Yevamot 67

Kapitel 67

א ומאן האי תנא דאית ליה איסור כולל ואיסור מוסיף ואיסור בת אחת

1 Wer ist der Autor, nach welchem das einbegreifende, das weitergehende und das gleichzeitig erfolgte Verbot Geltung haben?

ב אמר רב יהודה אמר רב ר"מ היא דתניא יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבע חטאות ואשם אחד

2 R. Jehuda erwiderte im Namen Rabhs: Es ist R. Meír, denn es wird gelehrt: Mancher ist wegen eines Essens vier Sündopfer und ein Schuldopfer schuldig:

ג טמא שאכל חלב והוא נותר מן מוקדשין ביוה"כ

3 wenn ein Unreiner am Versöhnungstage von Opfern zurückgebliebenen Talg gegessen hat.

ד ר' מאיר אומר אם היתה שבת והוציאו בפיו חייב אמרו לו אינו מן השם

4 R. Meír sagt, wenn es am Šabbath erfolgt ist und er ihn im Munde hinausgebracht hat, so ist er auch dieserhalb schuldig.

ה ור"מ אליבא דמאן אי אליבא דרבי יהושע האמר טעה בדבר מצוה פטור אלא אליבא דרבי אליעזר

5 Man erwiderte ihm: Dies fällt nicht unter diesen Namen. Nach wessen Ansicht lehrte es R. Meír: wenn nach R. Jehošua͑, so sagt er ja, daß, wenn jemand sich hinsichtlich eines Gebotes geirrt hat, er frei sei!? — Vielmehr, nach R. Elie͑zer.

ו איבעית אימא לעולם אליבא דרבי יהושע כי קאמר רבי יהושע טעה בדבר מצוה פטור הנ"מ גבי תינוקות דזמנו בהול אבל האי כיון דאין זמנו בהול לא

6 Wenn du aber willst, sage ich: tatsächlich nach R. Jehošua͑, denn nur in jenem Falle von den Kindern, wobei die Zeit drängt, sagt R. Jehošua͑, daß, wenn er sich hinsichtlich eines Gebotes geirrt hat, er frei sei, nicht aber hierbei, wo die Zeit nicht drängt. —

ז והרי תרומה דאין זמנו בהול וקפטר דתנן היה אוכל בתרומה ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה רבי אליעזר מחייב קרן וחומש ורבי יהושע פוטר

7 Auch bei der Hebe drängt ja die Zeit nicht, dennoch ist man nach ihm frei!? Wir haben nämlich gelernt: Wenn [ein Priester] Hebe gegessen hat, und es bekannt wird, daß er der Sohn einer Geschiedenen oder einer Ḥaluça ist, so ist er nach R. Elie͑zer zum Ersatz des Grundwertes und des Fünftels verpflichtet und nach R. Jehošua͑ frei. —

ח הא איתמר עלה אמר רב ביבי בר אביי הכא בתרומה בערב הפסח עסקינן דזמנה בהול

8 Hierzu wird gelehrt: R. Bebaj b. Abajje erklärte, hier werde von Hebe am Vorabend des Pesaḥfestes gelehrt, wo die Zeit drängt.

ט ואי בעית אימא באיסור בת אחת ואליבא דר' שמעון

9 Wenn du aber willst, sage ich: wenn die Verbote in Tateinheit erfolgt sind, [auch] nach R. Šimo͑n. —

י בשלמא כולהו משכחת להו דשוינהו שליח ושוו אינהו שליח ופגע שליח בשליח אלא נדות היכי משכחת לה

10 Allerdings können sie alle [gleichzeitig] erfolgen, wenn die einen einen Vertreter bestellt haben und die anderen einen Vertreter bestellt haben, und die Vertreter zusammengetroffen sind, wieso aber die Menstruation!?

יא אמר רב עמרם אמר רב בשופעות מתוך י"ג לאחר שלשה עשר לאחיובי אינהו מתוך שנים עשר לאחר שנים עשר לחיובי אינהי:

11 R. A͑mram erwiderte im Namen Rabhs: Wenn sie den Fluß hatten an der Wende des dreizehnten Lebensjahres jener, wo jene strafmündig werden, und der Wende ihres eigenen zwölften Lebensjahres, wo sie selber strafmündig werden.

יב מפרישים אותן: והא אין אשה מתעברת בביאה ראשונה אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה שבעלו ושנו ואלא הא דתנא ר' חייא הרי כאן ט"ז חטאות תלתין ותרתין הויין

12 M<small>AN LASSE &C. GETRENNT</small>. Eine Frau wird ja nicht durch den ersten Beischlaf schwanger!? R. Naḥman erwiderte im Namen des Rabba b. Abahu: Wenn sie den Beischlaf vollzogen und ihn wiederholt haben. — Wieso lehrte demnach R. Ḥija, es seien sechzehn Sündopfer, es sind ja zweiunddreißig!? —

יג וליטעמיך לר' אליעזר דמחייב על כל כח וכח טובא הויין אלא דבכח ראשון קחשיב ה"נ דביאה ראשונה קחשיב

13 Auch nach deiner Auffassung sind es ja, da man nach R. Elie͑zer wegen jedes Stoßes besonders schuldig ist, bedeutend mehr!? Du mußt also erklären, er spreche nur vom ersten Stoße, ebenso spricht er nur vom ersten Beischlaf.

יד א"ל רבא לרב נחמן

14 Raba sprach zu R. Naḥman:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel