Zevachim 37

Kapitel 37

א כנגד אצילי ידיהן
1 sondern gegenüber den Ellenbogen.
ב אמר רב אשי אמר לי הונא בר נתן זימנא חדא הוה קאימנא קמיה דאיזגדר מלכא והוה מדלי לי המיינאי ותיתייה ניהליה ואמר לי (שמות יט, ו) ממלכת כהנים וגוי קדוש כתיב בכו כי אתאי קמיה דאמימר א"ל אקיים בך (ישעיהו מט, כג) והיו מלכים אומניך:
2 R. Aši sagte: Hona b. Nathan erzählte mir folgendes: Einst stand ich vor dem König Jezdegerd, und mein Gürtel saß mir zu hoch, da zog er ihn mir zurecht, indem er zu mir sprach: Von euch heißt es:<i>ein Königreich von Priestern und ein heiligesVolk.</i> Als ich vor Amemar kam, sprach er zu mir: An dir ging in Erfüllung:<i>Es sollen Könige deine Wärter sein.</i>
ג תנן התם כהן שלקה באצבעו כורך עליה גמי במקדש אבל לא במדינה ואם להוציא ממנה דם כאן וכאן אסור
3 Dort haben wir gelernt: Wenn ein Priester sich den Fingerverletzt, so umwickle er ihn mit Bast, im Tempel, nicht aber sonst in der Provinz; um Blutabzuziehen, ist es da und dort verboten.
ד אמר ר' יהודה בריה דרבי חייא לא שנו אלא גמי אבל צילצול קטן הוי יתור בגדים ורבי יוחנן אמר לא אמרו יתור בגדים אלא במקום בגדים אבל שלא במקום בגדים לא הוי יתור
4 R. Jehuda, Sohn des R. Ḥija, sagte: Dies wurde nur vom Bast gelehrt, ein Gürtelchen aber ist eine Vermehrungder Amtskleider. R. Joḥanan aber sagte: Als Vermehrung der Amtskleider gilt ein solches nur an einer Stelle, wo Kleider getragen werden, nicht aber da, wo keine Kleider getragenwerden. –
ה ותיפוק ליה משום חציצה בשמאל א"נ שלא במקום עבודה
5 Es sollte ja als Trennunggelten!? – An der linken Hand, oder an einer Stelle, die beim Dienste unberührt bleibt.
ו ופליגא דרבא דאמר רבא אמר רב חסדא במקום בגדים אפי' נימא אחת חוצצת שלא במקום בגדים שלש על שלש חוצצות פחות מכאן אינן חוצצות
6 Er streitet somit gegen Raba, denn Raba sagte im Namen R. Ḥisdas: An einer Stelle, wo man Kleider trägt, gilt sogar eine Faserals Trennung, und wo man keine Kleider trägt, gilt nurdas als Trennung, was drei zu drei, nicht aber, was weniger als drei zu drei [Fingerbreiten] hat.
ז אדרבי יוחנן ודאי פליגא אדר' יהודה בריה דרבי חייא מי לימא דפליגא
7 Gegen R. Joḥanan streitet er entschieden, streitet er aber auch gegen R. Jehuda, den Sohn R. Ḥijas? –
ח שאני צילצול קטן דחשיב
8 Anders verhält es sich bei einem Gürtelchen, da es von Bedeutungist.
ט לישנא אחרינא אמרי לה אמר ר' יהודה בריה דרבי חייא לא שנו אלא גמי אבל צילצול קטן חוצץ ורבי יוחנן אמר לא אמרו חציצה בפחות משלש על שלש אלא במקום בגדים אבל שלא במקום בגדים שלש על שלש חוצצות פחות מיכן אינה חוצצת והיינו דרבא אמר רב חסדא
9 Eine andere Lesart: R. Jehuda, Sohn des R. Ḥija, sagte: Dies gilt nur vom Bast, ein Gürtelchen aber gilt als Trennung. R. Joḥanan aber sagte: Was weniger als drei zu drei [Fingerbreiten] hat, gilt als Trennung nur an einer Stelle, wo Kleider getragen werden, wo aber keine Kleider getragen werden, gilt nur das als Trennung, was drei zu drei [Fingerbreiten] hat. Also übereinstimmend mit Raba im Namen R. Ḥisdas. –
י לימא פליגא אדר' יהודה בריה דרבי חייא שאני צילצול קטן דחשיב
10 Es wäre also anzunehmen, daß er gegen R. Jehuda, den Sohn R. Ḥijas, streitet? – Anders verhält es sich bei einem Gürtelchen, das von Bedeutung ist. –
יא ולר' יוחנן מאי איריא גמי לשמועינן צילצול קטן מילתא אגב אורחיה קמ"ל דגמי מסי
11 Weshalb wird dies nach R. Joḥanan vom Bast gelehrt, sollte es doch von einem Gürtelchen gelehrt werden!? – Er lehrt uns nebenbei, daß Bast heilsam ist.
יב בעי רבא נכנסה לו רוח בבגדו מהו על בשרו בעינן והא ליכא או דלמא דרך לבישה בכך
12 Raba fragte: Wie ist es, wenn unter das Gewand Luft eindringt: muß es sich an seinen Leib anschmiegen, was hierbei nicht der Fall ist, oder ist dies die gewöhnliche Art des Tragens?
יג כינה מהו שתחוץ
13 Gilt eine Laus als Trennung?
יד מתה לא תבעי לך דודאי חייצא חיה מאי מי אמרינן כיון דאתא ואזלא רביתא היא ולא חייצא או דלמא כיון דקפיד עלה חייצא
14 Hinsichtlich einer toten ist es nicht fraglich, eine solche gilt entschieden als Trennung, wie verhält es sich aber mit einer lebenden: sagen wir, da sie kommt und geht, so gilt sie nur als Erweiterungund nicht als Trennung, oder gilt sie wohl als Trennung, da man sie nicht haben will?
טו עפר מהו שיחוץ עפר ודאי חייץ אלא אבק עפר מהו
15 Gilt Erde als Trennung? Wirkliche Erde gilt entschieden als Trennung, fraglich ist es nur vom Staube.
טז בית השחי מהו שיחוץ על בשרו בעינן והא ליכא או דלמא דרך לבישה בכך
16 Gelten die Achselhöhlenals Trennung: muß es sich an seinen Leib anschmiegen, was hierbei nicht der Fall ist, oder aber ist dies die gewöhnliche Art des Tragens?
יז הכניס ידו לתוך חיקו מהו גופו מי חייץ או לא
17 Wie ist es, wenn er die Hand in den Busen steckt: gilt sein Körperals Trennung oder nicht?
יח נימא מהו שתחוץ נימא ודאי חייצא אלא נימא מדולדלת מהו
18 Gilt ein Haar als Trennung? Ein [fremdes] Haar gilt entschieden als Trennung, fraglich ist es nur von einem gelockerten Haare.
יט בעי מר בר רב אשי יצא שערו בבגדו מהו שערו כגופו דמי או לאו כגופו דמי
19 Mar, Sohn des R. Aši, fragte: Wie ist es, wenn das Haar in das Gewandhineinragt: gleicht das Haar dem Körper oder nicht?
כ בעי רבי זירא תפילין מהו שיחוצו אליבא דמאן דאמר לילה לאו זמן תפילין הוא לא תבעי לך כיון דלילה חייצי יום נמי חייצי כי תיבעי לך למ"ד לילה זמן תפילין מאי מצוה דגופיה חייץ או לא חייץ
20 R. Zera fragte: Gelten die Tephillin als Trennung? Nach demjenigen, welcher sagt, die Nacht sei keine Zeitfür die Tephillin, ist es nicht fraglich, denn wenn sie nachts als Trennunggelten, so gelten sie auch am Tage als Trennung, fraglich ist es nur nach demjenigen, welcher sagt, die Nacht sei wohl eine Zeit für die Tephillin; wie ist es nun: gilt das, was gebotsmäßig am Körper haftet, als Trennung oder nicht?
כא איגלגל מילתא ומטא לקמיה דרבי אמי א"ל תלמוד ערוך הוא בידינו תפילין חוצצות
21 Die Sache ging weiter und kam vor R. Ami. Da sprach er: Wir haben eine ausdrückliche Lehre: die Tephillin gelten als Trennung.
כב מיתיבי כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן פטורין מן התפלה ומן התפילין מאי לאו אם הניחן אינן חוצצות לא אם הניחן חוצצות
22 Man wandte ein: Die Priester beim Dienste, die Leviten auf der Estradeund die Jisraéliten beim Beistandsind befreit vom Gebeteund von den Tephillin. Wahrscheinlich gelten sie, wenn man sie angelegt hat, nicht als Trennung!? – Nein, wenn man sie angelegt hat, gelten sie als Trennung. –
כג א"ה פטורים אסורים מיבעי ליה כיון דאיכא לוים וישראל דלא מתנו ליה אסור משום הכי תנא פטורין
23 Wieso heißt es demnach ‘befreit’, es sollte ja ‘verboten’ heißen!? – Da es von den Leviten und Jisraéliten nicht ‘verboten’ heißen kann, daher heißt es ‘befreit’. –
כד והתניא אם הניחן אינן חוצצות לא קשיא הא דיד הא דראש
24 Es wird ja aber gelehrt, wenn man sie angelegt hat, gelten sie nicht als Trennung!? – Dies ist kein Widerspruch; eines gilt von der Handkapselund eines gilt von der Kopfkapsel. –
כה מאי שנא דיד דכתיב (ויקרא ו, ג) ילבש על בשרו שלא יהא דבר חוצץ בינו לבשרו דראש נמי כתיב (שמות כט, ו) ושמת המצנפת על ראשו
25 Die der Hand wohl deshalb, weil es heißt:<i>bekleide er seinen Leib,</i> nichts darf es von seinem Leibe trennen, somit sollte dies auch von der des Kopfes gelten, denn es heißt:<i>setze ihm den Kopfbund auf das Haupt</i>!? –
כו תנא שערו היה נראה בין ציץ למצנפת
26 Es wird gelehrt: zwischen Stirnblatt und Kopfbund war das Haar zu sehen,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel