Avodah Zarah 39
דאמר קרא (דברים ז, ב) לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע האי לא תחנם מיבעי ליה דהכי קאמר רחמנא לא תתן להם חן
For the verse says, “Grant them no quarter (lo tehonem)” (Deuteronomy 7:2): Do not give them a hold on the land.But this phrase “lo tehonem” needed to convey that the Torah taught not to provide them with grace?
ואכתי מיבעי ליה דהכי אמר רחמנא לא תתן להם מתנת של חנם אם כן לימא קרא לא תחינם מאי לא תחנם שמע מינה כולהו
But it is still [otherwise] required, for this is what the Merciful One is saying: "Do not give them free gifts." If so, Scripture should have said "nor give freely unto them" [spelled with a yod]. What does "nor show mercy unto them" [spelled without a yod] mean? This implies all of the above.
תניא נמי הכי לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע דבר אחר לא תחנם לא תתן להם חן דבר אחר לא תחנם לא תתן להם מתנת חנם
There is also a <i>beraita</i> accordingly: "Nor give freely unto them" - do not grant them occupation of the land. Alternatively, "nor give freely unto them" - do not grant them favor. Alternatively,... "nor give freely unto them" - do not give them free gifts.
ומתנת חנם גופה תנאי היא דתניא (דברים יד, כא) לא תאכלו כל נבילה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי אין לי אלא לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה לגר במכירה מנין תלמוד לומר תתננה או מכור
The giving of free gifts [to idolaters] is itself a matter of dispute between Tannaim, for it has been taught: [The verse], “You shall not eat anything that has died a natural death; give it to the stranger in your community to eat, or you may sell it to a foreigner.” We know only that it may be given away to a stranger or sold to an idolater. How do we know that it may be sold to a stranger? Because Scripture says, “You may give it — or sell it.”
לעובד כוכבים בנתינה מנין תלמוד לומר תתננה ואכלה או מכור לנכרי נמצא אתה אומר אחד גר ואחד עובד כוכבים בין בנתינה בין במכירה דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה
How do we know that it may be given away to an idolater? Because Scripture says, “You may give it that he may eat it or you may sell it to an idolater”: It turns out that it may be given or sold to either a stranger or an idolater, the words of R. Meir. R. Judah says: The words should be taken as they are written, it may be given to a stranger, or sold to an idolater....
שפיר קאמר ר"מ ור' יהודה אמר לך אי סלקא דעתך כדקאמר ר"מ לכתוב רחמנא תתננה ואכלה ומכור או למה לי שמע מינה לדברים ככתבן הוא דאתא
But R. Meir’s interpretation is right! R. Judah could say to you: If you thought that what R. Meir said was correct, the Torah should have written: “You shall give it so that he may eat it and you may sell it.” Why then does it say “or?” It comes to teach that the words are written precisely.
ור"מ ההוא לאקדומי נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים ור' יהודה כיון דגר אתה מצווה להחיותו וכנעני אי אתה מצווה להחיותו להקדים לא צריך קרא:
And R. Meir? [He might reply that “or”] indicates that it is preferable to give it away to a stranger than to sell it to an idolater. And as to R. Judah? He might say that, since you are commanded to maintain a stranger but you are not commanded to maintain an idolaters no verse is needed to give [the stranger] preference.
ד"א לא תחנם לא תתן להם חן: מסייע ליה לרב דאמר רב אסור לאדם שיאמר כמה נאה עובדת כוכבים זו
[It has been stated above.] “Another interpretation: “lo tehannem:” Do not give them grace. This supports the view of Rav. For Rav said: One is forbidden to say, “How beautiful is that gentile woman!”
מיתיבי מעשה ברשב"ג שהיה על גבי מעלה בהר הבית וראה עובדת כוכבים אחת נאה ביותר אמר (תהלים קד, כד) מה רבו מעשיך ה' ואף ר"ע ראה אשת טורנוסרופוס הרשע רק שחק ובכה רק שהיתה באה מטיפה סרוחה שחק דעתידה דמגיירא ונסיב לה בכה דהאי שופרא בלי עפרא
They objected: It happened that R. Shimon b. Gamaliel was standing on a step on the Temple Mount and he saw a gentile woman who was particularly beautiful. He exclaimed: “How great are Your works, O Lord” (Psalms 104:24). So too R. Akiva saw the wife of the wicked Turnus Rufus, he spat, then laughed, and then wept. He spat because of her originating only from a putrefying drop. He laughed because he foresaw that she would convert and be married to him; “Wept,” that such beauty should [ultimately] decay in the dust.
ורב אודויי הוא דקא מודה דאמר מר הרואה בריות טובות אומר ברוך שככה ברא בעולמו
But what about Rav? They were merely offering thanksgiving, for the Master said: He who sees beautiful creatures should say, “Blessed be He who has created such in His universe.”
ולאסתכולי מי שרי מיתיבי (דברים כג, י) ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה באשת איש ואפי' מכוערת
But is even looking permitted? They objected: “You shall guard yourself from every evil thing [implies] that one should not look at a beautiful woman, even if she be unmarried, or at a married woman even if she is ugly,