, den zweiten Zehntenauch in Jerušalem im ganzen Gesichtskreise, so lehrt er uns.

ט אחרים אומרים יכול יהא בכור שעברה שנתו כפסולי המוקדשין ויפסל

9 Andere sagten: Man könnte glauben, das Erstgeborene, dessen Jahr vorüber ist, gleiche untauglich gewordenen Opfertieren und sei untauglich,

י תלמוד לומר מעשר דגנך ותירושך ויצהרך מקיש בכור למעשר מה מעשר אינו נפסל משנה לחבירתה אף בכור אינו נפסל משנה לחבירתה

10 so heißt es: den Zehnten deines Getreides, deines Mostes und deines Öls; er vergleicht das Erstgeborene mit dem Zehnten: wie der Zehnt nicht untauglich wird von einem Jahrezum anderen, ebenso wird das Erstgeborene nicht untauglich von einem Jahre zum anderen. –

יא ולרבנן דמפקי להו לטעמא אחרינא משנה לחבירתה מנא להו נפקא להו (דברים טו, כ) מלפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה לימד על הבכור שאינו נפסל משנה לחברתה

11 Woher wissen die Rabbanan, die hieraus anderes folgern, es hinsichtlich des einen Jahres zum anderen zu entnehmen? – Sie folgern es aus [dem Verse:]vor dem Herrn, deinem Gott, sollst da es von Jahr zu Jahr essen; dies lehrt, daß das Erstgeborene von einem Jahre zum anderen nicht untauglich wird. –

יב ולאחרים לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה מאי דרשי ביה מיבעי ליה לכדתניא יום אחד משנה זו ויום אחד משנה אחרת לימד על הבכור שנאכל לשני ימים ולילה אחד

12 Wofür verwenden die anderen [den Vers:] vor dem Herrn, deinem Gott, sollst du es von Jahr zu Jahr essen? – Für die folgende Lehre: Einen Tag von diesem Jahre und einen Tag vom folgenden Jahre. Dies lehrt, daß das Erstgeborene zwei Tage und eine Nacht gegessen werden darf. –

יג ורבנן דנאכל לב' ימים ולילה אחד מנא להו אמר קרא (במדבר יח, יח) יהיה לך כחזה התנופה:

13 Woher entnehmen jene Rabbanan, daß es zwei Tage und eine Nacht gegessen werden darf. – Die Schrift sagt: es soll dir wie die Brust der Schwingung sein.

יד <big>הדרן עלך אלו קדשים</big>

טו מתני׳ <big>ולד</big> חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה ימותו ושעיברה שנתה ושאבדה ונמצאת בעלת מום אם משכפרו הבעלים תמות ואינה עושה תמורה

15 DAS JUNGE EINES SÜNDOPFERS, DAS EINGETAUSCHTE EINES SÜNDOPFERS, UND DAS SÜNDOPFER, DESSEN EIGENTÜMER GESTORBEN IST, SIND VERENDEN ZU LASSEN; DESSEN JAHRESALTER VORÜBER IST, DAS ABHANDEN GEKOMMEN WAR UND SICH FEHLERBEHAFTET EINGEFUNDEN HAT, IST, WENN DER EIGENTÜMER BEREITS SÜHNE ERLANGT HAT, VERENDEN ZU LASSEN, ES KANN NICHT UMGETAUSCHT WERDEN,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel