Avodah Zarah 126
ואם אמר להם צאו ואכלו ואני פורע צאו ושתו ואני פורע חושש משום שביעית ומשום מעשר ומשום יין נסך
But if he said to them, “Go out and eat and I will pay you back, go out and drink and I will pay you back,” he must be concerned [about their eating and drinking the produce of] the Sabbatical year or tithe or yayin nesek.
אלמא כי קא פרע דמי איסור קא פרע הכא נמי כי קא פרע דמי איסורא קא פרע
Thus when he pays them back, he pays back he is paying for prohibited produce, and similarly in the case [of the House of R. Yannai] when they made repayment they did so for something that was prohibited!
תרגמה רב חסדא בחנוני המקיפו דמשתעבד ליה דכיון דאורחיה לאקופי קני ליה דינר גביה
R. Hisda explained: [The teaching just quoted deals] with a shop-keeper who extends credit so that he is indebted to him, and since it was his custom to give him credit it is as though he had acquired the dinar from him.
אבל חנוני שאין מקיפו מאי מותר אי הכי אדתני צאו ואכלו בדינר זה צאו ושתו בדינר זה ליפלוג וליתני בדידה
But a shop-keeper who does not extend credit, what is the rule? It is permitted! If that is so, instead of teaching “Go and eat for this dinar, go out and drink for this dinar,” it should have drawn a distinction in this very case and taught as follows:
ועוד חנוני שאין מקיפו מי לא משתעבד והאמר רבא האומר לחבירו תן מנה לפלוני ויקנו כל נכסאי לך קנה מדין ערב
Furthermore, if the shopkeeper does not give him credit, is [the employer in such a circumstance] not indebted to him? Has Rava not declared: One who says to his fellow, “Give so-and-so a maneh and let all my possessions be acquired to you,” he has acquired through the halakhah of a guarantor!
אלא אמר רבא לא שנא מקיפו ולא שנא שאין מקיפו אע"ג דמשעבד ליה כיון דלא מייחד שיעבודיה לא מיתסר
Rather Rava said: It does not matter whether he gives him credit or not; even though [the employer] is indebted to him, since he does not specify his indebtedness, it is not prohibited.
אלא הכא אמאי חושש משום שביעית הא לא מייחד שיעבודיה הכא אמר רב פפא כגון שהקדים לו דינר
Why, then, here should he be concerned [about their eating and drinking the produce of] the Sabbatical year as he does not specify his indebtedness! R. Papa said: Here is the case where he paid him the dinar in advance.
אמר רב כהנא אמריתה לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא א"ל אי הכי אדתני צאו ואכלו צאו ושתו ואני פורע צאו ואכלו צאו ושתו ואני מחשב מיבעי ליה א"ל תני צאו ואני מחשב
R. Kahana said: I stated this teaching in the presence of R. Zevid of Nehardea. He said to me: If that were so, then instead of the words “Go out and eat and drink and I will pay,” it should have said “Go out and eat and drink and I will reckon with him”! [R. Kahana] said to him: Read, “Go out and I will reckon with him.”
רב אשי אמר כגון שנטל ונתן ביד א"ל רב יימר לרב אשי אי הכי אדתני צאו ואכלו צאו ושתו טלו ואכלו טלו ושתו מיבעי ליה א"ל תני טלו ואכלו טלו ושתו
R. Ashi said: For example when [the employer] took [the food] from the shopkeeper and handed it [to his workmen]. R. Yemar said to R. Ashi: If that were so, then instead of the words, “Go out and eat, go out and drink” it should have stated, “Take and eat, take and drink”! He replied to him: Teach it, “Take and eat, take and drink.”
יתיב רב נחמן ועולא ואבימי בר פפי ויתיב רבי חייא בר אמי גבייהו ויתבי וקא מיבעיא להו שכרו לשבור ביין נסך מהו מי אמרינן כיון דרוצה בקיומו אסור או דלמא כל למעוטי תיפלה שפיר דמי
Nahman, Ulla and Avimi b. Papi were sitting together and R. Hiyya b. Ammi sat with them. As they were sitting the question was asked: What is the rule if [a Jew] was hired to break [a jug of] yayin nesekh? Do we say that since his wish is the preservation [of the cask] it is prohibited, or perhaps any case where improper things are wasted is okay?
אר"נ ישבור ותבא עליו ברכה לימא מסייע ליה אין עודרין עם העובד כוכבים בכלאים
Nahman said: Let him break it and may a blessing come upon him. Shall we say that the following supports his opinion: We may not hoe together with a non-Jew among mixed seeds