Commentary for Sanhedrin 219:2

איתתיה דקרח אמרה ליה חזי מאי קעביד משה איהו הוה מלכא לאחוה שוויה כהנא רבא לבני אחוהי שוינהו סגני דכהנא אי אתיא תרומה אמר תיהוי לכהן אי אתו מעשר דשקילתו אתון אמר הבו חד מי' לכהן ועוד דגייז ליה למזייכו ומיטלל לכו כי כופתא עינא יהב במזייכו אמר לה הא איהו נמי קא עביד אמרה ליה כיון דכולהו רבותא דידיה אמר איהו נמי (שופטים טז, ל) תמות נפשי עם פלשתים

of your hair.' Said he to her, 'But he has done likewise!' She replied, 'Since all the greatness was his, he said also, Let me die with the Philistines.<span class="x" onmousemove="('comment',' Judges XVI, 30. This was used proverbially to denote readiness to suffer, so that others might suffer too. — Moses, retaining all the greatness himself, did not mind shaving his own hair off, seeing that he had caused all the rest to do so, thus depriving them of their beauty. ');">⁴</span> Moreover, he has commanded you, Set [fringes] of blue wool [in the corners of your garments];<span class="x" onmousemove="('comment',' Num. XV, 38. ');">⁵</span> but if there is virtue in blue wool, then bring forth blue wool, and clothe thine entire academy therewith.'<span class="x" onmousemove="('comment',' Why limit it to a thread in the corner of the garment? Every scholar ought to be completely garbed therewith. ');">⁶</span>

Explore commentary for Sanhedrin 219:2. In-depth commentary and analysis from classical Jewish sources.