Zevachim 223

Kapitel 223

א <big>גמ׳</big> בשלמא בחוץ וחזר ונתן בפנים שכולו ראוי להיות בפנים אבל בפנים והעלן בחוץ שיריים נינהו

1 GEMARA. Einleuchtend ist dies von dem Falle, wenn man es zuerst außerhalb und nachher innerhalb sprengt, da das ganze für innerhalb geeignet war, wenn aber zuerst innerhalb und nachher außerhalb, ist es ja zurückbleibendes!? –

ב הא מני רבי נחמיה היא דאמר שירי הדם שהקריבן בחוץ חייב

2 Hier ist die Ansicht R. Neḥemjas vertreten, welcher sagt, wenn man zurückbleibendes Blut außerhalb dar bringt, sei man schuldig. –

ג אי רבי נחמיה אימא סיפא קבל דמה בשני כוסות נתן שניהם בפנים פטור שניהם בחוץ חייב אחד בפנים ואחד בחוץ פטור והאמר רבי נחמיה שירי הדם שהקריבן בחוץ חייב

3 Wie ist nach R. Neḥemja der Schlußsatz zu erklären: hat man das Blut in zwei Bechern aufgenommen, so ist man, wenn man beide innerhalb sprengt, frei, wenn beide außerhalb, schuldig, wenn einen innerhalb und den anderen außerhalb, frei; R. Neḥemja sagt ja, wenn man das zurückbleibende Blut außerhalb darbringt, sei man schuldig!? –

ד סיפא אתאן לתנא קמא דרבי אלעזר ברבי שמעון דאמר כוס עושה דחוי לחבירו:

4 Der Schlußsatz vertritt die Ansicht des R. Elea͑zarb. R. Šimo͑n, welcher sagt, durch den einen Becher werde der andere verdrängt.

ה למה הדבר דומה למפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ואחר כך נמצאת הראשונה:

5 DIES GLEICHT DEM FALLE, WENN JEMAND SEIN SÜNDOPFER RESERVIERT HAT UND ES ABHANDEN GEKOMMEN IST, UND NACHDEM ER EIN ANDERES RESERVIERT HAT, DAS ERSTE SICH EINFINDET.

ו למה הדבר דומה למה לי הא מני רבי היא דאמר אבודה בשעת הפרשה מתה

6 Wozu ist die Vergleichung mit diesem Falle nötig? – Hier ist die Ansicht Rabbis vertreten, welcher sagt, wenn esbei der Absonderungabhanden gekommen war, sei es verenden zu lassen.

ז והכי קאמר טעמא דאבדה הא הפריש שתי חטאות לאחריות חדא מינייהו מעיקרא עולה היא

7 Er meint es wie folgt: dies nur, wenn es abhanden gekommen war, hat man aber zur Sicherheit zwei Sündopfer reserviert, so gilt eines von ihnen von vornhereinals Brandopfer.

ח וכדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב אשם שניתק לרעייה ושחטו סתם כשר לעולה

8 Dies nach R. Hona im Namen Rabhs, denn R. Hona sagte im Namen Rabhs: Wenn ein Schuldopfer zur Weide ausgeschieden wordenist und man es ohne Bezeichnung geschlachtet hat, so ist es ein taugliches Brandopfer. –

ט מי דמי התם אשם זכר ועולה זכר אבל חטאת נקבה היא א"ר חייא מיוסתיניא בשעיר נשיא:

9 Ist es denn gleich: da ist sowohl das Schuldopfer als auch das Brandopfer ein Männchen, als Sündopfer aber ist ja nur ein Weibchendarzubringen!? R. Ḥija aus Justinia erwiderte: Das Sündopfer eines Fürsten.

י <big>הדרן עלך השוחט והמעלה</big>

יא מתני׳ <big>פרת</big> חטאת ששרפה חוץ מגתה וכן שעיר המשתלח שהקריב בחוץ פטור

11 HAT MAN DIE ENTSÜNDIGUNGSKUH AUSSERHALB IHRES KELLERS VERBRANNT, UND EBENSO WENN MAN DEN FORTZUSCHICKENDEN [SÜHNE]BOCK AUSSERHALB DARGEBRACHT HAT, SO IST MAN FREI,

יב שנאמר (ויקרא יז, ד) ואל פתח אהל מועד לא הביאו כל שאין ראוי לבא אל פתח אהל מועד אין חייבין עליו

12 DENN ES HEISST:und es zum Eingänge des Offenbarungszeltes nicht hinbringt; WEGEN DESSEN ABER, DAS ZUM EINGANGE DES OFFENBARUNGSZELTES GEBRACHT ZU WERDEN NICHT GEEIGNET IST, IST MAN NICHT SCHULDIG.

יג הרובע והנרבע והמוקצה והנעבד והמחיר [והאתנן] והכלאים והטריפה ויוצא דופן שהקריבן בחוץ פטור

13 HAT MAN EIN AKTIV ODER PASSIV ZUR BESTIALITÄT, FÜR DEN GÖTZENDIENST, ZUR ANBETUNG, ALS HURENGABE ODER ALS HUNDELOHN VERWANDTES [TIER], EINEN MISCHLING, EIN TOTVERLETZTES ODER EINE SEITENGEBURT AUSSERHALB DARGEBRACHT, SO IST MAN FREI,

יד שנאמר (ויקרא יז, ד) לפני משכן ה' כל שאין ראוי לבא לפני משכן ה' אין חייבין עליו

14 DENN ES HEISST:vor der Wohnstätte des Herrn; WEGEN DESSEN ABER, DAS VOR DIE WOHNSTÄTTE DES HERRN GEBRACHT ZU WERDEN NICHT GEEIGNET IST, IST MAN NICHT SCHULDIG.

טו בעלי מומין בין בעלי מומין קבועין בין

15 HAT MAN FEHLERBEHAFTETE, EINERLEI OB DAUERND FEHLERBEHAFTET ODER

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel