Zevachim 204

Kapitel 204

א כי טמא מה טמא כמה דלא טהור לא אכיל אף האי נמי כמה דלא מתקן לא אכיל קא משמע לן:

1 er gleiche einem Unreinen; wie ein Unreiner, solange er nicht rein ist, nicht essen darf, ebenso dürfe auch dieser, solange er nicht tauglich ist, nicht essen, so lehrt er uns.

ב כל שאינו ראוי וכו': ולא והרי בעל מום דלא ראוי לעבודה וחולק ותו הא ראוי לעבודה חולק הרי טמא בקרבנות ציבור דראוי לעבודה ואינו חולק

2 WEH NICHT GEEIGNET IST &C. Etwa nicht, ein Fehlerbehafteter ist ja für den Dienst nicht geeignet, dennoch erhält er einen Anteil!? Und erhält ferner jeder, der für den Dienst geeignet ist, einen Anteil, der Unreine ist ja bei Gemeindeopfernfür den Dienst geeignet, dennoch erhält er keinen Anteil!? –

ג ראוי לאכיל' קאמר

3 Gemeint ist die Eignung zum Essen. –

ד והרי קטן דראוי לאכילה ואינו חולק הא לא קתני

4 Ein Minderjährigerist ja zum Essen geeignet, dennoch erhält er keinen Anteil!? – Dieslehrt er ja nicht.

ה השתא דאתית להכי לעולם כדקאמר מעיקרא אי משום טמא טמא לא קתני ואי משום בעל מום רחמנא רבייה:

5 Da du nun zu dieser Erklärung gekommen bist, so kann es auch bei der früheren Auffassungbleiben, denn vom Unreinen ist nichts einzuwenden, da diesnicht gelehrt wird, und vom Fehlerbehafteten ebenfalls nicht, da der Allbarmherzige ihn einbegriffen hat.

ו אפי' טמא בשעת זריקת דמים וטהור בשעת הקטר חלבים אינו חולק: הא טהור בשעת זריקת דמים וטמא בשעת הקטר חלבים חולק

6 SELBST WEH NUR BEIM BLUTSPRENGEN UNREIN WAR, BEIM AUFRÄUCHERN DER FETTSTÜCKE ABER REIN IST, ERHÄLT KEINEN ANTEIL. Demnach erhält er einen Anteil, wenn er beim Blutsprengen rein war und beim Aufräuchern der Fettstücke unrein ist,

ז מתניתין דלא כאבא שאול דתניא אבא שאול אומר לעולם אינו אוכל עד שיהא טהור משעת זריקה עד שעת הקטר חלבים דאמר קרא (ויקרא ז, לג) המקריב את דם השלמים ואת החלב דאפי' הקטר חלבים נמי בעי:

7 somit vertritt unsere Mišna nicht die Ansicht des Abba Šaúl, denn es wird gelehrt: Abba Saúl sagt, er dürfe davon nur dann essen, wenn er vom Blutsprengen bis zum Aufräuchern der Fettstücke rein war, denn es heißt:der das Blut des Heilsopfers und das Fett darbringt, auch die Aufräucherung der Fettstücke ist erforderlich.

ח בעי רב אשי נטמא בינתיים מהו בשעת זריקה ובשעת הקטרה בעינן והאיכא או דלמא עד שיהא טהור משעת זריקה ועד שעת הקטר חלבים תיקו

8 R. Aši fragte: Wie istes, wenn er dazwischenunrein war: muß er zur Zeit des Sprengens und zur Zeit des Aufräucherns rein sein, was hierbei der Fall ist, oder muß er es vom Blutsprengen bis zum Aufräuchern der Fettstücke sein? – Dies bleibt unentschieden.

ט אמר רבא האי דינא מרבי אלעזר ברבי שמעון גמירנא דאמר בבית הכסא דנתה בא טבול יום ואמר תן לי ממנחה ואוכל

9 Rabh sagte: Folgendes lernte ich im Aborte von R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n: Ein am selben Tage Untergetauchter kommtund spricht: Gib mir vom Speisopfer, daß ich davon esse.

י אמר לו ומה אם במקום שיפה כחך בחטאתך דחיתיך מחטאת ישראל מקום שהורע כחך במנחתך אינו דין שאדיחך ממנחת ישראל

10 Jenererwidert ihm: Wenn ich dich bei einem Sündopfer eines Jisraéliten zurückweisenkann, wo doch bei deinem eigenen Sündopfer dein Anrecht gekräftigtist, um wieviel mehr kann ich dich bei einem Speisopfer eines Jisraéliten zurückweisen, wo auch bei deinem eigenen Speisopfer dein Anrecht geschwächtist. –

יא ומה אם דחיתני מחטאת ישראל שכשם שיפה כחי כך יפה כחך תדחיני ממנחה שכשם שהורע כחי כך הורע כחך

11 Wieso willst du, wenn du mich auch bei einem Sündopfer eines Jisraéliten zurückweisen kannst, wobei dein Anrecht ebenso gekräftigt ist wie mein Anrecht, mich bei einem Speisopferzurückweisen, wobei dein Anrecht ebenso geschwächt ist wie mein Anrecht!? –

יב הרי הוא אומר (ויקרא ז, ט) לכהן המקריב אותה לו תהיה בא הקרב ואכול

12 Es heißt:dem Priester, der es darbringt, soll es gehören; geh, bring es dar und ißdavon. –

יג תן לי מחטאת ישראל ואוכל

13 Gib mir vom Sündopfer eines Jisraéliten, daß ich davon esse. –

יד א"ל ומה במקום שהורע כחי במנחתי דחיתיך ממנחת ישראל מקום שיפה כחי בחטאתי אינו דין שאדיחך מחטאת ישראל

14 Wenn ich dich bei einem Speisopfer eines Jisraéliten zurückweisen kann, wo doch bei meinem eigenen Speisopfer mein Anrecht geschwächtist, um wieviel mehr kann ich dich bei einem Sündopfer eines Jisraéliten zurückweisen, wo bei meinem eigenen Sündopfer mein Anrecht gekräftigt ist. –

טו א"ל ומה אם שדחיתני ממנחת ישראל שכשם שהורע כחך כך הורע כחי תדחיני מחטאת ישראל שכשם שיפה כחך כך יפה כחי

15 Wieso willst du, wenn du mich auch bei einem Speisopfer eines Jisraéliten zurückweisen kannst, wobei mein Anrecht ebenso geschwächt ist wie dein Anrecht, mich bei einem Sündopfer eines Jisraéliten zurückweisen, wobei mein Anrecht ebenso gekräftigt ist wie dein Anrecht!? –

טז הרי הוא אומר (ויקרא ו, יט) הכהן המחטא אותה יאכלנה בא חטא ואכול

16 Es heißt:der Priester, der die Entsündigung vollzieh, soll es essen; geh, vollziehe die Entsündigung und iß davon. –

יז אמר ליה תן לי מחזה ושוק ואוכל

17 Gib mir von Brustund Schenkel, daß ich davon esse. –

יח אמר ליה ומה במקום שיפה כחך בחטאתך דחיתיך [מחטאת ישראל] (מחזה ושוק) מקום שהורע כחך בשלמים שאין לך בהן אלא חזה ושוק אינו דין שאדיחך

18 Wenn ich dich bei einem Sündopfer eines Jisraéliten zurückweisen kann, wo doch bei deinem eigenen Sündopfer dein Anrecht gekräftigt ist, um wieviel mehr kann ich dich bei einem Heilsopfer zurückweisen, wo auch bei deinem eigenen Heilsopfer dein Anrecht geschwächt ist, da du davon nur Brust und Schenkel erhältst. –

יט מה אם דחיתני מחטאת שכן הורע כחי אצל נשיי ועבדיי תדחיני מחזה ושוק שכן יפה כחי אצל נשיי ועבדיי

19 Wieso willst du, wenn du mich auch bei einem Sündopfer zurückweisen kannst, wobei mein Anrecht inbetreff meiner Weiber und Sklaven geschwächtist, mich auch von Brust und Schenkel zurückweisen, wobei mein Anrecht inbetreff meiner Weiber und Sklaven gekräftigt ist!? –

כ הרי הוא אומר (ויקרא ז, יד) לכהן הזורק את דם השלמים לו יהיה בא זרוק ואכול

20 Es heißt:dem Priester, der das Blut des Heilsopfers sprengt, soll es gehören; geh, sprenge es und iß davon,

כא יצא טבול יום קוליו וחמוריו על ראשו אונן מימינו מחוסר כפרה משמאלו

21 [Niedergeschlagen] geht der am selben Tage Untergetauchte fort mit seinen [Schlüssen durch] Leichteres auf das Schwerere auf dem Haupte, rechts vom Trauernden und links vom der Sühne Ermangelnden[begleitet].

כב פריך רב אחאי לימא ליה תן לי מבכור ואוכל

22 R. Aḥaj wandte ein: Er sollte dochfortsetzen: Gib mir vom Erstgeborenen, daß ich davon esse.

כג משום דא"ל ומה במקום שהורע כחי בחטאת אצל נשיי ועבדיי דחיתיך מחטאת ישראל מקום שיפה כחי בבכור דכוליה דילי היא אינו דין שאדחך ממנו

23 Jener erwidert ihm: Wenn ich dich bei einem Sündopfer eines Jisraéliten zurück weisen kann, wobei mein Anrecht inbetreff meiner Weiber und Sklaven geschwächt ist, um wieviel mehr kann ich dich beim Erstgeborenen zurückweisen, wo bei meinem eigenen Erstgeborenen mein Anrecht gekräftigt ist, denn es gehört vollständig mir. –

כד ומה אם דחיתני מחטאת שכשם שהורע כחך כך הורע כחי תדיחני מבכור שכשם שיפה כחך כך יפה כחי

24 Wieso willst du, wenn du mich auch bei einem Sündopfer zurückweisen kannst, wobei mein Anrecht ebenso geschwächt ist wie dein Anrecht, mich vom Erstgeborenen zurückweisen, bei dem mein Anrecht ebenso gekräftigt ist wie dein Anrecht. –

כה הרי הוא אומר (במדבר יח, יז) את דמם תזרוק על המזבח ואת חלבם תקטיר ובשרם יהיה לך בא זרוק ואכול

25 Es heißt:das Blut sollst du auf den Altar sprengen, ihr Fett sollst du aufräuchern und das Fleisch gehört dir; geh, sprenge es und iß davon. –

כו ואידך פריך מי כתיב ובשרם לכהן הזורק ובשרם יהיה לך כתיב אפי' לכהן אחר

26 Jener aber kann ihm erwidern: es heißt ja nicht, das Fleisch gehöre dem Priester, der [das Blut] sprengt, sondern: und das Fleisch gehöre dir, auch einem anderen Priester. –

כז והיכי עביד הכי והאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן בכל מקום מותר להרהר חוץ ממרחץ ומבית הכסא לאונסו שאני:

27 Wieso tat er dies, Rabba b. Bar Ḥana sagte ja im Namen R. Joḥanans, man dürfe überallnachdenken, ausgenommen ein Badehaus und ein Abort!? – Anders ist es, wenn es gezwungen geschieht.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel