Yoma 76

Kapitel 76

א ומשלך יתנו לך אין אדם נוגע במוכן לחבירו ואין מלכות נוגעת בחברתה אפי' כמלא נימא

1 und deines wird man dir geben. Niemand berührt, was für seinen Genossen bestimmt ist, und eine Regierung verdrängt die andere nicht um ein Haar weit.

ב הוגרס בן לוי וכו' תניא כשהוא נותן קולו בנעימה מכניס גודלו לתוך פיו ומניח אצבעו בין הנימין עד שהיו אחיו הכהנים נזקרים בבת ראש לאחוריהם

2 HYGROS DER LEVITE &C. Es wird gelehrt: Wenn er eine Melodie anstimmen wollte, steckte er den Daumen in den Mund und legte den Zeigefinger auf die Schnurrbartteilung, daß seine Priesterbrüder mit einem Satze zurückprallen.

ג ת"ר בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב אמרו עליו שהיה נוטל ד' קולמוסין בין אצבעותיו ואם היתה תיבה של ד' אותיות היה כותבה בבת אחת אמרו לו מה ראית שלא ללמד כולן מצאו תשובה לדבריהם בן קמצר לא מצא תשובה לדבריו על הראשונים נאמר (משלי י, ז) זכר צדיק לברכה ועל בן קמצר וחביריו נאמר (משלי י, ז) ושם רשעים ירקב

3 Die Rabbanan lehrten: Ben Qamçar wollte das Kunstschreiben nicht lehren. Man erzählt von ihm, daß er vier Schreibrohre zwischen die Finger nahm, und wenn ein Wort vier Buchstaben hatte, schrieb er es mit einem Male. Man fragte ihn: Aus welchem Grunde willst du dies nicht lehren? Jene alle fanden eine Rechtfertigung für ihre Handlung, Ben Qamçar fand keine Rechtfertigung für seine Handlung Von jenen heißt es: die Erinnerung des Frommen bleibt zum Segen, von Ben Qamçar und seinen Genossen heißt es: der Name der Frevler wird verwesen. –

ד מאי ושם רשעים ירקב אמר ר' אלעזר רקביבות תעלה בשמותן דלא מסקינן בשמייהו מתיב רבינא מעשה בדואג בן יוסף שהניחו [אביו] בן קטן לאמו בכל יום היתה אמו מודדתו בטפחים ונותנת משקלו של זהב לבית המקדש וכשגבר אויב טבחתו ואכלתו

4 Was heißt: der Name der Frevler wird verwesen? R. Elea͑zar erwiderte: Eine Verwesung kommt in ihre Namen, indem man niemand nach ihnen benennt. Rabina wandte ein: Der Vater des Doég b.Joseph hinterließ ihn seiner Mutter als kleines Kind. Sie maß ihn täglich nach Handbreiten und spendete das [hinzugekommene] Gewicht in Gold für den Tempel; als aber der Feind die Übermacht gewann, schlachtete sie ihn und verzehrte ihn.

ה ועליה קונן ירמיה (איכה ב, כ) אם תאכלנה נשים פרים עוללי טפוחים משיבה רוח הקדש ואומרת אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא חזי מאי סליק ביה

5 Über sie klagte Jirmeja: Wenn Frauen ihre Leibesfrucht essen, Kinder, die auf Händen getragen. Der heilige Geist erwiderte aber: Wenn im Heiligturne des Herrn Priester und Prophet ermordet wird. – Sieh doch, wie es ihm erging.

ו אמר ר' אלעזר צדיק מעצמו ורשע מחבירו צדיק מעצמו דכתיב זכר צדיק לברכה ורשע מחבירו דכתיב ושם רשעים ירקב

6 R. Elea͑zar sagte: Der Fromme wird durch sich selbst [genannt], der Frevler [auch] durch andere. Der Fromme durch sich selbst, denn es heißt: die Erinnerung des Frommen bleibt zum Segen; der Frevler [auch] durch andere, denn es heißt: der Name der Frevler wird verwesen.

ז אמר ליה רבינא לההוא מרבנן דהוה מסדר אגדתא קמיה מנא הא מילתא דאמור רבנן זכר צדיק לברכה א"ל דהא כתיב זכר צדיק לברכה מדאורייתא מנא לן דכתיב (בראשית יח, יז) וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה וכתיב (בראשית יח, יח) ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום

7 Rabina sprach zu einem der Jünger, der vor ihm Agada vortrug; Woher das, was die Rabbanan sagen, die Erinnerung des Frommen bleibe zum Segen? Dieser erwiderte: Es ist ja ein Schriftvers: die Erinnerung des Frommen bleibt zum Segen. – Wo ist dies aus der Tora zu entnehmen? – Es heißt: der Herr sprach: Soll ich vor Abraham geheim halten, was ich alsbald tun will, und darauf folgt: von Abraham wird ein großes und mächtiges Volk ausgehen. –

ח מנא הא מילתא דאמור רבנן שם רשעים ירקב א"ל דהא כתיב ושם רשעים ירקב מדאורייתא מנא לן דכתיב (בראשית יג, יב) ויאהל עד סדום וכתיב ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד

8 Woher das, was die Rabbanan sagen, der Name der Frevler wird verwesen: Dieser erwiderte: Es ist ja ein Schriftvers: der Name der Frevler wird verwesen. – Wo ist dies aus der Tora zu entnehmen? – Es heißt: errichte mit seinen Zelten bis nach Sedom, und darauf folgt: die Leute von Sedom aber waren sehr schlecht und sündigten gegen den Herrn.

ט אמר ר' אלעזר צדיק דר בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם רשע דר בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם צדיק דר בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם עובדיה רשע דר בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם זה עשו

9 R.Elea͑zar sagte: Ein Frommer wohnte zwischen zwei Frevlern und lernte nicht von ihren Werken, ein Frevler wohnte zwischen zwei Frommen und lernte ebenfalls nicht von ihren Werken. Ein Frommer wohnte zwischen zwei Frevlern und lernte nicht von ihren Werken, das ist O͑badja; ein Frevler wohnte zwischen zwei Frommen und lernte nicht von ihren Werken, das ist E͑sav.

י (אמר) ר' אלעזר מברכתן של צדיקים אתה למד קללה לרשעים ומקללתן של רשעים אתה למד ברכה לצדיקים מברכתן של צדיקים אתה למד קללה לרשעים דכתיב (בראשית יח, יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' וכתיב בתריה (בראשית יח, כ) ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה

10 R. Elea͑zar sagte: Mit dem Segen der Frommen ist ein Fluch der Frevler verbunden und mit dem Fluche der Frevler ist ein Segen der Frommen verbunden. Mit dem Segen der Frommen ist ein Fluch der Frevler verbunden, denn es heißt ich habe ihn erkoren, damit er gebiete &c., und darauf folgt: der Herr sprach: Das Geschrei über Sedom und A͑mora ist groß.

יא ומקללתן של רשעים אתה למד ברכה לצדיקים דכתיב ואנשי סדום רעים וחטאים לה' וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו (אמר) ר' אלעזר אפי' בשביל צדיק אחד עולם נברא שנאמר (בראשית א, ד) וירא אלהים את האור כי טוב ואין טוב אלא צדיק שנאמר (ישעיהו ג, י) אמרו צדיק כי טוב

11 Mit dem Fluche der Frevler ist ein Segen der Frommen verbunden, denn es heißt: die Leute von Sedom aber waren sehr schlecht und sündigten gegen den Herrn, [und darauf folgt:] und der Herr sprach zu Abram, nachdem sich Loṭ von ihm getrennt hatte. R. Elea͑zar sagte: Die Welt würde auch wegen eines einzigen Frommen erschaffen worden sein, denn es heißt: und Gott sah, daß das Licht gut war, und ‘gut’ ist nichts anderes als der Fromme, denn es heißt: sagt dem Frommen, daß er es gut hat.

יב (אמר) ר' אלעזר כל המשכח דבר מתלמודו גורם גלות לבניו שנאמר ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני ר' אבהו אמר מורידין אותו מגדולתו שנאמר כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי

12 R. Elea͑zar sagte: Wer auch nur eine Sache von seiner Gesetzeskunde vergißt, verursacht Verbannung für seine Kinder, denn es heißt: du hast das Gesetz deines Gottes vergessen, auch ich will deine Kinder vergessen. R. Abahu sagte: Man enthebt ihn seiner Würde, denn es heißt: weil du die Kenntnis verworfen hast, so will ich dich verwerfen, daß du nicht mehr mein Priester bist.

יג אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו שנאמר (קהלת א, ה) וזרח השמש ובא השמש עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי (אמר) ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן ראה הקדוש ברוך הוא שצדיקים מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור שנא' (שמואל א ב, ח) כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל

13 R. Ḥija b.Abba sagte im Namen R. Joḥanans: Ein Frommer scheidet nicht eher aus der Welt, als bis ein anderer Frommer seinesgleichen erschaffen ist, denn es heißt: die Sonne geht auf und die Sonne geht unter; bevor die Sonne E͑lis unterging, erschien die Sonne des Šemuél aus Rama. R. Ḥija b.Abba sagte im Namen R. Joḥanans: Der Heilige, gepriesen sei er, sah, daß die Frommen spärlich sind, da verteilte er sie auf alle Generationen, denn es heißt: des Herrn sind der Erde Säulen, er stellte auf sie das Weltall.

יד (אמר) ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן אפי' בשביל צדיק אחד העולם מתקיים שנאמר (משלי י, כה) וצדיק יסוד עולם ר' חייא דידיה אמר מהכא (שמואל א ב, ט) רגלי חסידיו ישמור חסידיו טובא משמע אמר רב נחמן בר יצחק חסידו כתיב

14 R. Ḥija b.Abba sagte im Namen R. Joḥanans: Auch wegen eines Frommen würde die Welt bestehen, denn es heißt: der Fromme ist die Grundlage der Welt. R. Ḥija selbst folgert dies hieraus: die Füße seiner Frommen behütet er. – Seiner Frommen, dies heißt ja viele!? R. Naḥman b.Jiçḥaq erwiderte: Die Schreibweise ist: seines Frommen.

טו (אמר) ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כיון שיצאו רוב שנותיו של אדם ולא חטא שוב אינו חוטא שנאמר רגלי חסידיו ישמור דבי ר' שילא אמרי כיון שבאה לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושניה ואינו חוטא שוב אינו חוטא שנאמר רגלי חסידיו ישמור

15 R. Ḥija b.Abba sagte im Namen R. Joḥanans: Sobald die Mehrheit der Lebensjahre des Menschen vorüber ist, ohne daß er gesündigt hat, so sündigt er nicht mehr, denn es heißt: die Füße seiner Frommen behütet er. In der Schule R. Šilas sagten sie: Wenn jemand einmal und zweimal Gelegenheit zu einer Sünde hatte und nicht gesündigt hat, so sündigt er nicht mehr, denn es heißt: die Füße seiner Frommen behütet er.

טז אמר ריש לקיש מאי דכתיב (משלי ג, לד) אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן בא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין אותו תנא דבי רבי ישמעאל משל לאדם שהיה מוכר נפט ואפרסמון

16 Reš Laqiš sagte: Es heißt: hat er mit Spöttern zu tun, so spottet er, aber den Demütigen gibt er Gnade. Wer sich verunreinigen will, dem stehen die Türen offen, wer sich reinigen will, dem verhilft man dazu. In der Schule R. Jišma͑éls wurde gelehrt: Dies ist ebenso, als wenn einer Naphta und Balsam verkauft;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel