Zevachim 231

Kapitel 231

א זכרים ונקבות תמימין ובעלי מומין (דאמר מר תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות

1 «Männchen und Weibchen, Fehlerfreie und Fehlerbehaftete.» Der Meister sagte nämlich, Fehlerfreiheit und Männlichkeitgebe es nur beim Vieh und nicht beim Geflügel,

ב ואיתקש בהמה לעוף

2 und das Vieh ist mit dem Geflügel zu vergleichen.

ג תמימין ובעלי מומין) לאפוקי מחוסר אבר דלא א"ר אלעזר מנין למחוסר אבר שנאסר לבני נח ת"ל (בראשית ו, יט) ומכל החי מכל בשר אמרה תורה הבא בהמה שחיין ראשי איברין שלה

3 Fehlerfreie und Fehlerbehaftete, ausgenommen eines, dem ein Glied fehlt. R. Elea͑zar sagte: Woher, daß [ein Vieh], dem ein Glied fehlt, den Noaḥiden verboten ist? Es heißt:und von allem Lebendigen und von allem Fleische, die Tora sagt, daß man nur ein Vieh darbringe, dessen Hauptglieder leben. –

ד ודילמא למעוטי טריפה ההוא מלחיות זרע נפקא

4 Vielleicht schließt dies das Totverletzte aus? – Dies geht hervor aus [den Worten]:Nachkommen zu erhalten. –

ה הניחא למ"ד טריפה אינה יולדת אלא למ"ד טריפה יולדת מאי איכא למימר האמר קרא אתך בדומין לך

5 Einleuchtend ist dies nach demjenigen, welcher sagt, das Totverletzte könne nicht zeugen, wie ist es aber nach demjenigen zu erklären, welcher sagt, das Totverletzte könne wohl zeugen!? – Die Schrift sagt: mit dir, die dir gleichen. –

ו ודילמא נח גופיה טריפה הוה תמים כתיב ביה ודילמא תמים בדרכיו צדיק כתיב ביה

6 Vielleicht war Noah selber ein Totverletzter!? – Von ihm heißt es vollständig. – Vielleicht vollständig in seinem Wandel!? – Diesbezüglich heißt es von ihm: Frommer. –

ז ודילמא תמים בדרכיו צדיק במעשיו אי סלקא דעתך דנח גופיה טריפה הוה מי קאמר ליה לנח דכוותך עייל שלמים לא תעייל

7 Vielleicht vollständig in seinem Wandel und fromm in seinen Handlungen!? – Wieso würde, wenn man sagen wollte, Noaḥ sei totverletzt gewesen, [Gott] zu ihm gesagt haben, daß er nur solche aufnehme, die ihm gleichen, unverletzte aber nicht. –

ח ומאחר דנפקא לן מאתך לחיות זרע למה לי מהו דתימא אתך לצותא בעלמא אפי' זקן אפילו סריס קמשמע לן:

8 Wozu sind nun, wo dies aus [den Worten] mit dir hervorgeht, [die Worte] Nachkommen zu erhalten nötig!? – Man könnte glauben, mit dir, nur zur Gesellschaft, jedoch auch alte und kastrierte, so lehrt er uns.

ט טהורין אבל לא טמאין: ומי הוו טמאין וטהורין בההיא שעתא א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מאותן שלא נעבדה בהן עבירה

9 «Reine, aber keine Unreinen.» Gab es denn damalsReine und Unreine!? R. Šemuél b. Naḥmani erwiderte im Namen R. Jonathans: Mit denen keine Sünde begangen worden ist. –

י מנא הוו ידעי כדרב חסדא דאמר רב חסדא העבירן לפני התיבה כל שהתיבה קולטתן בידוע שהוא טהור אין התיבה קולטתן בידוע שהן טמאין

10 Woher wußteman es? – Nach einer Lehre R. Ḥisdas, denn R. Ḥisda sagte: Man brachte sie vor die Arche; nahm die Arche es auf, so wußte man, daß es rein sei, und nahm die Arche es nicht auf, so wußte man, daß es nicht rein sei.

יא רבי אבהו אמר אמר קרא (בראשית ז, טז) והבאים זכר ונקבה הבאין מאיליהן

11 R. Abahu erklärte: Die Schrift sagt:und es kamen je ein Männchen und ein Weibchen, sie kamen von selbst.

יב אמר מר והכל קרבו עולות עולות אין שלמים לא והא כתיב (שמות כד, ה) ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים אלא אימא הכל קרבו עולות [ושלמים

12 Der Meister sagte: Jeder brachte Brandopfer dar. Etwa nur Brandopfer und nicht auch Heilsopfer, es heißt ja:und sie schlachteten Farren als Heilsopfer für den Herrn!? – Lies vielmehr: von jedemnahm man Brandopfer an.

יג והתניא אבל שלמים לא כי אם עולות] עולות אין שלמים לא כמ"ד לא קרבו שלמים בני נח דאיתמר ר"א ור' יוסי בר חנינא חד אמר קרבו [שלמים בני נח] וחד אמר לא קרבו

13 Nur Brandopfer, aber keine Heilsopfer; nach demjenigen, welcher sagt, für die Noaḥiden seienkeine Heilsopfer dargebracht worden. Es wird nämlich gelehrt: R. Elea͑zar und R. Jose b. R. Ḥanina [streiten;] einer sagt, man habe siedargebracht, und einer sagt, man habe sie nicht dargebracht. –

יד מ"ט דמ"ד קרבו שלמים בני נח דכתיב (בראשית ד, ד) והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן איזהו דבר שחלבו קרב לגבי מזבח ואין כולו קרב לגבי מזבח הוי אומר זה שלמים

14 Was ist der Grund desjenigen, welcher sagt, man habe Heilsopfer von Noaḥiden dargebracht? – Es heißt:und auch Hebel brachte von den Erstlingen seines Kleinviehs und von ihren Fettstücken; was ist das, von dem nur die Fettstücke auf dem Altar geopfert werden und nicht das ganze? Das Heilsopfer. –

טו מ"ט דמ"ד לא קרבו דכתיב (שיר השירים ד, טז) עורי צפון ובואי תימן תתנער אומה שמעשיה בצפון ותבוא אומה שמעשיה בצפון ובדרום

15 Was ist der Grund desjenigen, welcher sagt, man habe sie nicht dargebracht? – Es heißt:erwache Nord, komm, o Süd; es werde fortgestoßendie Nation, für deren [Opfer]werke die Nordseitebestimmt ist, und es komme die Nation, für deren [Opfer]werke die Nordseite und die Südseitebestimmt sind. –

טז ומר נמי הכתיב ומחלביהן משמניהן [דידהו]

16 Und dieser, es heißt ja auch: von ihren Fettstücken!? – Von den fettesten. –

יז ומר נמי הכתיב עורי צפון [ההוא] בקיבוץ גליות הוא דכתיב

17 Und jener, es heißt ja auch: erwache Nord!? – Dies bezieht sich auf die Einsammlung der Exulanten. –

יח והא כתיב (שמות י, כה) ויאמר משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות ועשינו לה' אלהינו זבחים לאכילה ועולות להקרבה

18 Es heißt ja aber:und Moše sprach: Du selbst sollst Schlachtopferund Brandopfer in unsere Hand geben, daß wir sie dem Herrn, unserem Gott, darbringen!? – Schlachtopfer zum Essen, Brandopfer zur Opferung. –

יט והא כתיב (שמות יח, יב) ויקח יתרו [חותן משה] עולה וזבחים ההוא לאחר מתן תורה הוא דכתיב

19 Es heißt ja aber:und Jithro, der Schwiegervater Mošes, nahm Brandopfer und Schlachtopfer!? – Dies war nach der Gesetzgebung. –

כ הניחא למ"ד [יתרו] אחר מתן תורה היה אלא למ"ד [יתרו] קודם מתן תורה היה מאי איכא למימר דאיתמר בני ר' חייא ור' יהושע בן לוי חד אמר יתרו קודם מתן תורה היה וחד אמר יתרו אחר מתן תורה היה למ"ד יתרו קודם מתן תורה היה קסבר שלמים הקריבו בני נח

20 Allerdings nach demjenigen, welcher sagt, dies geschah nach der Gesetzgebung, wie ist es aber nach demjenigen zu erklären, welcher sagt, dies geschah vor der Gesetzgebung!? Es wird nämlich gelehrt: Die Söhne R. Ḥijas und R. Jehošua͑ b. Levi [streiten;] nach der einen Ansicht geschah [das Ereignis mit] Jithro vor der Gesetzgebung, und nach der anderen Ansicht geschah es nach der Gesetzgebung. – Derjenige, welcher sagt, es geschah vor der Gesetzgebung, ist der Ansicht, die Noaḥiden haben Heilsopfer dar gebracht.

כא כתנאי (שמות יח, א) וישמע יתרו כהן מדין מה שמועה שמע ובא ונתגייר ר' יהושע אומר מלחמת עמלק שמע שהרי כתיב בצדו (שמות יז, יג) ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב

21 Hierüber [streiten auch] folgende Tannaím.Und Jithro, der Priester von Midjan, hörte; welches Gerücht hörte er, daß er kam und sich bekehrte? R. Jehošua͑ sagt, er hörte vom Kriege mit A͑maleq, denn daneben heißt es:und Jehošua͑ streckte A͑maleq und sein Volk nieder mit der Schärfe des Schwertes.

כב ר"א המודעי אומר מתן תורה שמע [ובא] שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו וכל [מלכי] עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה שנאמר (תהלים כט, ט) ובהיכלו כולו אומר כבוד

22 R. Elea͑zar aus Modai͑m sagt, er hörte von der Gesetzgebung. Als nämlich die Tora den Jisraéliten verliehen wurde, hörte man ein Geräusch von einem Weltende bis zum anderen; alle weltlichen Völker ergriff in ihren Palästen ein Beben und sie stimmten einen Lobgesang an, denn es heißt:und in seinem Palaste spricht jeder von der Herrlichkeit.

כג נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו מה קול ההמון אשר שמענו שמא מבול בא לעולם (אמר להם) (תהלים כט, י) ה' למבול ישב [אמר להם] וישב ה' מלך לעולם כבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם

23 Sie versammelten sich alle beim ruchlosen Bileam und sprachen zu ihm: Was ist das für ein Getöse, das wir vernommen haben, kommt vielleicht eine Sintflut über die Welt? Dennes heißt:der Herr thronte über der Sintflut. Er erwiderte ihnen: Und der Herr thront als König in Ewigkeit; der Heilige, gepriesen sei er, hat bereits geschworen, ewig keine Sintflut mehr zu bringen.

כד אמרו לו מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא שנא' (ישעיהו סו, טז) כי (הנה) באש ה' נשפט אמר להן כבר נשבע שאינו משחית כל בשר

24 Jene sprachen: Vielleicht bringt er keine Sintflut aus Wasser mehr, wohl aber eine Sintflut aus Feuer? Denn es heißt:siehe, der Herr rechtet mit Feuer. Er erwiderte ihnen: Er hat bereits geschworen, kein Geschöpf mehr zu verderben. –

כה ומה קול ההמון הזה ששמענו אמר להם חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שהיתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם וביקש ליתנה לבניו שנאמר (תהלים כט, יא) ה' עוז לעמו יתן [מיד] פתחו כולם ואמרו (תהלים כט, יא) ה' יברך את עמו בשלום

25 Was war dies nun für ein Getöse, das wir vernommen haben? Er erwiderte ihnen: Der Heilige, gepriesen sei er, hat ein kostbares Geschmeide in seiner Schatzkammer, das seit neunhundertvierundsiebzig Generationenvor der Weltschöpfung bei ihm verwahrt ist, und nun will er es seinen Kindern geben. Denn es heißt:der Herr gibt seinem Volke Macht. Hierauf begannen sie alle und sprachen:Der Herr segne sein Volk mit Frieden.

כו ר"א אומר קריעת ים סוף שמע ובא שנא' (יהושע ה, א) ויהי כשמוע כל מלכי האמורי ואף רחב הזונה אמרה לשלוחי יהושע (יהושע ב, י) כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף

26 R. Elie͑zer sagt, er hörte von der Spaltung des Schilfmeeres und er kam, denn es heißt:und als alle Könige von Emori hörten. Ebenso sagte auch die Hure Raḥabh zu den Abgesandten Jehošua͑s:denn wir hörten, daß der Herr das Wasser des Schilfmeeres austrocknen ließ. –

כז מאי שנא התם דאמר (ליה) (יהושע ה, א) ולא היה בם עוד רוח ומ"ש הכא דקאמר (יהושע ב, יא) ולא קמה עוד רוח באיש

27 Weshalb heißt es bei jenen:und sie hatten keinen Mut mehr, und dagegen heißt es bei diesen:und keinem Manne blieb der Mut stehen? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel