Zevachim 207

Kapitel 207

א ומאי אחר הפשט קודם שנראו להפשט אחר שנראו להפשט

1 und ‘nach dem Enthäuten’ ist zu verstehen, bevor [die Opfer] zum Enthäuten geeignetwaren und nachdem sie zum Enthäuten geeignet waren.

ב מאי רבי ומאי רבי אלעזר בר' שמעון דתניא רבי אומר הדם מרצה על העור בפני עצמו וכשהוא עם הבשר נולד בו פסול בין קודם זריקה בין לאחר זריקה הרי הוא כיוצא בו

2 Was ist dies [für ein Streit zwischen] Rabbi und R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n? – Es wird gelehrt: Rabbi sagte: Das Blut macht auch die Haut allein tauglich; haftet sie aber am Fleische, so gleicht sie, wenn dieses untauglich wird, ob vor oder nach dem Sprengen, diesem.

ג רבי אלעזר בר"ש אומר אין הדם מרצה על העור בפני עצמו וכשהוא עם הבשר נולד בו פסול קודם זריקה הרי הוא כיוצא בו אחר זריקה הורצה בשר שעה אחת יפשיטנו ועורו לכהנים

3 R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n sagte: Das Blut macht nicht die Haut allein tauglich; wenn sie am Fleische haftet und dieses vor dem [Blut]sprengen untauglich wird, so gleicht sie diesem, wenn aber nach dem Sprengen, so wird die Haut, wenn das Fleisch nur eine Stunde tauglich war, abgezogen und gehört den Priestern.

ד לימא בדרבי אליעזר ורבי יהושע קמיפלגי (דברים יב, כז) ועשית עולותיך הבשר והדם רבי יהושע אומר אם אין דם אין בשר אם אין בשר אין דם

4 Es wäre anzunehmen, daß sie denselben Streit führen wie R. Elie͑zer und R. Jehošua͑:Du sollst deine Brandopfer Herrichten, das Fleisch und das Blut; R. Jehošua͑ sagt, weder das Fleisch ohne das Blut, noch das Blut ohne das Fleisch.

ה רבי אליעזר אומר דם אע"פ שאין בשר שנאמר (דברים יב, כז) ודם זבחיך ישפך א"כ מה ת"ל ועשית עולותיך הבשר והדם לומר לך מה דם בזריקה אף בשר בזריקה הא למדת שריוח יש בין כבש למזבח

5 R. Elie͑zer sagt, auch das Blut ohne das Fleisch, denn es heißt:und das Blut deiner Schlachtopfer soll gegossenwerden. Wozu heißt es demnach: du sollst deine Brandopfer Herrichten, das Fleisch und das Blut? Um dir zu sagen: wie das Blut werfend, ebenso auch das Fleisch werfend; du lernst hieraus, daß zwischen der Altarrampe und dem Altar ein freier Raumwar.

ו לימא מ"ד הורצה כר"א ומ"ד לא הורצה כר' יהושע

6 Es wäre also anzunehmen, daß derjenige, welcher sagt, siesei tauglich, der Ansicht R. Elie͑zers ist, und derjenige, welcher sagt, sie sei nicht tauglich, der Ansicht R. Jehošua͑s ist. –

ז אליבא דר"א כ"ע לא פליגי כי פליגי אליבא דרבי יהושע

7 Über die Ansicht R. Elie͑zers streiten sienicht, sie streiten nur über die Ansicht R. Jehošua͑s;

ח מ"ד לא הורצה כרבי יהושע מ"ד הורצה אמר לך עד כאן לא קאמר רבי יהושע התם אלא בבשר דליכא פסידא לכהנים אבל עור דאיכא פסידא לכהנים אפילו רבי יהושע מודה

8 derjenige, welcher sagt, sie sei nicht tauglich, stimmt entschieden mit R. Jehošua͑ überein, und derjenige, welcher sagt, sie sei tauglich, kann dir erwidern: R. Jehošua͑ sagt esnur vom Fleische, wobei die Priester keinen Verlust erleiden, hinsichtlich der Haut aber, wobei die Priester einen Verlust erleiden, pflichtet auch R. Jehošua͑ bei, daß es als bereits eingetretenerFall gilt.

