Commentary for Sanhedrin 213:6

מיד (שמואל ב יא, ג) וישלח דוד וידרוש לאשה ויאמר הלא זאת בת שבע בת אליעם אשת אוריה החתי וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטומאתה ותשב אל ביתה והיינו דכתיב (תהלים יז, ג) בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא זמותי בל יעבר פי אמר איכו זממא נפל בפומיה דמאן דסני לי ולא אמר כי הא מילתא

He said thus: 'Would that a bridle had fallen into the mouth of mine enemy [i.e., himself], that I had not spoken thus.'<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., 'would that I had not asked God to try me'. By a play on words, [H] (E.V. 'I am purposed') is connected with [H] 'a bridle', and the second half of the verse is explanatory of the first: 'Would that my mouth had been bridled, so that I would not have to admit now, " thou="" hast="" proved="" etc."'="" ');"="">¹¹</span> Raba expounded: What is meant by the verse, To the Chief Musician, A Psalm of David. In the Lord put I my trust: how say ye to my soul, Flee as a bird to your mountain?<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. XI, 1. ');">¹²</span>

Explore commentary for Sanhedrin 213:6. In-depth commentary and analysis from classical Jewish sources.