Yoma 132

Kapitel 132

א שיהא מזומן עתי ואפילו בשבת עתי ואפי' בטומאה

1 er muß vorbereitet sein; bereitgehaltenen, auch am Šabbath; bereitgehaltenen, auch in Unreinheit. –

ב איש להכשיר את הזר פשיטא מהו דתימא כפרה כתיבא ביה קמ"ל

2 «Mann, auch ein Gemeiner ist zulässig.» Selbstverständlich!? – Man könnte glauben, auch hierbei heißt es ja ‘Sühne’, so lehrt er uns.

ג עתי ואפילו בשבת למאי הלכתא אמר רב ששת לומר שאם היה חולה מרכיבו על כתפו

3 «Bereitgehaltenen, auch am Šabbath.» Was lehrt dies? R. Šešeth erwiderte: Ist er krank, so nehme er ihn auf die Schulter. –

ד כמאן דלא כרבי נתן דאי רבי נתן האמר חי נושא את עצמו אפילו תימא רבי נתן חלה שאני

4 Nach wessen Ansicht? Nicht nach R. Nathan, denn R. Nathan sagt ja, das Lebende trage sich selbst. – Du kannst auch sagen, nach R. Nathan, denn anders ist es bei einem Kranken.

ה אמר רפרם זאת אומרת עירוב והוצאה לשבת ואין עירוב והוצאה ליום הכפורים

5 Raphram sagte: Hieraus zu entnehmen, daß [das Gesetz vom] E͑rub und vom Hinaustragen nur für den Šabbath gilt und nicht für den Versöhnungstag. –

ו עתי ואפי' בטומאה למאי הלכתא אמר רב ששת לומר שאם נטמא משלחו נכנס טמא לעזרה ומשלחו

6 «Bereitgehaltenen, auch in Unreinheit.» Was lehrt dies? R. Šešeth erwiderte: Dies besagt, daß, wenn der Fortbringende unrein geworden ist, er unrein in den Tempelhof eintreten und ihn fortbringen dürfe.

ז שאלו את רבי אליעזר חלה מהו שירכיבהו על כתפו אמר להם יכול הוא להרכיב אני ואתם חלה משלחו מהו שישלחנו ביד אחר אמר להם אהא בשלום אני ואתם

7 Man fragte R. Elie͑zer: Darf er ihn, wenn er krank ist, auf die Schulter nehmen? Dieser erwiderte ihnen: Er könnte mich und euch tragen. – Darf der Fortbringende, wenn er krank wird, ihn durch einen anderen schicken? Dieser erwiderte ihnen: Ich will gesund bleiben, ich und ihr. –

ח דחפו ולא מת מהו שירד אחריו וימיתנו אמר להם (שופטים ה, לא) כן יאבדו כל אויביך ה' וחכמים אומרים חלה מרכיבו על כתפו חלה משלחו ישלחנו ביד אחר דחפו ולא מת ירד אחריו וימיתנו

8 Darf er, wenn er ihn hinabgestoßen hat und er nicht tot ist, ihm nachsteigen und ihn töten? Dieser erwiderte ihnen: So zugrunde gehen mögen all deine Feinde, o Herr. Die Weisen sagen: Ist er krank, so darf er ihn durch einen anderen schicken; wenn er ihn hinabgestoßen hat und er nicht tot ist, so steige er ihm nach und töte ihn.

ט שאלו את ר' אליעזר פלוני מהו לעולם הבא א"ל לא שאלתוני אלא על פלוני

9 Man fragte R. Elie͑zer: Wie steht es mit jenem in der zukünftigen Welt? Dieser erwiderte ihnen: Habt ihr mich nichts weiter als über jenen zu fragen!?

י מהו להציל רועה כבשה מן הארי אמר להם לא שאלתוני אלא על הכבשה מהו להציל הרועה מן הארי אמר להם לא שאלתוני אלא על הרועה ממזר מה הוא לירש מהו ליבם מהו לסוד את ביתו מהו לסוד את קברו

10 Darf man das Schaf vor dem Löwen retten? Dieser erwiderte: Habt ihr mich nichts weiter als über das Schaf zu fragen!? – Darf man den Hirten vor dem Löwen retten? Dieser erwiderte: Habt ihr mich nichts weiter als über den Hirten zu fragen!? – Kann ein Hurenkind erben? – Kann er die Schwagerehe vollziehen? – Darf man seine Wohnung tünchen? – Darf man sein Grab tünchen?

יא לא מפני שהפליגן בדברים אלא מפני שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם

11 Nicht etwa, weil er sie ausweichend abfertigen wollte, sondern weil er nie etwas sagte, was er nicht von seinem Lehrer gehört hätte.

יב שאלה אשה חכמה את ר' אליעזר מאחר שמעשה העגל שוין מפני מה אין מיתתן שוה אמר לה אין חכמה לאשה אלא בפלך וכן הוא אומר (שמות לה, כה) וכל אשה חכמת לב בידיה טוו

12 Eine gelehrte Frau fragte R. Elie͑zer: Beim Ereignisse mit dem [goldenen] Kalbe waren ja alle gleich beteiligt, weshalb war nun ihre Todêsart keine gleichmäßige? Dieser erwiderte ihr: Weisheit dem Weibe nur bei der Spindel; so heißt es auch: alle kunstverständigen Frauen spannen eigenhändig.

יג איתמר רב ולוי חד אמר זיבח וקיטר בסייף גפף ונישק במיתה שמח בלבבו בהדרוקן

13 Es wurde gelehrt: Rabh und Levi [streiten hierüber]; einer sagt, wer geopfert und geräuchert, wurde mit dem Schwerte, wer umarmt und geküßt, mit der Seuche, und der im Herzen sich gefreut, mit der Leibesanschwellung [bestraft],

יד וחד אמר עדים והתראה בסייף עדים בלא התראה במיתה לא עדים ולא התראה בהדרוקן

14 und einer sagt, bei Zeugen und Warnung mit dem Schwerte, bei Zeugen ohne Warnung mit der Seuche und ohne Zeugen und Warnung mit Leibesanschwellung.

טו אמר רב יהודה שבטו של לוי לא עבד עבודת כוכבים שנאמר (שמות לב, כו) ויעמוד משה בשער המחנה וגו'

15 R. Jehuda sagte: Der Stamm Levi trieb keinen Götzendienst, denn es heißt: da trat Moše an das Tor des Lagers&c.

טז יתיב רבינא וקאמר להא שמעתא איתיביה בני ר' פפא בר אבא לרבינא (דברים לג, ט) האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו

16 Rabina saß und trug diese Lehre vor, da wandten die Söhne des R. Papa b.Abba gegen ihn ein: Der von Vater und Mutter sprach: Ich sah sie nicht!? –

יז אביו אבי אמו מישראל אחיו אחיו מאמו מישראל בניו בני בתו מישראל

17 ‘Vater’, der Vater seiner Mutter, ein Jisraélit: ‘Bruder’, der Bruder mütterlicherseits, ein Jisraélit; ‘Kinder’, die Kinder seiner Tochter, von einem Jisraéliten.

יח וכבש עשו לו כו' אמר רבה בר בר חנה לא בבליים היו אלא אלכסנדריים היו ומתוך ששונאים את הבבליים היו קורין אותן על שמן תניא רבי יהודה אומר לא בבליים היו אלא אלכסנדריים היו אמר לו רבי יוסי תנוח דעתך שהנחת את דעתי

18 MAN ERRICHTETE FÜR IHN EINEN STEG &C. Rabba b.Bar Ḥana sagte: Es waren keine Babylonier, sondern Alexandriner, da aber [die Palästinenser] die Babylonier haßten, benannten sie jene nach ihnen. Es wird gelehrt: R. Jehuda sagte: Es waren keine Babylonier, sondern Alexandriner. R. Jose sprach zu ihm: Mögest du Befriedigung finden, wie du mir Befriedigung verschafft hast.

יט טול וצא תנא מה שהי צפירא דין וחובי דרא סגיאין

19 NIMM UND GEH. Es wird gelehrt: [Sie riefen:] Warum zögert dieser Bock, wo doch zahlreich sind die Sünden der Generation.

כ <big>מתני׳</big> מיקירי ירושלים היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה עשר סוכות מירושלים ועד צוק

20 VON DEN VORNEHMEN JERUSALEMS BEGLEITETEN IHN MANCHE BIS ZUR ERSTEN HÜTTE. ZEHN HÜTTEN WAREN VON JERUŠALEM BIS ZUM FELSEN,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel