Zevachim 111

Kapitel 111

א אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש

1 nur in der Länge von hundertsiebenundachtzig und in der Breite von hundertfünfunddreißigEllen.

ב תני תנא קמיה דרב נחמן כל העזרה היתה קפ"ז על רוחב קל"ה אמר ליה הכי אמר לי אבא כגון זה כהנים נכנסין לשם ואוכלין שם קדשי קדשים ושוחטין שם קדשים קלים וחייבין משום טומאה

2 Ein Jünger rezitierte vor R. Naḥman: Der ganze Tempelhof maß hundertsiebenundachtzig zu hundertfünfunddreißig Ellen. Da sprach dieser zu ihm: Folgendes sagte mir Abba: da kamen die Priester und aßen Hochheiliges, da wurde Minderheiliges geschlachtet und da ist man wegen Unreinheit schuldig. –

ג למעוטי מאי אילימא למעוטי חלונות דלתות ועובי החומה תנינא החלונות ועובי החומה כלפנים

3 Was schließt dies aus; wollte man sagen, dies schließe die Fenster, die Türen und die Dicke der Mauer aus, so wird ja gelehrt, daß die Fenster und die Dicke der Mauer als innerhalb gelten;

ד ואלא למעוטי לשכות ואי בנויות בחול ופתוחות לקדש והתנן תוכן קודש מדרבנן

4 wollte man sagen, dies schließe die [angebauten] Zellen aus, so ist ja, wenn sie auf profanem [Boden] gebaut sind und Türen nach dem Heiligtume haben, wie wir gelernt haben, der Innenraum heilig!? – Nur rabbanitisch. –

ה ודאורייתא לא והתניא לשכות בנויות בחול ופתוחות לקדש מנין שהכהנים נכנסין לשם ואוכלין שם קדשי קדשים ושירי מנחה תלמוד לומר (ויקרא ו, ט) בחצר אהל מועד יאכלוה התורה ריבתה חצירות הרבה אצל אכילה אחת

5 Etwa nicht auch nach der Tora, es wird ja gelehrt: Woher, daß die Priester in Zellen, die auf profanem [Gebiete] gebaut sind und Türen nach dem Heiligtume haben, eintreten und da Hochheiliges und das Zurückbleibende der Speisopferessen dürfen? Es heißt:im Hofe des Offenbarungszeltes sollen sie es essen, die Tora hat hinsichtlich des Essens viele Höfeeinbegriffen!?

ו אמר רבא לאכילה שאני

6 Rabba erwiderte: Anders verhält es sich beim Essen. –

ז אבל לענין טומאה לא והתניא לשכות הבנויות לחול ופתוחות לקודש כהנים נכנסין לשם ואוכלין שם קדשי קדשים ואין שוחטין שם קדשים קלים וחייבין משום טומאה

7 Etwa nicht auch hinsichtlich der Unreinheit, es wird ja gelehrt: Die Priester dürfen in die Zellen, die auf profanem [Gebiete] gebaut sind und Türen nach dem Heiligtume haben, eintreten und da Hochheiliges essen; man darf da aber nicht Minderheiliges schlachten, auch ist man da wegen Unreinheit schuldig!? –

ח לאו אמרת אין שוחטין תני נמי אין חייבין

8 Du sagst ja, man schlachte nicht, ebenso lies auch: man ist nicht schuldig. –

ט בשלמא אין שוחטין בעינא כנגד הפתח וליכא אלא אין חייבין אמאי

9 Einleuchtend ist es, daß man da nicht schlachten darf, weil dies vor der Tür erfolgen muß, was hierbeinicht der Fall ist, weshalb aber ist man nichtschuldig!? –

י וליטעמיך אין שוחטין מי לא עסקינן דאיכא שחיטה כנגד הפתח דאי ליכא למאי איצטריך אלא אף על גב דקא שחיט כנגד הפתח תני אין שוחטין משום דלא קדיש תני נמי אין חייבין

10 Auch nach deiner Auffassung wird ja hier von dem Falle gesprochen, wenn das Schlachten vor der Türerfolgt, denn sonst wäre diesnicht nötig; vielmehr lehrt er, daß man in diesen nicht schlachten darf, auch wenn es vor der Tür erfolgt, weil sie nicht heilig sind, somit lese man auch: man ist nicht schuldig. –

יא ולאכילה לא בעינן כנגד הפתח והתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר שני פשפשין היו בבית החליפות גובהן שמונה כדי להכשיר את העזרה לאכילת קדשי קדשים ולשחיטת קדשים קלים אמר רבינא סמי מכאן אכילה

11 Braucht denn das Essen nicht vor der Tür zu erfolgen, es wird ja gelehrt: R. Jose b. R. Jehuda sagte: Die Messerräume hatten zwei Pforten, ihre Höhe betrug acht [Ellen], um den ganzen Tempelhof tauglich zu machen für das Essen von Hochheiligem und das Schlachten von Minderheiligem!? Rabina erwiderte: Streiche hier [den Passus vom] Essen. –

יב והכתיב (ויקרא ח, לא) בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אותו קדשי שעה שאני:

12 Es heißt ja aber:kochet das Fleisch an der Tür des Offenbarungszeltes und esset es da!? – Anders verhält es sich bei gelegentlichen Opfern.

יג אמר רב יצחק בר אבודימי מנין לדם שנפסל בשקיעת החמה שנאמר (ויקרא ז, טז) ביום הקריבו את זבחו יאכל ביום שאתה זובח אתה מקריב ביום שאי אתה זובח אי אתה מקריב

13 R. Jiçḥaq b. Evdämi sagte: Woher, daß das Blut mit Sonnenuntergang untauglich wird? Es heißt:am Tage der Darbringung seiner Schlachtung soll es gegessen werden; am Tage, an dem du es schlachtest, darfst du es darbringen, am Tage, an dem du es nicht schlachtest, darfst du es nicht darbringen. –

יד האי מיבעי ליה

14 Dies ist ja an sichnötig!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel