Musar for Avodah Zarah 21:6
(בראשית כה, כג) ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך אמר רב יהודה אמר רב אל תקרי גוים אלא גיים זה אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שולחנם לא חזרת ולא קישות ולא צנון לא בימות החמה ולא בימות הגשמים דאמר מר צנון מחתך אוכל חזרת מהפך מאכל קישות מרחיב מעיים
(בראשית כה, כג) ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך אמר רביהודה אמר רב אל תקרי גוים אלא גיים זה אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שולחנם לא חזרת ולא קישות ולא צנון לא בימות החמה ולא בימות הגשמים דאמר מרצנון מחתך אוכל חזרת מהפך מאכל קישות מרחיב מעייםוהא תנא דבי רבי ישמעאללמה נקרא שמן קישואיןמפני שקשין לגופו של אדם כחרבותלא קשיאהא ברברבי הא בזוטרי:
Mesilat Yesharim
This is what Rebbi Yehuda praised himself in the statement I quoted, that he did not derive pleasure from this world, not even for his little finger, although he was Prince of Israel and his table was necessarily a table of kings due to the dignity of his position, as our sages of blessed memory taught: "'two nations are in your womb' (Bereishis 25:23) - this refers to Rebbi and Antoninus, from whose table neither lettuce, nor radish nor cucumber was ever absent either in summer or winter" (Avodah Zarah 11a). This was likewise the case for Chizkiyahu, King of Yehuda.
Ask RabbiBookmarkShareCopy