Temurah 47

Kapitel 47

א אבל בתרי סדרי לא קמ"ל

1 nicht aber bei zwei Beträgen, so lehrt er uns.

ב אמר ר' הושעיא המפריש שתי חטאות לאחריות מתכפר באחת מהן וחבירתה רועה

2 R. Oša͑ja sagte: Wenn jemand zur Sicherheit zwei Sündopfer abgesondert hat, so erlangt er Sühne durch eines von ihnen, und das andere ist weiden zu lassen.

ג אליבא דמאן אילימא אליבא דרבנן השתא המפריש לאיבוד אמרי רבנן לאו כאיבוד דמי לאחריות מיבעיא

3 Nach wessen Ansicht: wollte man sagen, nach den Rabbanan, so sagen ja die Rabbanan, daß sogar das für das Abhandengekommene abgesonderte nicht als Abhandengekommenes gilt, und um so weniger, wenn zur Sicherheil,

ד אלא אליבא דר"ש האמר ר"ש חמש חטאות מתות

4 und wenn nach R. Šimo͑n, so sagt ja R. Šimo͑n, fünf Sündopfer seien verenden zu lassen. –

ה אלא אליבא דרבי כי אמר רבי באיבוד אבל אחריות לא

5 Vielmehr, nach Rabbi, denn Rabbi sagt esnur vom Abhandengekommenen, nicht aber, wenn zur Sicherheit. –

ו תנן המפריש חטאת והרי היא בעלת מום מוכרה ומביא אחרת תחתיה ר"א בר"ש אומר אם קרבה שניה קודם שנשחטה ראשונה תמות שכבר כיפרו בעליה

6 Wir haben gelernt: Wenn jemand ein Sündopfer abgesondert hat und es fehlerbehaftet ist, so verkaufe er es und bringe dafür ein anderes. R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n sagte: Ist das andere dargebracht worden, bevor das erste geschlachtet worden ist, so ist es verenden zu lassen, weil der Eigentümer bereits Sühne erlangt hat.

ז קא ס"ד דר' אלעזר בר"ש כרבי סבירא ליה ואפילו באחריות נמי

7 Erglaubte, R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n sei der Ansicht Rabbis, und dies gilt auch dann, wenn zur Sicherheit. –

ח לא דלמא ר"א בר"ש כאבוה סבירא ליה דאמר חמש חטאות מתות

8 Nein, R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n ist vielleicht der Ansicht seines Vaters, welcher sagt, fünf Sündopfer seien verenden zu lassen. –

ט תנן לפי שאין חטאת צבור מתה הא דיחיד מתה

9 Wir haben gelernt: Weil das Sündopfer einer Gemeinde nicht verenden zu lassen ist. Das eines Privaten ist demnach verenden zu lassen.

י אמר רב בעלי חיין אינן נידחין כשהוא מתכפר בשני שבזוג ראשון מתכפר ואידך הוה ליה אחריות וקתני דיחיד מתה

10 Rabh sagte, Lebendes werde nicht verdrängt, er erlange Sühne durch den zweiten des ersten Paares und das andere sei nur zur Sicherheit, und er lehrt, das eines Privaten sei verenden zu lassen!? –

יא רב לטעמיה דאמר מצוה בראשון

11 Rabh vertritt hierbei seine Ansicht, denn er sagt, das Gebot sei mit dem erstenauszuüben.

יב תני רב שימי בר זירי קמיה דרב פפא אבדה בשעת הפרשה לרבי מתה לרבנן תרעה אבדה בשעת כפרה לרבנן מתה לרבי רועה

12 R. Šimi b. Zee͑ri lehrte vor R. Papa: War es nach der Absonderung abhanden gekommen, so ist es nach Rabbi verenden zu lassen und nach den Rabbanan weiden zu lassen. War es nach der Sühne abhanden gekommen, so ist es nach den Rabbanan verenden zu lassen und nach Rabbi weiden zu lassen. –

יג קל וחומר ומה אבודה בשעת הפרשה דאמרי רבנן רועה אמר רבי מתה אבודה בשעת כפרה דלרבנן מתה לרבי לא כ"ש

13 Dies ist ja paradox: wenn Rabbi vom bei der Absonderung abhandengekommenen, hinsichtlich dessen die Rabbanan sagen, es sei weiden zu lassen, sagt, es sei verenden zu lassen, um wieviel mehr sollte dies nach Rabbi vom bei der Sühne abhandengekommenen gelten, das auch nach den Rabbanan verenden zu lassen ist!? –

יד אלא תני הכי אבודה בשעת הפרשה לרבי מתה לרבנן רועה בשעת כפרה דברי הכל מתה

14 Lies vielmehr wie folgt: war es bei der Absonderung abhanden gekommen, so ist es nach Rabbi verenden zu lassen und nach den Rabbanan weiden zu lassen, und wenn bei der Sühne, so ist es nach aller Ansicht verenden zu lassen.

טו רבי אלעזר בר"ש אומר וכו'

15 R. ELEA͑ZAR B. R. ŠIMO͑N SAGTE &C.

טז תנו רבנן אין מרגילין ביום טוב כיוצא בו אין מרגילין בבכור ולא בפסולי המוקדשין

16 Die Rabbanan lehrten: Man darf am Feiertage die Haut nicht von den Füßen ausabziehen; desgleichen darf man beim Erstgeborenen die Haut nicht von den Füßen aus abziehen und nicht beim untauglich gewordenen Opfertiere.

יז בשלמא ביו"ט דקא טרח טירחא דלא חזי ליה אלא בכור מאן תנא

17 Allerdings am Feiertage, weil dies eine Mühe ist, die dann nicht nötig ist, wer aber lehrte dies vom Erstgeborenen?

יח אמר רב חסדא בית שמאי היא דאמר בכור בקדושתיה קאי דתנן ב"ש אומר לא ימנה ישראל עם הכהן על הבכור

18 R. Ḥisda erwiderte: Es ist die Schule Šammajs, welche sagt, das Erstgeborene verbleibe bei seiner Heiligkeit. Wir haben nämlich gelernt: Die Schule Šammajs sagt, ein Jisraélit dürfe sich nicht mit einem Priester am Erstgeborenen beteiligen. –

יט פסולי המוקדשין מאן תנא אמר רב חסדא ר' אלעזר בר"ש היא דתניא היו לפניו שתי חטאות אחת תמימה ואחת בעלת מום תמימה תקרב בעלת מום תפדה

19 Wer lehrte dies vom untauglich gewordenen Opfertiere? R. Ḥisda erwiderte: Es ist R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n, denn es wird gelehrt: Wenn er vor sich zwei Sündopferhat, eines fehlerfrei und eines fehlerbehaftet, so ist das fehlerfreie darzubringen und das fehlerbehaftete auszulösen;

כ נשחטה בעלת מום עד שלא נזרק דמה של תמימה מותרת משנזרק דמה של תמימה אסורה

20 ist das fehlerbehaftete geschlachtetworden, bevor das Blut des fehlerfreien gesprengt worden ist, so ist es erlaubt, und wenn nachdem das Blut des fehlerfreien gesprengt worden ist, so ist es verboten.

כא רבי אלעזר בר"ש אמר אפילו בשר בעלת מום בקדירה ונזרק דמה של תמימה יוצא לבית השריפה

21 R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n sagt, selbst wenn das Fleisch des fehlerbehafteten sich bereits im Topfe befindet, das Blut des fehlerfreien aber gesprengt worden ist, komme es in den Verbrennungsraum. –

כב ורב חסדא לוקמה אידי ואידי כב"ש

22 Sollte doch R. Ḥisda dieses und jenes der Schule Šammajs addizieren!? –

כג דלמא כי אמרי ב"ש בבכור דקדושתיה מרחם אבל פסולי המוקדשין לא

23 Die Schule Šammajs sagt dies vielleicht nur vom Erstgeborenen, das vom Mutterleibe aus heilig ist, nicht aber von den untauglich gewordenen Opfertieren. –

כד ולוקמא אידי ואידי כר"א בר"ש

24 Sollte er doch dieses und jenes R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n addizieren!? –

כה דלמא כי אמר ר"א ברבי שמעון בפסולי [מוקדשין] דאלימי למיתפס פדיונן אבל בבכור לא

25 R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n sagt dies vielleicht nur von den untauglich gewordenen Opfertieren, [deren Heiligkeit] so stark ist, die Lösung zu erfassen, nicht aber vom Erstgeborenen. –

כו ור"א בר"ש לית ליה הא דתנן כל פסולי המוקדשין נשחטין באיטליז ונמכרין באיטליז ונשקלין בליטרא אלמא כיון דשרית ליה טפי וזבין

26 Hält denn R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n nichts von der Lehre, daß alle untauglich gewordenen Opfertiere im Scharren geschlachtet, im Scharren verkauft und nach Litraausgewogen werden dürfen, weil er, wenn dies erlaubt ist, mehr zahltund es kauft!?

כז אמר רב מרי בריה דרב כהנא מה שמשביח בעור פוגם בבשר

27 R. Mari, Sohn des R. Kahana, erwiderte: Was an der Haut gewonnen wird, geht am Fleischeverloren.

כח (אמרי) במערבא משמיה דרבי אבין מפני שנראה כעובד עבודה בקדשים

28 Im Westen sagten sie im Namen R. Abins: Weil es den Anschein hat, als verrichte man [Profan]arbeit mit Opfertieren.

כט רבי יוסי בר אבין אמר גזירה שמא יגדל מהם עדרים עדרים

29 R. Jose b. R. Abin erklärte: Aus Rücksicht darauf, man könnte aus solchen ganze Herden züchten.

ל <big>הדרן עלך ולד חטאת</big>

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel