Mesorat%20hashas for Pesachim 125:5

אלא אמר אביי רישא דאמר סימן ראשון למולין וסימן שני אף לערלים דבסימן שני נמי פתיכי ביה מולין סיפא דאמר סימן ראשון לערלים סימן שני למולים דבסימן ראשון הא לא פתיכי ביה מולין

This proves that Raba, who raised this objection, holds that in the views of R'Meir and R'Judah slaughtering counts only at the end. Hence the present passage too can be explained on that basis too. Thus: he must express his intention for whom he is slaughtering the Passover sacrifice at the end of the slaughtering, and at that moment there is insufficient time to mention both, and so only the first expression is regarded, the second being entirely disregarded.

Explore mesorat%20hashas for Pesachim 125:5. In-depth commentary and analysis from classical Jewish sources.