Jewish%20thought for Shabbat 66:6

אזל הוא ובריה טשו בי מדרשא כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי כי תקיף גזירתא א"ל לבריה נשים דעתן קלה עליהן דילמא מצערי לה ומגליא לן אזלו טשו במערתא איתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא והוו משלחי מנייהו והוו יתבי עד צוארייהו בחלא כולי יומא גרסי בעידן צלויי לבשו מיכסו ומצלו והדר משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו איתבו תריסר שני במערתא אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה

Simeon, who censured, let him be executed. He and his son went and hid themselves in the <i>Beth Hamidrash</i>, [and] his wife brought him bread and a mug of water and they dined.<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'they wrapped (bread)'; a term derived from the custom of eating bread with a relish wrapped in it. ');">²⁰</span> [But] when the decree became more severe he said to his son, Women are of unstable temperament: she<span class="x" onmousemove="('comment',' His wife. ');">²¹</span> may be put to the torture and expose us.'<span class="x" onmousemove="('comment',' The context shows that he was not censuring women for constitutional instability, but feared their weakness. ');">²²</span>

Explore jewish%20thought for Shabbat 66:6. In-depth commentary and analysis from classical Jewish sources.