ט מידי דהוה אדיעבד דתנן נטמא בשר או נפסל או שיצא חוץ לקלעים ר"א אומר יזרוק רבי יהושע אומר לא יזרוק ומודה רבי יהושע שאם זרק הורצה:

9 Wir haben nämlich gelernt: Ist das Fleisch unrein oder untauglich geworden oder ist es außerhalb der Vorhänge gekommen, so ist [das Blut], wie R. Elie͑zer sagt, zu sprengen, und wie R. Jehošua͑ sagt, nicht zu sprengen; jedoch pflichtet R. Jehošua͑ bei, daß, wenn es gesprengt worden ist, es wohlgefällig sei.

י א"ר חנינא סגן הכהנים כו': ולא הרי פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים

10 R. ḤANINA DER PRIESTERVORSTEHER SAGTE &C. Etwa nicht, diesist ja bei den zu verbrennenden Farren und den zu verbrennenden Ziegenböcken der Fall!? –

יא למצותן לא קאמרינן

11 Von den Fällen, wo dies Gebotist, sprechen wir nicht. –

יב הרי קודם הפשט וקודם זריקה חלוץ קאמרינן

12 Dies kommt ja vor, wenn esvor dem Enthäuten und vor dem Sprengenerfolgt!? – Wir sprechen von der abgezogenen. –

יג והאיכא אחר הפשט וקודם זריקה לרבי אלעזר ברבי שמעון דאמר אין הדם מרצה על העור בפני עצמו

13 Dies kommt ja vor, wenn es nach dem Enthäuten vor dem Sprengen erfolgt!? – Dies nach R. Elea͑zarb. R. Šimo͑n, welcher sagt, das Blut mache die Haut allein nicht tauglich.

יד רבי חנינא כרבי סבירא ליה ואיבעית אימא אפילו תוקמא כרבי אלעזר ברבי שמעון מודה רבי שאין הפשט קודם זריקה

14 Wenn du aber willst, sage ich: auch nach Rabbi, denn Rabbi pflichtet bei, daß das Enthäuten vor dem Sprengen nicht vorzukommen pflege. –

טו והאיכא נמצאת טריפה בבני מעיים

15 Dies kommt ja vor, wenn im Eingeweideeine tötliche Verletzung gefundenwird!? –

טז קסבר נמצאת טריפה בבני מעיים מרצה דיקא נמי דקתני א"ר עקיבא מדבריו למדנו שהמפשיט את הבכור ונמצא טריפה שיאותו הכהנים בעורו ש"מ

16 Er ist der Ansicht, wenn im Eingeweide eine tötliche Verletzung gefunden wird, mache es wohlgefällig. Dies ist auch zu beweisen, denn er lehrt: R. A͑qiba sagte: Aus seinen Worten lernen wir, daß, wenn man ein Erstgeborenes enthäutet hat und es totverletzt befunden wird, die Priester die Haut nutznießen dürfen. Schließe hieraus. –

יז ואלא מאי קמ"ל ר"ע הא קמ"ל אפילו בגבולין

17 Was lehrt uns demnachR. A͑qiba!? – Folgendes lehrt er uns: auch in der Provinz.

יח א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן הלכה כר"ע ואף ר"ע לא אמר אלא כשהתירו מומחה אבל לא התירו מומחה לא

18 R. Ḥija b. Abba sagte im Namen R. Joḥanans: Die Halakha ist wie R. A͑qiba. Aber auch R. A͑qiba sagte es nur von dem Falle, wenn ein Bewährter es erlaubthat, nicht aber, wenn ein Bewährter es nicht erlaubt hat.

יט והלכתא כדברי חכמים (בשר בקבורה והעור בשריפה):

19 Die Halakha ist aber wie die Weisen; das Fleisch ist zu vergrabenund die Haut zu verbrennen.

כ <big>מתני׳</big> פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים בזמן שהן נשרפין כמצותן נשרפים בבית הדשן ומטמאין בגדים ואם אינן נשרפין כמצותן נשרפין בבית הבירה ואינן מטמאין בגדים

20 DIE ZU VERBRENNENDEN FARREN UND DIE ZU VERBRENNENDEN ZIEGENBÖCKE WERDEN, WENN SIE NACH VORSCHRIFTVERBRANNT WERDEN, IM A͑SCHENRAUME VERBRANNT UND MACHEN DIE KLEIDERUNREIN; WENN SIE ABER NICHT NACH VORSCHRIFT VERBRANNTWERDEN, SO WERDEN SIE IN DER BURG VERBRANNT UND MACHEN DIE KLEIDER NICHT UNREIN.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel