Temurah 67

Kapitel 67

א אשם תלוי ישרף רבי יהודה אומר יקבר חטאת העוף הבאה על הספק תשרף ר' יהודה אומר יטילנה לאמה

1 DAS SCHWEBE-SCHULDOPFER IST ZU VERBRENNEN; R. JEHUDA SAGT, ZU VERGRABEN. DAS IM ZWEIFELDARGEBRACHTE GEFLÜGEL-SÜNDOPFER IST ZU VERBRENNEN; R. JEHUDA SAGT, MAN WERFE ES IN DEN KANAL.

ב כל הנקברין לא ישרפו וכל הנשרפין לא יקברו ר' יהודה אומר אם רצה להחמיר על עצמו לשרוף את הנקברין רשאי אמרו לו אינו מותר לשנות

2 WAS ZU VERGRABEN IST, DARF NICHT VERBRANNT WERDEN, UND WAS ZU VERBRENNEN IST, DARF NICHT VERGRABEN WERDEN. R. JEHUDA SAGT, WER FÜR SICH ERSCHWEREN WILL, DAS ZU VERBRENNEN, WAS ZU VERGRABEN IST, DÜRFE DIES. SIE SPRACHEN ZU IHM: ES IST NICHT ERLAUBT, ANDERS ZU VERFAHREN.

ג <big>גמ׳</big> שער הנזיר יקבר רמי ליה טבי לרב נחמן תנן שער הנזיר יקבר ורמינהו האורג מלא הסיט מצמר בכור [בבגד] ידלק הבגד משער הנזיר ופטר חמור בשק ידלק השק

3 GEMARA. Das Haar des Naziräers ist zu vergraben. Ṭabi wies R. Naḥman auf einen Widerspruch hin. Wir haben gelernt, das Haar des Naziräers sei zu vergraben, und dem widersprechend [wird gelehrt], wenn jemand einen einen Siṭ [langen Faden] von der Wolle eines Erstgeborenen [in ein Gewand] einwebt, sei das Gewand zu verbrennen, und wenn vom Haar des Naziräers oder des Erstgeborenen eines Esels in einen Sack, sei der Sack zu verbrennen!?

ד א"ל כאן בנזיר טמא כאן בנזיר טהור

4 Dieser erwiderte: Das eine gilt von einem unreinen Naziräer und das andere gilt von einem reinenNaziräer.

ה אמר ליה שנית נזיר אנזיר פטר חמור אפטר חמור קשיא אישתיק ולא אמר ליה ולא מידי אמר ליה מידי שמיע לך בהא אמר ליה הכי אמר רב ששת כאן בשק כאן בשער

5 Jener sprach zu ihm: Du hast es hinsichtlich des Naziräers erklärt, hinsichtlich des Erstgeborenen des Esels aber besteht ja ein Widerspruch!? Da schwieg er und erwiderte ihm nichts.

ו איתמר נמי אמר רבי יוסי ברבי חנינא כאן בשק כאן בשער רבי אלעזר אמר כאן בנזיר טהור כאן בנזיר טמא

6 Hierauf sprach er zu ihm: Hast du etwas hierüber gehört? Da erwiderte er: Folgendes sagte R. Šešeth: dieses gilt von einem Sack und jenes gilt vom Haar. Es wurde auch gelehrt. R. Jose b. R. Ḥanina sagte: Dieses gilt von einem Sack und jenes gilt vom Haar. R. Elea͑zar erwiderte: Diesesgilt von einem reinen Naziräer und jenes gilt von einem unreinen Naziräer.

ז א"ל ליבטל שק ברובא אמר רב פפא בציפורתא ציפורתא לישלופינהו

7 Jener entgegnete: Es sollte sich doch im Sack durch die Mehrheitverlieren!? R. Papa erwiderte: Dies gilt von einem Vögelchen. – Man kann ja das Vögelchen heraustrennen!?

ח א"ר ירמיה הא מני ר' יהודה היא דאמר אם רצה להחמיר על עצמו לשרוף את הנקברים רשאי אמר ליה קא קשיא לן לשלופינהו ואת מוקמת לה כר' יהודה

8 R. Jirmeja erwiderte: Hier ist die Ansicht R. Jehudas vertreten, welcher sagt, wer für sich erschweren will, das zu verbrennen, was zu vergraben ist, dürfe dies. Jener entgegnete: Wir erheben den Einwand, man sollte es heraustrennen, und du erklärst, hier sei R. Jehuda vertreten!? –

ט הכי קאמינא אם אפשר לשלופינהו מוטב ואם לאו אוקמה כר' יהודה דאמר אם רצה להחמיר על עצמו לשרוף את הנקברין רשאי

9 Ich meine es wie folgt: kann man es heraustrennen, so ist es recht, sonst aberaddiziere man es R. Jehuda, welcher sagt, wer für sich erschweren will, das zu verbrennen, was zu vergraben ist, dürfe dies.

י ואלו הן הנשרפין אמר מר חמץ בפסח ישרף סתם לן תנא כר' יהודה דאמר אין ביעור חמץ אלא שרפה

10 FOLGENDES IST ZU VERBRENNEN. Der Meister sagte, Gesäuertes am Pesaḥfeste sei zu verbrennen, somit lehrt uns der Autor anonymnach R. Jehuda, welcher sagt, die Forträumung des Gesäuerten habe durch Verbrennung zu erfolgen.

יא תרומה טמאה והערלה כו' הא כיצד אוכלין בשרפה משקין בקבורה

11 UNREINE HEBE, UNGEWEIHTES &C. Wieso dies? – Speisen durch Verbrennen, Getränke durch Vergraben.

יב חטאת העוף כו' תניא א"ר יהודה חטאת העוף הבאה על הספק יטילנה לאמה ומנתחה אבר אבר וזורקן לאמה ומתגלגלת והולכת לנחל קדרון

12 DAS VOGEL-SÜNDOPFER &C. Es wird gelehrt: R. Jehuda sagte: Das im Zweifel dargebrachte Sündopfer werfe man in den Kanal; man zerschneide es gliedweise und werfe [die Stücke] in den Kanal, sodaß es fortgeschwemmt wird und in den Qidronbach gelangt.

יג כל הנקברין לא ישרפו כו' מ"ט משום דנקברין אפרן אסור ונשרפין אפרן מותר

13 WAS ZU VERGRABEN IST, DARF NICHT VERBRANNT &C. Weshalb? – Weil der Staub der zu vergrabenden verboten ist und der Staub der zu verbrennenden erlaubt ist. –

יד ונקברין אפרן אסור והתניא דם הנדה ובשר המת שנפרכו טהורין מאי לאו טהורין ומותרין לא טהורין ואסורין

14 Es wird ja aber gelehrt, Menstruationsblut und Totenfleisch, die zerbröckelt sind, seien rein; doch wohl rein und erlaubt!? – Nein, rein und verboten.

טו מתיב רב פנחס עולת העוף שנתמצה דמה מוראתה ונוצה שלה יצאו מידי מעילה מאי לאו יצאו מידי מעילה ומותרין לא יצאו מידי מעילה ואסורין

15 R. Pinḥas wandte ein: Wenn vom Geflügel-Brandopfer das Blut ausgepreßt wordenist, so scheiden Kropf und Gefieder aus der Veruntreuungaus. Sie scheiden wohl aus der Veruntreuung aus und sind erlaubt!? – Nein, sie scheiden aus der Veruntreuung aus und sind verboten. –

טז ונשרפין דהקדש אפרן מותר והא תניא כל הנשרפין אפרם מותר חוץ מאפר אשירה ואפר דהקדש לעולם אסור

16 Ist denn die Asche vom verbrannten Geheiligten erlaubt, es wird ja gelehrt: Von allem, was zu verbrennen ist, sei die Asche erlaubt, ausgenommen die Asche der Ašera; die Asche vom Geheiligten ist für immer verboten.

יז ומיערב הוא דלא קעריב להו ותני להו משום דאשירה יש לה בטילה בעובד כוכבים הקדש אין לו בטילה עולמית קתני מיהא אפר הקדש לעולם אסור

17 Er lehrt sie nicht zusammen, weil es für die Ašera eine Entheiligung durch einen Nichtjudengibt, während es für das Geheiligte nie eine Entheiligung gibt. Er lehrt also, daß die Asche des Geheiligten für immer verboten sei!?

יח אמר רמי בר חמא כגון דנפלה דליקה בעצי הקדש מאליה כיון דלא ידיע מאן דלא הוי איניש דלמעול דליפוק אפרן לחולין

18 Rami b. Ḥama erwiderte: Wenn beispielsweise im Holze vom Geheiligten ein Brand von selbst entstanden ist. Weil man nicht weiß, wer es war, und niemand da ist, der die Veruntreuung begangenhat, wodurch die Asche profan werdenkönnte.

יט רב שמעיה אמר כי תניא הא מתניתא בתרומת הדשן תניא דלעולם אסור

19 R. Šema͑ja erwiderte: Jene Lehre bezieht sich auf die [vom Altar] abgehobene Asche, die für immer verboten ist.

כ דתניא ושמו בנחת ושמו כולו ושמו שלא יפזר

20 Es wird nämlich gelehrt:Er lege sie hin, langsam; er lege sie hin, vollständig; er lege sie hin, er darf nichts verstreuen.

כא <big>הדרן עלך יש בקדשי מזבח וסליקא לה מסכת תמורה</big>

Vorheriges Kapitel