Yevamot 37

Kapitel 37

א מבית אחד יבומי חדא ואיפטור אידך לא דדלמא אין זיקה ככנוסה והוו להו שתי יבמות הבאות משני בתים אלמא מספקא ליה
1 aus einem Hause sind; auch ist, wenn er die Schwagerehe an der einen vollzieht, die andere nicht entbunden, da sie vielleicht durch die Gebundenheit nicht als heimgeführt gilt, sodaß es zwei Schwägerinnen aus zwei Häusern sind. Demnach ist ihm dies zweifelhaft.
ב וכי תימא מדאורייתא ה"נ דמייבמא חדא ומפטרא חדא ומדרבנן הוא דאסור גזירה משום שמא יאמרו ב' יבמות הבאות משני בתים חדא מייבמא ואידך מיפטרא בולא כלום
2 Wolltest du erwidern, nach der Tora ist auch, wenn er an der einen die Schwagerehe vollzieht, die andere entbunden, nur sei dies rabbanitisch angeordnet worden, damit man nicht sage, wenn zwei Schwägerinnen aus zwei Häusern kommen, sei an der einen die Schwagerehe zu vollziehen und die andere ganz entbunden,
ג והא טעמא דר"ש משום מאמר ולאו מאמר הוא דתניא אמר להם רבי שמעון לחכמים אם מאמרו של שני מאמר אשת שני הוא בועל
3 so ist ja R. Šimo͑n dieser Ansicht, weil die Wirksamkeit der Eheformel zweifelhaft ist. Es wird nämlich gelehrt: R. Šimo͑n sprach zu den Weisen: Ist die Eheformel des anderen wirksam, so begattet er die Frau des anderen,
ד ואם מאמרו של שני אינו מאמר אשת ראשון הוא בועל
4 und ist die Eheformel des anderen nicht wirksam, so begattet er die Frau des ersten.
ה אמר ליה אביי ולא שני לך בין זיקת יבם אחד לזיקת שני יבמים דלמא כי אר"ש זיקה ככנוסה דמיא ביבם אחד אבל בשני יבמין לא
5 Abajje sprach zu ihm: Unterscheidest du denn nicht zwischen der Gebundenheit mit einem Schwager und der Gebundenheit mit zwei Schwägern; vielleicht sagt R. Šimo͑n nur bei einem Schwager, durch die Gebundenheit gelte sie als heimgeführt, nicht aber bei zwei Schwägern!? —
ו ומי שני ליה לר"ש והתניא כלל אר"ש כל שהלידה קודמת לנשואין לא חולצת ולא מתייבמת נשואין קודם ללידה או חולצת או מתייבמת
6 Unterscheidet denn R. Šimo͑n, es wird ja gelehrt: R. Šimo͑n sagte eine Regel: Ist die Geburt vor der Heirat erfolgt, so ist an ihr weder die Ḥaliça noch die Schwagerehe zu vollziehen, und ist die Heirat vor der Geburt erfolgt, so ist an ihr die Ḥaliça oder die Schwagerehe zu vollziehen.
ז מאי לאו ביבם אחד וקתני לא חולצת ולא מתייבמת לא בשני יבמים
7 Doch wohl bei einem Schwager, und er lehrt, daß an ihr weder die Ḥaliça noch die Schwagerehe zu vollziehen ist. — Nein, bei zwei Schwägern. —
ח אבל ביבם אחד מאי הכי נמי או חולצת או מתייבמת אי הכי אדתני נשואין קודמין ללידה או חולצת או מתייבמת ליפלוג וליתני בדידה בד"א בשני יבמים אבל ביבם אחד או חולצת או מתייבמת
8 Weshalb lehrt er, wenn demnach bei einem Schwager an ihr die Ḥaliça oder die Schwagerehe zu vollziehen ist, daß, wenn die Heirat vor der Geburt erfolgt ist, an ihr die Ḥaliça oder die Schwagerehe zu vollziehen ist, er sollte doch den Unterschied hinsichtlich desselben Falles machen: dies nur, wenn es zwei Schwäger sind, wenn aber einer, so ist an ihr die Ḥaliça oder die Schwagerehe zu vollziehen!? —
ט כולה בשני יבמין קמיירי ואלא מאי כללא
9 Die ganze [Lehre] handelt von zwei Schwägern. — Worin besteht demnach die Regel!?
י ועוד מתיב רב אושעיא ג' אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות או אשה ובתה או אשה ובת בתה או אשה ובת בנה הרי אלו חולצות ולא מתייבמות ור"ש פוטר
10 Ferner wandte R. Oša͑ja ein: Wenn von drei Brüdern zwei mit zwei Schwestern, oder einer Frau und ihrer Tochter, oder einer Frau und der Tochter ihrer Tochter, oder einer Frau und der Tochter ihres Sohnes verheiratet waren, so ist an ihnen die Ḥaliça und nicht die Schwager ehe zu vollziehen; R. Šimo͑n entbindet sie.
יא ואי ס"ד קסבר ר"ש זיקה ככנוסה דמיא לייבם לקמייתא ותיפטר אידך
11 Wenn du nun sagst, R. Šimo͑n sei der Ansicht, die Gebundenheit gleiche dem Verheiratetsein, so sollte doch an der ersten die Schwagerehe vollzogen werden und die andere entbunden sein!?
יב אמר רב עמרם מאי פוטר נמי פוטר בשניה והתניא ר"ש פוטר בשתיהן
12 R. A͑mram erwiderte: Unter ‘entbindet’ ist eben zu verstehen, die andere sei entbunden. — Es wird ja aber gelehrt, R. Šimo͑n entbinde beide!?
יג אמר רבא שניה שבזוג זה והשניה שבזוג זה
13 Raba erwiderte: Die andere des einen Paares und die andere des anderen Paares.
יד קא טעי רבא בארבעה זוגי חדא דאו או קתני ועוד ר' שמעון פוטר בארבעתן מיבעי ליה
14 Raba irrte sich hinsichtlich der vier Paare; erstens heißt es ‘oder’, zweitens müßte es heißen, R. Šimo͑n entbinde alle vier.
טו ועוד תניא ר"ש פוטר בשתיהן מן החליצה ומן הייבום שנא' (ויקרא יח, יח) ואשה אל אחותה לא תקח לצרור בשעה שנעשו צרות זו לזו לא יהא לך ליקוחין אפי' באחת מהן
15 Ferner wird gelehrt: R. Šimo͑n entbindet beide von der Ḥaliça und der Schwagerehe, denn es heißt: <i>zu einem Weibe sollst du nicht ihre Schwester zur Nebenbuhlerin nehmen</i>; sobald sie Nebenbuhlerinnen werden, darf das Nehmen auch bei einer von ihnen nicht erfolgen.
טז אלא אמר רב אשי אי דנפול בזה אחר זה הכי נמי הכא במאי עסקינן דנפול בבת אחת ורבי שמעון סבר לה כרבי יוסי הגלילי דאמר אפשר לצמצם
16 Vielmehr, erklärte R. Aši, wenn sie ihm nacheinander zugefallen sind, ist dem auch so, hier aber wird von dem Falle gesprochen, wenn sie ihm gleichzeitig zugefallen sind, und zwar ist R. Šimo͑n der Ansicht R. Jose des Galiläers, welcher sagt, es könne genau gleichzeitig erfolgen.
יז רב פפא אמר בייבם ואח"כ נולד פליג ר"ש בנולד ואח"כ ייבם לא פליג
17 R. Papa sagte: R. Šimo͑n streitet nur über den Fall, wenn zuerst die Schwagerehe und nachher die Geburt erfolgt ist, nicht aber über den Fall, wenn zuerst die Geburt und nachher die Schwagerehe erfolgt ist.
יח ותרווייהו לרבנן איצטריך ולא זו אף זו קתני
18 Beide [Lehren] sind nach den Rabbanan nötig, und er lehrt es nicht nur von jenem, sondern auch von diesem.
יט תניא כוותיה דרב פפא ותיובתא דר' אושעיא שני אחים בעולם אחד ומת אחד מהם בלא ולד ועמד השני הזה לעשות מאמר ביבמתו ולא הספיק לעשות בה מאמר עד שנולד לו אח ומת הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו ושניה או חולצת או מתייבמת
19 Es gibt eine Lehre als Stütze für R. Papa, zur Widerlegung R. Oša͑jas: Wenn von zwei zu gleicher Zeit gelebt habenden Brüdern einer kinderlos gestorben ist und der andere im Begriffe war, an die Schwägerin die Eheformel zu richten, aber bevor er zur Ausführung gelangte, noch ein Bruder geboren worden und er selber gestorben ist, so ist die erste frei als Frau seines nicht gleichzeitig mit ihm gelebt habenden Bruders, und an der anderen ist die Ḥaliça oder die Schwagerehe zu vollziehen.
כ עשה בה מאמר ואח"כ נולד אח או שנולד לו אח ואח"כ עשה בה מאמר ומת הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו ושניה חולצת ולא מתייבמת
20 Wenn er an sie die Eheformel gerichtet hat und nachher der Bruder geboren worden ist, oder der Bruder geboren worden ist und er nachher an sie die Eheformel gerichtet hat und darauf gestorben ist, so ist die erste frei als Frau seines nicht gleichzeitig mit ihm gelebt habenden Bruders, und an der anderen ist die Ḥaliça und nicht die Schwagerehe zu vollziehen.
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel