Yevamot 124

Kapitel 124

א בני בנים הרי הן כבנים כי תניא ההיא להשלים

1 Kindeskinder gelten als Kinder!? – Dies gilt von der Ergänzung.

ב מיתיבי בני בנים הרי הם כבנים מת אחד מהם או שנמצא סריס לא קיים פריה ורביה תיובתא דרב הונא תיובתא:

2 Man wandte ein: Kindeskinder gelten als Kinder; ist eines von ihnen gestorben oder als impotent befunden worden, so hat er die Fortpflanzung nicht ausgeübt!? Dies ist eine Widerlegung R. Honas, Eine Widerlegung.

ג בני בנים הרי הם כבנים: סבר אביי למימר ברא לברא וברתא לברתא וכ"ש ברא לברתא אבל ברתא לברא לא א"ל רבא לשבת יצרה בעיא והא איכא

3 «Kindeskinder gelten als Kinder.» Abajje wollte erklären, ein [Enkel]-sohn [ersetze] einen Sohn und eine [Enkel]tochter eine Tochter, und um so mehr ein [Enkel]sohn eine Tochter, jedoch nicht eine [Enkel]tochter einen Sohn. Da sprach Raba zu ihm: Es heißt: zur Bewohnung hat er sie erschaffen, und dies ist geschehen. –

ד דכולי עלמא מיהת תרי מחד לא ולא והא אמרי ליה רבנן לרב ששת נסיב איתתא ואוליד בני ואמר להו בני ברתי בני נינהו

4 Immerhin stimmen alle überein, daß, wenn jemand zwei von einem [Kinde] hat, es nicht ausreiche, und dem widersprechend erwiderte ja R. Šešeth den Rabbanan, die zu ihm sprachen, daß er eine Frau nehme und Kinder zeuge, seiner Tochter Kinder seien seine Kinder!? –

ה התם דחויי קמדחי להו דרב ששת איעקר מפירקיה דרב הונא

5 Er wollte ihnen nur ausweichen, denn R. Šešeth war durch die Vorträge R. Honas impotent geworden.

ו אמר ליה רבה לרבא בר מארי מנא הא מילתא דאמור רבנן בני בנים הרי הן כבנים אילימא מדכתיב (בראשית לא, מג) הבנות בנותי והבנים בני אלא מעתה והצאן צאני הכי נמי אלא דקנית מינאי הכא נמי דקנית מינאי

6 Rabba sprach zu Raba b. Mari: Woher das, was die Rabbanan sagten, Kindeskinder gelten als Kinder? Wollte man sagen, weil es heißt: die Töchter sind meine Töchter und die Söhne sind meine Söhne, so heißt es ja auch: und die Schafe sind meine Schafe. Dies heißt vielmehr: du hast sie von mir, ebenso bei jenen: du hast sie von mir. –

ז אלא מהכא (דברי הימים א ב, כא) ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד ותלד לו את שגוב וכתיב (שופטים ה, יד) מני מכיר ירדו מחוקקים וכתיב (תהלים ס, ט) יהודה מחוקקי

7 Vielmehr, hieraus: und hernach kam Ḥeçron zu der Tochter Makhirs, des Vaters Gilea͑ds &c. und sie gebar ihm den Segub, ferner heißt es: von Makhir zogen hinab Gesetzgeber, und ferner heißt es: Jehuda mein Gesetzgeber.

ח מתניתין דלאו כרבי יהושע דתניא רבי יהושע אומר נשא אדם אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו שנא' (קהלת יא, ו) בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים

8 Unsere Mišna vertritt nicht die Ansicht R. Jehošua͑s, denn es wird gelehrt: R. Jehošua͑ sagte: Hat jemand eine Frau in der Jugend geheiratet, so heirate er auch im Alter; hat jemand Kinder in der Jugend gezeugt, so zeuge er auch im Alter, denn es heißt: am Morgen streue deinen Samen und am Abend laß deine Hand nicht ruhen, denn du weißt nicht, welches da gelingt, ob dies oder jenes, oder ob beides zugleich gut wird.

ט ר"ע אומר למד תורה בילדותו ילמוד תורה בזקנותו היו לו תלמידים בילדותו יהיו לו תלמידים בזקנותו שנא' בבקר זרע את זרעך וגו' אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה

9 R. A͑qiba sagte: Hat jemand in seiner Jugend die Tora studiert, so studiere er die Tora auch im Alter; hat jemand Jünger in der Jugend gehabt, so halte er solche auch im Alter, denn es heißt: am Morgen streue deinen Samen &c. Man erzählt, daß R. A͑qiba zwölftausend Paare Jünger hatte, von Gabbatha bis Antipatris, und alle starben sie um eine Zeit, weil sie einander keine Ehrung erwiesen.

י והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה אותה שעה

10 Die Welt lag verödet, bis R. A͑qiba zu unseren Meistern nach dem Süden kam und sie [die Tora] lehrte. R. Meír, R. Jehuda, R. Jose, R. Šimo͑n und R. Elea͑zar b. Šamua͑. Sie sind es, die in jener Zeit die Tora aufrichteten.

יא תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת אמר רב חמא בר אבא ואיתימא ר' חייא בר אבין כולם מתו מיתה רעה מאי היא א"ר נחמן אסכרה

11 Es wird gelehrt: Alle starben sie zwischen dem Pesaḥfeste und dem Wochenfeste. R. Ḥama b. Abba, nach anderen R. Ḥija b. Abin, sagte: Alle starben sie an einem bösen Tode. – Was ist dies? R. Naḥman erwiderte: Die Bräune.

יב א"ר מתנא הלכה כרבי יהושע

12 R. Mathna sagte: Die Halakha ist wie R. Jehošua͑.

יג אמר רבי תנחום א"ר חנילאי כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה בלא שמחה דכתיב (דברים יד, כו) ושמחת אתה וביתך בלא ברכה דכתיב (יחזקאל מד, ל) להניח ברכה אל ביתך בלא טובה דכתיב (בראשית ב, יח) לא טוב היות האדם לבדו

13 R. Tanḥum sagte im Namen R. Ḥanilajs: Ein Mensch, der keine Frau hat, lebt ohne Freude, ohne Segen und ohne Güte. Ohne Freude, denn es heißt: du sollst dich freuen, du und dein Haus. Ohne Segen, denn es heißt: daß der Segen in deinem Hause ruhe. Ohne Güte, denn es heißt: es ist nicht gut, daß der Mensch allein sei.

יד במערבא אמרי בלא תורה בלא חומה בלא תורה דכתיב (איוב ו, יג) האם אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני בלא חומה דכתיב (ירמיהו לא, כב) נקבה תסובב גבר

14 Im Westen sagen sie: Ohne Tora und ohne Umgebung. Ohne Tora, denn es heißt: bin ich ganz ohne Hilfe, ist die Vernunft entrückt von mir. Ohne Umgebung, denn es heißt: das Weib umkreist den Mann.

טו רבא בר עולא אמר בלא שלום דכתיב (איוב ה, כד) וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא

15 Raba b. U͑la sagte: und du weißt, daß dein Zelt friedlich ist, du musterst deine Behausung und vermissest nichts.

טז אמר ריב"ל כל היודע באשתו שהיא יראת שמים ואינו פוקדה נקרא חוטא שנאמר וידעת כי שלום אהלך וגו' ואמר ריב"ל חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך שנא' וידעת כי שלום אהלך וגו'

16 R. Jehošua͑ b. Levi sagte: Wer von seiner Frau weiß, daß sie gottesfürchtig ist, und sie nicht aufsucht, heißt Sünder, denn es heißt: und du weißt, daß dein Zelt friedlich ist &c. R. Jehošua͑, b. Levi sagte [ferner]: Wer sich auf die Reise begibt, muß seine Frau aufsuchen, denn es heißt: und du weißt, daß dein Zelt friedlich ist &c. –

יז הא מהכא נפקא מהתם נפקא ואל אישך תשוקתך מלמד שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שהוא יוצא לדרך א"ר יוסף לא נצרכה אלא סמוך לווסתה

17 Ist dies denn hieraus zu entnehmen, dies wird ja aus folgendem entnommen: nach deinem Manne sei dein Verlangen, dies lehrt, daß die Frau nach ihrem Manne verlangt, wenn er sich auf die Reise begibt!? R. Joseph erwiderte: Dies deutet darauf, auch kurz vor ihrer Periode. –

יח וכמה אמר רבא עונה והני מילי לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מיטרידי

18 Wieviel? – Ein Halbtag. Dies nur, wenn zum Freigestellten, wenn aber zu einer gottgefälligen Handlung, so ist man zerstreut.

יט ת"ר האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה והמשיאן סמוך לפירקן עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך האוהב את שכיניו והמקרב את קרוביו והנושא את בת אחותו

19 Die Rabbanan lehrten: Über den, der seine Frau wie sich selbst liebt und mehr als sich selbst ehrt, seine Söhne und seine Töchter auf den rechten Weg leitet und sie nahe ihrer Reife verheiratet, spricht die Schrift: und du weißt, daß dein Zelt friedlich ist. Über den, der seine Nachbarn liebt, sich seiner Verwandten annimmt, die Tochter seiner Schwester heiratet

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel