Yoma 116

Kapitel 116

א <big>מתני׳</big> (ויקרא טז, יח) ויצא אל המזבח אשר לפני ה' זה מזבח הזהב התחיל מחטא ויורד מהיכן הוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית דרומית מזרחית מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון משם היה גומר על מזבח הפנימי

1 «Sodann gehe er zum Altar hinaus, der vor dem Herrn steht, DAS ISTDER GOLDENE ALTAR. WO FÄNGT ER AN, WENN ER MIT DER ENTSÜNDIGUNG ABWÄRTS BEGINNT? AM NORDÖSTLICHEN HORN, [DANN FOLGT] DAS NORDWESTLICHE, SÜDWESTLICHE UND SÜDÖSTLICHE. WO ER BEIM SÜNDOPFER AM ÄUSSEREN ALTAR BEGINNT, DA HÖRTE ER AM INNEREN ALTAR AUF.

ב רבי אליעזר אומר במקומו היה עומד ומחטא

2 R. ELIE͑ZER SAGTE: ER STAND AN EINER STELLE UND ENTSÜNDIGTE,

ג ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו שהיה נותן מלמעלה למטה הזה על טהרו של מזבח שבע פעמים ושירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון ושל מזבח החיצון היה שופך אל יסוד דרומי אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בהן

3 UND ALLE SPRENGTE ER VON UNTEN NACH OBEN, AUSGENOMMEN DAS VOR IHM BEFINDLICHE, AUF DAS ER VON OBEN NACH UNTEN SPRENGTE. DANN SPRENGTE ER SIEBENMAL AUF DEN GLANZ DES ALTARS, UND DEN REST DES BLUTES GOSS ER AUF DAS WESTLICHE FUNDAMENT DES ÄUSSEREN ALTARS; DAS DES ÄUSSEREN ALTARS GOSS ER AUF DAS SÜDLICHE FUNDAMENT. BEIDES VERMISCHTE SICH IM KANAL UND GELANGTE IN DEN QIDRONBACH; SODANN WURDE ES DEN GÄRTNERN ALS DUNG VERKAUFT, UND DABEI GILT DAS GESETZ VON DER VERUNTREUUNG.

ד <big>גמ׳</big> תנו רבנן ויצא אל המזבח מה תלמוד לומר אמר רבי נחמיה לפי שמצינו בפר הבא על כל המצות שכהן עומד חוץ למזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא מזה יכול אף זה כן

4 GEMARA. Die Rabbanan lehrten: Sodann gehe er zum Altar hinaus; was lehrt dies? R. Neḥemja erklärte: Wir finden, daß der Priester beim Farren wegen Irrens der Gemeinde außerhalb des Altars steht und gegen den Vorhang sprengt; man könnte nun glauben, hierbei ebenso,

ה תלמוד לומר ויצא אל המזבח היכן היה לפנים מן המזבח

5 so heißt es: sodann gehe er zum Altar hinaus, wonach er sich vorher innerhalb des Altars befunden haben muß.

ו תניא אידך לפני ה' מה תלמוד לומר אמר רבי נחמיה לפי שמצינו בפר ושעיר של יום הכפורים שכהן עומד לפנים מן המזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא מזה יכול אף זה כן

6 Ein Anderes lehrt: Vor dem Herrn; was lehrt dies? R. Neḥemja erklärte: Wir finden, daß der Priester beim Farren und dem Bocke des Versöhnungstages innerhalb des Altars steht und gegen den Vorhang sprengt, man könnte nun glauben, hierbei ebenso,

ז תלמוד לומר (ויקרא ד, ז) מזבח קטרת הסמים לפני ה' אשר באהל מועד מזבח לפני ה' ואין כהן לפני ה' הא כיצד עומד חוץ למזבח ומזה

7 so heißt es: des Altars des Gewürz-Räucherwerkes, der vor dem Herrn im Offenbarungszelte steht, der Altar vor dem Herrn, nicht aber der Priester vor dem Herrn. Wie mache er es? Er stehe außerhalb des Altars und sprenge.

ח התחיל מחטא ויורד וכו' תנו רבנן התחיל מחטא ויורד מהיכן היה מתחיל מקרן מזרחית דרומית דרומית מערבית מערבית צפונית צפונית מזרחית דברי רבי עקיבא רבי יוסי הגלילי אומר מקרן מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית דרומית מזרחית

8 WENN ER MIT DER ENTSÜNDIGUNG ABWÄRTS BEGINNT &C. Die Rabbanan lehrten: Er beginnt mit der Entsündigung abwärts. Wo beginnt er? Am südöstlichen Horn, [dann folgt] das südwestliche, nordwestliche und nordöstliche –

ט מקום שרבי יוסי הגלילי מתחיל שם רבי עקיבא פוסק מקום שרבי עקיבא מתחיל שם רבי יוסי הגלילי פוסק

9 so R. A͑qiba; R. Jose der Galiläer sagt, am nordöstlichen, [dann folgt] das nordwestliche, südwestliche und südöstliche. Wo er nach R. Jose dem Galiläer beginnt, da hört er nach R. A͑qiba auf, und wo er nach R. A͑qiba beginnt, da hört er nach R. Jose dem Galiläer auf. –

י דכולי עלמא מיהא בההוא קרן דפגע ברישא לא עביד מאי טעמא אמר שמואל דאמר קרא ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח

10 Alle stimmen also überein, daß er nicht mit dem Horn beginnt, auf das er zuerst stößt: Weshalb? Šemuel erwiderte: Die Schrift sagt: sodann gehe er zum Altar hinaus, erst wenn er über den ganzen Altar gegangen ist. –

יא ולרבי עקיבא נקיף דרך ימין לימא בדרמי בר יחזקאל קא מיפלגי

11 Aber auch nach R. A͑qiba sollte er ihn ja nach rechts umkreisen!? Man müßte also sagen, sie streiten über eine Lehre des Rami b.Jeḥezqel,

יב דאמר רמי בר יחזקאל ים שעשה שלמה עומד על שנים עשר בקר שלשה פונים צפונה ושלשה פונים ימה ושלשה פונים נגבה ושלשה פונים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחוריהם ביתה הא למדת שכל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח מר אית ליה דרמי בר יחזקאל ומר לית ליה דרמי בר יחזקאל

12 denn Rami b.Jeḥezqel sagte: Vom Meere gewandt, drei gegen drei gegen Süden und drei gegen Osten; das Meer aber ruhte oben auf ihnen, und alle ihre Hinterteile waren nach innen gewandt; dies lehrt, daß man bei allen Wendungen, die zu machen sind, sich stets [östlich] nach rechts wende. Einer hält also von der Lehre des Rami b.Jeḥezqel und einer hält nichts von der Lehre des Rami b.Jeḥezqel. –

יג לא דכולי עלמא אית להו דרמי בר יחזקאל והכא בהא קא מיפלגי מר סבר ילפינן פנים מחוץ ומר סבר לא ילפינן פנים מחוץ

13 Nein, alle halten sie wohl von der Lehre des Rami b.Jeḥezqel, nur besteht ihr Streit in folgendem: einer ist der Ansicht, man folgere hinsichtlich des inneren [Altars] vom äußeren, und einer ist der Ansicht, man folgere nicht hinsichtlich des inneren vom äußeren. –

יד ורבי עקיבא נהי דלא יליף פנים מחוץ אי בעי הכי נעביד אי בעי הכי נעביד אמר לך רבי עקיבא מדינא בההוא קרן דפגע ברישא בההוא עביד ברישא דאמר ריש לקיש אין מעבירין על המצות

14 Sollte er doch nach R. A͑qiba, auch wenn er nicht hinsichtlich des inneren vom äußeren folgert, nach Belieben so oder so verfahren!? – R.A͑qiba kann dir erwidern: eigentlich sollte er mit dem Horne beginnen, auf das er zuerst stößt, denn Reš Laqiš sagte, man dürfe an gottgefälligen Handlungen nicht vorübergehen,

טו ואמאי לא עביד משום דכתיב ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח וכיון דיהיב בההוא קרן הדר אתי לההוא קרן דאיחייב למיתב ברישא

15 nur tut er dies deshalb nicht, weil es heißt: sodann gehe er zum Altar hinaus, erst wenn er über den ganzen Altar gegangen ist, und wenn er an diesem Horn gesprengt hat, wende er sich zu dem, mit dem er von vornherein beginnen sollte.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel