Arakhin 24

Chapter 24

א שניה עלה וכיבש יהויקים:

1 in the second he came up and conquered Jehoiakim.<span class="x" onmousemove="('comment',' It was not exile, but subjection which Jehoiakim suffered. According to II Kings XXIV, 1: Jehoiakim became his servant three years; then he turned and rebelled against him.');">1

ב וכן בשניה

2 'The same happened with the second [destruction of the Temple]'.

ג ושניה במוצאי שביעית מי משכחת לה מכדי בית שני כמה קם ארבע מאה ועשרים ארבע מאה תמניא יובלי ארבסרי תרי שבוע פשו להו שית הוה ליה בשיתא בשבוע

3 But how is it possible that the second time it happened at the end of a septennate? For how long did the second [Temple] stand? Four hundred and twenty years.

ד הא מני רבי יהודה היא דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן אייתי תמניא מתמניא יובלי והני שית הוי ארביסר אישתכח דבמוצאי שביעית חרוב

4 Now, four hundred years correspond to eight [cycles of] jubilees, fourteen years would make two septennates, leaving six years over. Hence it [the second destruction] should have happened in the sixth year [of the septennate]! - This is in accord with R'Judah, who says that the fiftieth year is counted both ways.2 Take the eight years of the eight jubilee [cycles], add [to them] those six [years] which will amount to fourteen years, thus it is found that it [the destruction of the second Sanctuary] happened at the end of a septennate. But on the view of R'Judah it could not have happened the first time at the end of a septennate; for it was taught: Seventeen jubilee [cycles] did Israel count from the time they entered the Land [of Israel] until they left it.

ה אי ר' יהודה בראשונה לא משכחת לה דתניא שבעה עשר יובלות מנו ישראל משנכנסו לארץ ועד שיצאו ואי אתה יכול לומר משעה שנכנסו מנו שאם אתה אומר כן נמצא בית חרב בתחילת יובל ואי אתה מוצא (יחזקאל מ, א) בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר

5 And you cannot assume that they counted from the moment they entered, for if you were to say so, it would be found that the [first] Temple was destroyed at the beginning of a jubilee, and you could not find [right the statement]: 'in the fourteenth year, after that the city was smitten'.3 Rather, deduct from them the seven years of the conquest and the seven during which the land was distributed, thus you find [substantiated]: 'In the fourteenth year after that the city was smitten'. But according to R'Judah you must count the seventeen years of the seventeen jubilee [cycles], and add them to these, so that it happened in the third year of a seven years cycle! - The years from the exile by Sennecherib until their return through Jeremiah are not counted.4

ו אלא צא מהם שבע שכיבשו ושבע שחילקו ואתה מוצא (יחזקאל מ, א) בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר

6 Or, if you like, I can say it is indeed in accord with the Rabbis, and as to the statement 'the same happened the second time', this refers to the remaining [details].5

ז ואי רבי יהודה אייתי שבסרי משבסרי יובלי שדי אהני הוה ליה בתלתא בשבוע

7 This also stands to reason, for if you were not to take it thus, was there indeed the guard of Jehoiarib at the second Sanctuary?

ח הנך שני דאגלינהו סנחריב עד דאתא ירמיה אהדרינהו לא קחשיב להו

8 Was it not taught: Four guards went up from the Exile: Jedaiah,<span class="x" onmousemove="('comment',' In the first Sanctuary the guard of Jedaiah came before that of Pashhur, which again preceded that of Immer. Now, however, the order was not clear, hence the prophets chose to abide by the decision of the lots.');">6

ט איבעית אימא לעולם רבנן וכי קתני וכן בשניה אשארא

9 Harim, Pashhur and Immer. The prophets who were among them divided them into twenty-four guards.

י הכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי משמרתו של יהויריב בשניה מי הואי

10 They mixed them [the lots] and placed them into an urn.

יא והתניא ארבע משמרות עלו מן הגולה ידעיה וחרים פשחור ואימר עמדו נביאים שביניהם וחלקום לכ"ד משמרות בללום ונתנום בקלפי בא ידעיה ונטל חלקו וחלק חביריו שש

11 Thereupon came Jedaiah and took six for his own portion and for that of his fellows;

Previous Chapter Next Chapter