Commentary for Shabbat 141:7

והא הכא דחלוקין לחטאות וקא מצטרפי אמר ליה מר ארישא מתני לה וקשיא ליה אנן אסיפא מתנינן לה ולא קשיא לן משני מינין פטור צריכה למימר ואמר ריש לקיש משום בר תוטני לעולם ממין אחד ואמאי קרי ליה שני מינין שאכלו בשני תמחויין ור' יהושע היא דאמר תמחויין מחלקין והא קא משמע לן דאמר רבי יהושע בין לקולא בין לחומרא

he is culpable; of two different commodities, he is not culpable. Now we questioned this: 'of the same commodity, he is culpable': need this be stated?<span class="x" onmousemove="('comment',' It is obvious. ');">¹⁹</span> And Resh Lakish said on the authority of Bar Tutani: The reference here is to one e.g., who ate [them] from two tureens,<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., the two pieces of heleb were differently prepared. ');">²⁰</span> this being according to R. Joshua, who ruled: Tureens divide.<span class="x" onmousemove="('comment',' If one eats two pieces, each the size of an olive, out of different tureens, in one state of unawareness, they are treated as two separate acts, and he must make atonement on account of each. ');">²¹</span>

Explore commentary for Shabbat 141:7. In-depth commentary and analysis from classical Jewish sources.