Avodah Zarah 36
ומי יימר דהכי איכא [א"ל השתא חזית] הוו הנהו כלבי דהוו קא אכלי אינשי שקל קלא שדא בהו הוו קאתו למיכליה אמר אלהא דמאיר ענני שבקוה ויהבה ליה
“But who can assure me that this will work?” He replied, “You will see now.” There were there some dogs who would bite everyone. He took a stone and threw it at them, and when they were about to bite him he exclaimed, “O God of Meir answer me!” and they let him alone. The warder then handed her over to him.
לסוף אשתמע מילתא בי מלכא אתיוה אסקוה לזקיפה אמר אלהא דמאיר ענני אחתוה אמרו ליה מאי האי אמר להו הכי הוה מעשה
At the end, the matter became known to the government. And they brought [the jailer] to hang him up on the gallows. He exclaimed, “O God of Meir answer me.” They took him down and asked him what that meant, and he told them the incident that had happened.
אתו חקקו לדמותיה דר' מאיר אפיתחא דרומי אמרי כל דחזי לפרצופא הדין לייתיה יומא חדא חזיוהי רהט אבתריה רהט מקמייהו על לבי זונות איכא דאמרי בשולי עובדי כוכבים חזא טמש בהא ומתק בהא איכא דאמרי אתא אליהו אדמי להו כזונה כרכתיה אמרי חס ושלום אי ר' מאיר הוה לא הוה עביד הכי
They then engraved R. Meir’s likeness on the gates of Rome and proclaimed that anyone seeing a person resembling it should bring him there. One day [some Romans] saw him and ran after him, so he ran away from them and entered a brothel. Others say he happened just then to see food cooked by heathens and he dipped in one finger and then sucked the other. Others say that Elijah the Prophet appeared to them as a prostitute and embraced him. They said, “Heaven forbid, were this R. Meir, he would not have acted thus!”
תנו רבנן ההולך לאיצטדינין ולכרקום וראה שם את הנחשים ואת החברין בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון בלורין סלגורין הרי זה מושב לצים ועליהם הכתוב אומר (תהלים א, א) אשרי האיש אשר לא הלך וגו' כי אם בתורת ה' חפצו הא למדת. שדברים הללו מביאין את האדם לידי ביטול תורה
Our Rabbis taught: Those who visit stadiums or a sieges and witness there [the performance] of sorcerers and enchanters, or of bukion and mukion, lulion and mulion, blurin or salgurin, behold this is “a gathering of the scornful,” and about them Scripture says, “Happy is the man that has not walked in the counsel of the wicked . . . nor sat in the gathering of the scornful, but his delight is in the law of the Lord” (Psalms 1:1). From these things cause one to neglect the Torah.
ורמינהי [הולכין] לאיצטדינין מותר מפני שצווח ומציל ולכרקום מותר מפני ישוב מדינה ובלבד שלא יתחשב עמהם ואם נתחשב עמהם אסור קשיא איצטדינין אאיצטדינין קשיא כרקום אכרקום
They contrasted the above with the following: It is permitted to go to stadiums, because by shouting one may save [the victim]. [It is also permitted to go] to a siege camp because of those who dwell there, as long as he does not conspire [with the Romans]. But if it is for the purpose of conspiring, it is forbidden. There is thus a contradiction between [the laws relating to]stadiums as well as between [those relating to] siege camps!
בשלמא כרקום אכרקום ל"ק כאן במתחשב עמהן כאן בשאין מתחשב עמהן אלא איצטדינין אאיצטדינין קשיא
It makes sense that there is no contradiction between those relating to camps, because the one may refer to where he conspires with them, and the other to where he does not; but the laws relating to stadiums are surely contradictory!
תנאי היא דתניא אין הולכין לאיצטדינין מפני מושב לצים ור' נתן מתיר מפני שני דברים אחד מפני שצווח ומציל ואחד מפני שמעיד עדות אשה להשיאה
They represent the differing opinions of tannaim. For it has been taught: One should not go to stadiums because [they are] “a gathering of the scornful.” But R. Natan permits it for two reasons: first, because by shouting one may save [the victim], secondly, because one might be able to give evidence [of death] for the wife [of a victim] and so enable her to remarry.
תנו רבנן אין הולכין לטרטיאות ולקרקסיאות מפני שמזבלין שם זיבול לעבודת כוכבים דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מקום שמזבלין אסור מפני חשד עבודת כוכבים ומקום שאין מזבלין שם אסור מפני מושב לצים
Our Rabbis taught: One should not go to theaters or circuses because they offer sacrifices to foreign gods there, the words of R. Meir. But the Sages say: Where they offer sacrifices, it is prohibited because he will be suspected of idol worship, and where they do not offer sacrifices, it is prohibited because of being in the “gathering of the scornful.”
דרש ר' שמעון בן פזי מאי דכתיב אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב וכי מאחר שלא הלך היכן עמד ומאחר שלא עמד היכן ישב ומאחר שלא ישב היכן לץ
Shimon b. Pazi expounded [the foregoing verse as follows]: What is it that is written, “Happy is the man who has not walked in the counsel of the wicked, or stood on the path of sinners, or sat in the company of the insolent” (Psalms : )?
אלא לומר לך שאם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לישב ואם ישב סופו ללוץ ואם לץ עליו הכתוב אומר (משלי ט, יב) אם חכמת חכמת לך ואם לצת לבדך תשא
If he did not walk [in the counsel of the wicked] how could he stand there? And if he did not stand there how could he sit [among them], and if he did not sit among them he could he have scorned! Rather it teaches you that if one walks [in the path of the wicked] he will subsequently stand with them, and if he stands he will at the end sit with them, and if he does sit, he will also come to scorn, and if he does scorn the about him it is written, “If you are wise, you are wise for yourself; If you are a scoffer, you bear it alone” (Proverbs 9: 2).
א"ר אליעזר כל המתלוצץ יסורין באין עליו שנאמר (ישעיהו כח, כב) ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם אמר להו רבא לרבנן במטותא בעינא מינייכו דלא תתלוצצו דלא ליתו עלייכו יסורין
Elazar said: He who scoffs, affliction will befall him, as it is said, “Now therefore do not scoff lest your punishment be made severe” (Isaiah 28:22). Rava said to say to the Rabbis: With pleading, I ask of you, do not scoff, so that suffering does not come to you.”
אמר רב קטינא כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטין שנאמר (הושע ז, ה) משך ידו את לוצצים אמר רבי שמעון בן לקיש כל המתלוצץ נופל בגיהנם שנאמר (משלי כא, כד) זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון ואין עברה אלא גיהנם שנאמר (צפניה א, טו) יום עברה היום ההוא
Katina said: He who scoffs, his sustenance will be reduced, as it is said, “He withdraws His hand in the case of scoffers” (Hosea 7:5). Shimon b. Lakish said: He who scoffs will fall into Gehennom, as it is said, “The proud, insolent man, scoffer is his name, Acts in a wrath of insolence” (Proverbs 2 :24). And “wrath” refers to Gehennom; as it is said, “That day is a day of wrath” (Zephaniah : 5).
אמר ר' אושעיא כל המתייהר נופל בגיהנם שנאמר זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון ואין עברה אלא גיהנם שנאמר יום עברה היום ההוא אמר רבי חנילאי בר חנילאי כל המתלוצץ גורם כלייה לעולם שנאמר ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי
Oshaia said: He who is haughty falls into Gehennom, as it is said, “The proud, insolent man, scoffer is his name, Acts in a wrath of insolence” (Proverbs 2 :24). And “wrath” refers to Gehennom; as it is said, “That day is a day of wrath” (Zephaniah : 5). R. Hanilai b. Hanilai said: He who scoffs brings destruction upon the world, as it is said, “Therefore, refrain from scoffing, Lest your bonds be tightened. For I have heard a decree of destruction” (Isaiah 28:22). R. Elazar said: It is indeed a grievous sin, since it first incurs “affliction” at first and “destruction” at the end.
אמר רבי אליעזר קשה היא שתחילת' יסורין וסופו כלייה דרש ר' שמעון בן פזי אשרי האיש אשר לא הלך לטרטיאות ולקרקסיאות של עובדי כוכבים ובדרך חטאים לא עמד זה שלא עמד בקנגיון ובמושב לצים לא ישב שלא ישב בתחבולות
Shimon b. Pazi expounded: “Happy is the man that has not walked” to theatres and circuses of idolaters; “nor stood in the way of sinners,”—this refers to the one who does not attend contests of wild beasts; “nor sat in the gathering of the scornful,” that is he who does not participate in [evil] conspiracies.
שמא יאמר אדם הואיל ולא הלכתי לטרטיאות ולקרקסיאות ולא עמדתי בקנגיון אלך ואתגרה בשינה ת"ל ובתורתו יהגה יומם ולילה
And lest one say, “Since I do not go to theatres or circuses nor attend contests of wild animals, I will go and indulge in sleep,” Scripture therefore says, “And in His Torah he meditates day and night.”