Yoma 159

Kapitel 159

א כל השיעורין כולן בכזית חוץ מטומאת אוכלין ששינה הכתוב במשמען ושינו חכמים בשיעורן וראיה לדבר יוה"כ מאי שינה הכתוב במשמעו (ויקרא כג, כט) מלא תעונה ומאי שינו חכמים בשיעוריה ככותבת

1 In allen anderen Fällen gilt [für die Speise] das Quantum einer Olive, ausgenommen die Unreinheit von Speisen; hierbei hat die Schrift eine veränderte Ausdrucksweise angewandt, und die Weisen haben ein anderes Quantum normiert. Als Beweis dafür dient der Versöhnungstag. – Wieso hat die Schrift [bei diesem] die Ausdrucksweise verändert? – [Es heißt:] wer sich nicht kasteit. – Wieso haben die Weisen [bei diesem] das Quantum anders normiert? – Die Dattelgröße. –

ב ומאי ראיה לדבר יוה"כ דאי מהתם הוה אמינא אורחא דקרא הוא

2 Was soll der Beweis vom Versöhnungstage? – Man könnte erwidern, da sei es die gewöhnliche Wendung der Schrift. –

ג טומאת אוכלין כביצה מנלן א"ר אבהו א"ר אלעזר דאמר קרא (ויקרא יא, לד) מכל האוכל אשר יאכל אוכל הבא מחמת אוכל ואיזה זה ביצת תרנגולת ואימא גדי מחוסר שחיטה ואימא בן פקועה טעון קריעה

3 Woher wissen wir, daß die Verunreinigungsfähigkeit von Speisen bei Eigröße erfolgt? R. Abahu erwiderte im Namen R. Elea͑zars: Die Schrift sagt: alles Eßbare, das gegessen zu werden pflegt, Eßbares, das von Eßbarem kommt, das ist ein Hühnerei. – Vielleicht ein Böckchen!? – Ein solches benötigt noch des Schlachtens. – Vielleicht die Geburt des Aufgeschlitzten!? – Diese bedarf noch des Aufschneidens. –

ד ואימא ביצת בר יוכני תפסת מרובה לא תפסת תפסת מועט תפסת ואימא ביעתא דציפורתא דזוטר טובא

4 Vielleicht das Ei des Bar Jukhni!? – Ergreifst du viel, so hast du nichts ergriffen, ergreifst du wenig, so hast du es ergriffen. – Vielleicht das Ei eines Vögelchens (das sehr klein ist)!?

ה רבי אבהו דידיה אמר מכל האוכל אשר יאכל אוכל שאתה אוכלו בבת אחת ושיערו חכמים אין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת

5 R. Abahu erwiderte in seinem eigenen Namen: Alles Eßbare, das gegessen zu werden pflegt, ein Essen, das man mit einem Male essen kann, und die Weisen haben es ermessen, daß der Schlund nicht mehr als ein Hühnerei fasse.

ו א"ר אלעזר האוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב לו שיעור שמא יבא בית דין אחר וירבה בשיעורין

6 R. Elea͑zar sagte: Wer in der Jetztzeit Talg gegessen hat, muß das Quantum aufschreiben, denn ein anderes Gericht könnte kommen und das Quantum vergrößern. –

ז מאי ירבה בשיעורין אי נימא דמחייבי קרבן אכזית קטן והתניא (ויקרא ד, כב) אשר לא תעשינה בשגגה ואשם השב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו

7 Was heißt das Quantum vergrößern: wollte man sagen, es könnte wegen des Quantums einer kleinen Olive zu einem Opfer verpflichten, so wird ja gelehrt: Die nicht ausgeübt werden dürfen, und versehentlich sich vergeht; wer aus eigenem Bewußtwerden Buße tut, bringe wegen seines Vergehens ein Opfer dar,

ח לא שב מידיעתו אין מביא קרבן על שגגתו

8 wer nicht aus eigenem Bewußtwerden Buße tut, bringe kein Opfer wegen seines Vergehens dar!? –

ט אלא דלא מחייבי קרבן עד דאיכא כזית גדול

9 Vielmehr, es könnte zu einem Opfer verpflichten nur wegen des Quantums einer großen Olive. –

י ולמאי דסליק אדעתיה מעיקרא דמחייבי קרבן אכזית קטן מאי ירבה בשיעורין שמא ירבה בקרבנות מחמת שעורין

10 Was heißt ‘das Quantum vergrößern’, nach der ersten Auffassung, es könnte wegen des Quantums einer kleinen Olive zu einem Opfer verpflichten? – Es könnte die [Zahl der] Opfer wegen des Quantums vergrößern.

יא א"ר יוחנן שיעורין ועונשין הלכה למשה מסיני עונשין מכתב כתיבי אלא ה"ק (אמר רבי יוחנן) שיעורים של עונשין הלכה למשה מסיני

11 R. Joḥanan sagte: Die Größe des Quantums und die Strafgesetze sind Moše am Sinaj überlieferte Lehren. – Die Strafgesetze sind ja geschrieben!? – Dies ist vielmehr wie folgt zu verstehen: R. Joḥanan sagte: die Größe des Quantums, derentwegen man der Strafe verfällt, sind Moše am Sinaj überlieferte Lehren.

יב תניא נמי הכי שיעורין של עונשין הלכה למשה מסיני אחרים אומרים בית דינו של יעבץ תיקנום והכתיב (ויקרא כז, לד) אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה אלא שכחום וחזרו ויסדום

12 Ebenso wird auch gelehrt: Die Masse, derentwegen man der Strafe verfällt, sind Moše am Sinaj überlieferte Lehren. Manche sagen, das Gerichtskollegium des Ja͑beç habe sie festgesetzt. – Es heißt ja aber: dies sind die Gebote, ein Prophet darf von nun ab nichts neu einführen!? – Vielmehr, man hatte sie vergessen, und dieser führte sie wieder ein.

יג השותה מלא לוגמיו אמר רב יהודה אמר שמואל לא מלא לוגמיו ממש אלא כל שאילו יסלקנו לצד אחד ויראה כמלא לוגמיו והא אנן תנן מלא לוגמיו אימא כמלא לוגמיו

13 ODER EINEN MUNDVOLL TRINKT. R. Jehuda sagte im Namen Šemuéls: Nicht wirklich einen Mundvoll, sondern soviel, daß, wenn man es auf eine Mundseite nimmt, es wie ein Mundvoll aussieht. – Wir haben ja aber ‘einen Mundvoll’ gelernt!? – Lies: wie einen Mundvoll.

יד מיתיבי כמה ישתה ויהא חייב בש"א רביעית ובה"א מלא לוגמיו רבי יהודה אומר משום ר"א כמלא לוגמיו רבי יהודה בן בתירא אומר כדי גמיעה

14 Man wandte ein: Wieviel muß man getrunken haben, um schuldig zu sein? Die Schule Šammajs sagt, ein Viertellog, und die Schule Hilleis sagt, einen Mundvoll. R. Jehuda im Namen R. Elie͑zers sagt, wie einen Mundvoll; R. Jehuda b.Bethera sagt, einen Schluck!? –

טו מי עדיפא ממתניתין דאוקימנא כדי שיראה הכי נמי כדי שיראה אי הכי היינו ר"א איכא בינייהו מלא לוגמיו דחוק

15 Ist [jene Lehre] denn bedeutender als unsere Mišna? Diese erklärten wir: daß es [wie ein Mundvoll] aussieht, ebenso auch jene: daß es aussieht. – Demnach ist es ja mit [der Ansicht] R. Elie͑zers identisch!? – Ein Unterschied besteht zwischen ihnen hinsichtlich eines gedrängten Mundvolls.

טז מתקיף לה רב הושעיא אם כן הוה ליה מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה אמר ליה

16 R. Hoša͑ja wandte ein: Demnach gehört dies ja zu den Erleichterungen der Schule Šammajs und den Erschwerungen der Schule Hillels!? [Rabba] erwiderte:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel