Kabbalah for Berakhot 33:3

רבא בתר צלותיה אמר הכי אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי עפר אני בחיי ק"ו במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא אחטא עוד ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים אבל לא ע"י יסורין וחלאים רעים והיינו וידוי דרב המנונא זוטי ביומא דכפורי.

Raba used to add at the conclusion of his prayer : O my God, before I was formed I was nothing worth, and now that I have been formed I am but as though I had not been formed. Dust am I in my life ; how much more so in my death. Behold I am before Thee like a vessel filled with shame and confusion. O may it be Thy will, O Lord my God, that I may sin no more; and as to the sins I have committed, purge them away in Thine abounding compassion though not by means of affliction and sore diseases. That is the confession of Rab Hamnuna Zuta on the Day of Atonement.

Explore kabbalah for Berakhot 33:3. In-depth commentary and analysis from classical Jewish sources.