Yoma 56

Kapitel 56

א <big>גמ׳</big> תניא ר' ישמעאל אומר ברק ברקאי ר"ע אומר עלה ברקאי נחומא בן אפקשיון אומר אף ברקאי בחברון מתיא בן שמואל (אומר) הממונה על הפייסות אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון רבי יהודה בן בתירא אומר האיר פני כל המזרח עד בחברון ויצאו כל העם איש איש למלאכתו

1 GEMARA. Es wird gelehrt: R. Jišma͑él sagte: [Er sprach:] Ein Lichtschein glänzt. R. A͑qiba sagte: Ein Lichtschein ist bereits aufgegangen. Niḥoma b.Aphqašjon sagte: Ein Lichtschein ist schon in Ḥebron. Mathja b.Šemuél, der über die Lose gesetzt war, sagte: Die ganze Ostseite ist hell, bis Ḥebron. R. Jehuda b.Bethera sagte: Die ganze Ostseite ist hell, bis Ḥebron, und das ganze Volk ist schon zur Arbeit hinaus. –

ב אי הכי נגה ליה טובא לשכור פועלים קאמרינן

2 Dies wäre ja schon viel zu spät!? – Um Arbeiter zu mieten.

ג אמר רב ספרא צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי

3 R. Saphra sagte: Das [Abend]gebet Abrahams findet statt, wenn die Wände dunkel werden.

ד אמר רב יוסף אנן מאברהם ניקום וניגמר אמר רבא תנא גמר מאברהם ואנן לא גמרינן מיניה דתניא (ויקרא יב, ג) וביום השמיני ימול בשר ערלתו מלמד שכל היום כשר למילה אלא שהזריזין מקדימין למצות שנאמר (בראשית כב, ג) וישכם אברהם בבקר ויחבוש וגו'

4 R. Joseph sprach: Wir sollten es von Abraham lernen!? Raba wandte ein: Der Tanna lernt von Abraham und wir sollten nicht von ihm lernen? Es wird nämlich gelehrt: Am achten Tage ist das Fleisch seiner Vorhaut zu beschneiden; dies lehrt, daß die Beschneidung den ganzen Tag erfolgen kann, nur beeilen sich die Eifrigen zur [Ausübung der Gebote], wie es heißt: und Abraham machte sich früh am Morgen auf zur Stätte, wo er vor dem Herrn gestanden hatte.

ה אלא אמר רבא רב יוסף הא קא קשיא ליה דתנן חל ערבי פסחים להיות בע"ש נשחט בשש ומחצה וקרב בשבע ומחצה ונשחטיה מכי משחרי כותלי

5 Vielmehr, sagte Raba, richtete R. Joseph folgenden Einwand. Wir haben gelernt, daß, wenn der Vorabend des Pesaḥs auf einen Vorabend des Šabbaths fällt, [das beständige Opfer] nach sechseinhalb [Stunden] geschlachtet und nach siebeneinhalb dargebracht werde; sollte man es doch beim Dunkelwerden der Wände schlachten!? –

ו מאי קושיא ודילמא כותלי דבית המקדש בשש ומחצה משחרי משום דלא מכווני טובא א"נ שאני אברהם דאיצטגנינות גדולה היתה בלבו א"נ משום דזקן ויושב בישיבה הוה דא"ר חמא בר' חנינא מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם

6 Was ist dies für ein Einwand, vielleicht wurden die Wände des Tempels schon nach sechseinhalb [Stunden] dunkel, weil sie nicht ganz gerade waren!? Oder vielleicht war es bei Abraham anders, weil bedeutende Sternkunde in seinem Herzen war!? Oder aber, weil er Ältester war und im Kollegium saß!? R. Ḥama b. Ḥanina sagte nämlich: Niemals fehlte unseren Vorfahren das Kollegium;

ז היו במצרים ישיבה עמהם שנאמר (שמות ג, טז) לך ואספת את זקני ישראל היו במדבר ישיבה עמהם שנאמר (במדבר יא, טז) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה שנאמר (בראשית כד, א) ואברהם זקן בא בימים יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה היה שנאמר (בראשית כז, א) ויהי כי זקן יצחק יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה היה שנאמר (בראשית מח, י) ועיני ישראל כבדו מזוקן

7 als sie in Miçrajim waren, hatten sie ein Kollegium, denn es heißt: geh, versammle die Ältesten Jisraéls; als sie in der Wüste waren, hatten sie ein Kollegium, denn es heißt: versammle mir siebzig Leute von den Ältesten Jisraéls. Unser Vater Abraham war Ältester und saß im Kollegium, denn es heißt: Abraham war alt geworden und wohlbetagt. Unser Vater Jiçḥaq war Ältester und saß im Kollegium, denn es heißt: als Jiçḥaq alt geworden war. Unser Vater Ja͑qob war Ältester und saß im Kollegium, denn es heißt: die Augen Jisraéls waren stumpf vor Alter.

ח אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה שנאמר (בראשית כד, ב) ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו אר"א שמושל בתורת רבו (בראשית טו, ב) הוא דמשק אליעזר א"ר אלעזר שדולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים

8 Elie͑zer, der Knecht Abrahams, war Ältester und saß im Kollegium, denn es heißt: da sprach Abraham zu seinem Knechte, dem Ältesten seines Hauses, der alles, was sein, verwaltete, und R. Elea͑zar erklärte, der das Studium seines Herrn beherrschte. Das ist Damešeg, Elie͑zer. R. Elea͑zar erklärte: Der aus der Lehre seines Herrn schöpfte und anderen zu trinkengab.

ט אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה שנאמר (בראשית כו, ה) עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו' א"ל רב שימי בר חייא לרב ואימא שבע מצות הא איכא נמי מילה ואימא שבע מצות ומילה א"ל א"כ מצותי ותורותי למה לי

9 Rabh sagte: Unser Vater Abraham übte die ganze Tora aus, denn es heißt: weil Abraham meiner Stimme gehorcht. R. Šimi b.Ḥija sprach zu Rabh: Vielleicht nur die sieben Gesetze!? – Er hat ja auch die Beschneidung ausgeübt. – Vielleicht die sieben Gesetze und die Beschneidung!? Dieser erwiderte: Wozu heißt es demnach meine Gebote und meine Lehren!?

י אמר (רב) ואיתימא רב אשי קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שנאמר תורותי אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה

10 Rabh, nach anderen R. Aši, sagte: Abraham hat sogar [das Gebot vom] Speise-E͑rub ausgeübt, denn es heißt: meine Lehren, die schriftliche Lehre und die mündliche Lehre.

יא מתיא בן שמואל אמר וכו' והוא אומר הן מאן אמר הן אילימא הך דקאי אאיגרא הוא חלים והוא מפשר אלא הך דקאי אארעא מנא ידע

11 ALSDANN SPRACH MATHJA B.ŠEMUÉL UND DIESER ERWIDERTE: JAWOHL. Wer sagte ‘jawohl’: wollte man sagen, der auf dem Dache stand, so träumt er und deutet auch!? Wenn aber, der auf der Erde stand: woher wußte er dies!? –

יב איבעית אימא הך דקאי אארעא ואיבעית אימא הך דקאי אאיגרא איבעית אימא הך דקאי אאיגרא אמר איהו האיר פני כל המזרח וא"ל הך דקאי אארעא עד שבחברון וא"ל איהו הן

12 Wenn du willst, sage ich: der auf der Erde stand, und wenn du willst, sage ich: der auf dem Dache stand. Wenn du willst, sage ich: der auf dem Dache stand; dieser sagte nämlich, die ganze Ostseite sei hell, worauf jener, der auf der Erde stand, fragte, ob bis Ḥebron, und dieser erwiderte: jawohl.

יג ואיבעית אימא הך דקאי אארעא אמר איהו האיר פני כל המזרח וא"ל עד שבחברון וא"ל הן

13 Wenn du willst, sage ich: der auf der Erde stand; dieser fragte nämlich, ob die ganze Ostseite hell sei, worauf jener fragte, ob bis Ḥebron, und dieser erwiderte: jawohl.

יד ולמה הוצרכו לכך וכו' ומי מיחליף והתניא רבי אומר אינו דומה תימור של לבנה לתימור של חמה תימור של לבנה מתמר ועולה כמקל תימור של חמה מפציע לכאן ולכאן תנא דבי רבי ישמעאל יום המעונן היה ומפציע לכאן ולכאן אמר רב פפא שמע מינה יומא דעיבא כוליה שמשא

14 WOZU WAR DIES ALLES NÖTIG &C. Ist denn eine Verwechslung möglich, es wird ja gelehrt, Rabbi sagte, der Lichtkegel des Mondes gleiche nicht dem Lichtkegel der Sonne, der Lichtkegel des Mondes steige wie ein Stock nach oben, und der Lichtkegel der Sonne zerteile sich nach beiden Seiten!? – In der Schule R. Jišma͑éls wurde gelehrt, es war ein wolkiger Tag, und er teilte sich nach beiden Seiten. R. Papa sagte: Hieraus ist zu entnehmen, daß an einem wolkigen Tage die Sonne überall ist. –

טו למאי נפקא מינה לשטוחי עורות אי נמי לכדדרש רבא אשה לא תלוש לא בחמה ולא בחמי חמה

15 In welcher Hinsicht ist dies von Bedeutung? – Beim Trocknen von Häuten. Oder aber hinsichtlich einer Lehre Rabas, daß nämlich eine Frau nicht vor der Sonne kneten dürfe, auch nicht mit an der Sonne gewärmtem Wasser.

טז אמר רב נחמן זוהמא דשימשא קשי משימשא וסימניך דנא דחלא שברירי דשימשא קשו משימשא וסימניך דילפא

16 R. Naḥman sagte: Die zurückbleibende Wärme der Sonne ist intensiver als die Sonne selbst. Als Merkzeichen diene dir das Essigfaß. Die Sonnenstrahlen sind intensiver als die Sonne selbst. Als Merkzeichen dienen dir die Regentropfen.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel