Jewish%20thought for Sanhedrin 189:15

הוה קא רדיף בתרייהו כי מטא קובי אמרי קום ביה כי מטא בי תרי אמרי בתרי גוריין קטלוה לאריא אמרי ליה זיל אשתכח לערפה אימיך בקיברא כי אדכרו ליה שמא דאימיה כחש חיליה וקטליה היינו דכתיב (שמואל ב כא, יז) אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל

is likened to a dove, as it is written, ye are as the wings of a dove covered with silver;<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. LXVIII, 14; v. Ber. 53b. ');">²⁸</span> this must be an intimation that David is in trouble. So he went to his house, but did not find him. Now, said he, we learnt, One may not ride upon his [sc. a king's] horse, nor sit upon his seat, nor use his sceptre:<span class="x" onmousemove="('comment',' V. supra 22a. ');">²⁹</span>

Explore jewish%20thought for Sanhedrin 189:15. In-depth commentary and analysis from classical Jewish sources.