Yoma 53

Kapitel 53

א האי מיבעי ליה לגופיה אמר רב שימי בר אשי אשכחתיה לאביי דהוה מסבר ליה לבריה (ויקרא א, ה) ושחט שחיטה בזר כשירה וכי מאין באת מכלל שנאמר (במדבר יח, ז) ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם שומע אני אפילו שחיטה

1 Dieser [Schriftvers] ist ja an und für sich nötig!? R. Šimi b. Aši erwiderte: Ich traf Abajje, wie er es seinem Sohne erklärte: Er schlachte, das Schlachten ist durch einen Gemeinen zulässig. – Wieso kommst du darauf!? – Aus dem Schriftverse: du und deine Söhne sollt eures Priesteramtes walten, könnte man entnehmen, auch des Schlachtens,

ב ת"ל (ויקרא א, ה) ושחט את בן הבקר לפני ה' והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם מקבלה ואילך מצות כהונה (ויקרא א, ד) וסמך ידו ושחט לימד על השחיטה שכשירה בזר

2 so heißt es: er schlachte das junge Rind vor dem Herrn; die Söhne Ahrons, die Priester, sollten das Blut darbringen; erst mit der Aufnahme [des Blutes] beginnt das Gebot durch die Priesterschaft. Er stütze die Hand und schlachte, dies lehrt, daß das Schlachten durch einen Gemeinen zulässig ist.

ג מכדי מקבלה ואילך מצות כהונה ונתנו בני אהרן למה לי למעוטי הפשט וניתוח

3 Merke, von der Aufnahme [des Blutes] ab hat ja das Gebot durch die Priesterschaft zu erfolgen, wozu heißt es: die Söhne Ahrons sollen &c. [Feuer] tun!? Dies schließt das Enthäuten und das Zerlegen aus.

ד ואכתי איצטריך סלקא דעתך אמינא כיון דלאו עבודה דמעכבא כפרה היא לא תיבעי כהונה קמ"ל דבעי כהונה

4 Aber dies ist ja nötig; man könnte glauben, dies brauche nicht durch die Priesterschaft zu erfolgen, da es keine Dienstverrichtung ist, von der die Sühne abhängt, so lehrt er uns, daß es durch die Priesterschaft erfolgen müsse!?

ה אלא מהכא (ויקרא א, ח) וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר מכדי מקבלה ואילך מצות כהונה וערכו למה לי למעוטי הפשט וניתוח

5 Vielmehr, hieraus: die Söhne Ahrons, die Priester, sollen die Stücke, den Kopf und das Schmer zurechtlegen; wozu ist dies nötig, von der Aufnahme [des Blutes] ab hat ja das Gebot durch die Priesterschaft zu erfolgen!? Dies schließt das Enthäuten und das Zerlegen aus. –

ו ואימא למעוטי סידור שני גזירי עצים מסתברא דיבחא דכותיה ממעט

6 Vielleicht schließt dies das Auflegen der zwei Holzscheite aus!? – Es ist einleuchtend, daß dies eine dem Schlachten ähnliche Dienst Verrichtung ausschließt. –

ז אדרבה סדור דכותיה ממעט

7 Im Gegenteil, dies sollte ja eine dem Zurechtlegen ähnliche Dienstverrichtung ausschließen!? –

ח לא ס"ד דאמר מר (ויקרא א, יג) והקריב הכהן את הכל המזבחה זו הולכת אברים לכבש הולכת אברים לכבש הוא דבעיא כהונה הולכת עצים לא בעיא כהונה הא סידור שני גזירי עצים בעיא כהונה

8 Diesist nicht einleuchtend, denn der Meister sagte: der Priester soll alles darbringen und auf dem Altar in Rauch aufgehen lassen, dies sei das Hinbringen der Opferglieder zur Altarrampe; nur das Hinbringen der Opferglieder zur Altarrampe benötigt der Priesterschaft, das Hinbringen der Holzscheite aber benötigt nicht der Priesterschaft. Das Aufschichten der zwei Holzscheite aber benötigt der Priesterschaft. –

ט וערכו למה לי למעוטי הפשט וניתוח ואימא הכי נמי לגופיה

9 Wozu heißt es: sie sollen auf schichten!? – Dies schließt das Enthäuten und das Zerlegen aus. (– Vielleicht ist dies ebenfalls an sich nötig!? –

י אלא והקטיר הכהן את הכל למאי אתא למעוטי הפשט וניתוח

10 Vielmehr, [die Worte:] der Priester soll alles in Rauch aufgehen lassen, schließen das Enthäuten und Zerlegen aus;

יא והקריב הכהן את הכל המזבחה זו הולכת אברים לכבש הולכת אברים לכבש הוא דבעיא כהונה הולכת עצים לא בעיא כהונה הא סדור שני גזירי עצים בעיא כהונה ונתנו לגופיה

11 der Priester soll alles darbringen &c. auf dem Altar, das ist das Hinbringen der Opferglieder zur Altarrampe. Das Hinbringen der Opferglieder zur Altarrampe benötigt der Priesterschaft, das Hinbringen des Holzes benötigt nicht der Priesterschaft. Das Aufschichten der zwei Holzscheite aber benötigt der Priesterschaft.) Sie sollen tun, dies ist an und für sich nötig;

יב וערכו שנים בני אהרן שנים הכהנים שנים למדנו לטלה שטעון ששה

12 sie sollen aufschichten, zwei; die Söhne Ahrons, zwei; die Priester, zwei. Wir lernen also, daß bei einem Lamme sechs [Priester] erforderlich sind.

יג אמר רב המנונא קשיא ליה לר"א האי בבן הבקר כתיב ובן הבקר עשרים וארבעה בעי וניחא ליה (ויקרא א, ח) על העצים אשר על האש אשר על המזבח איזהו דבר שנאמר בו עצים אש ומזבח

13 R. Hamnuna sprach: R. Elea͑zar wandte dagegen ein: dieser [Schriftvers] spricht ja von einem jungen Rinde, und bei einem jungen Rinde müssen es ja vierundzwanzig sein!? Er erklärte es aber selbst: auf das Holz über dem Feuer auf dem Altar;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel