Bava Kamma 184

(ויקרא יג, מה) וטמא טמא יקרא

<i>And shall cry unclean, unclean</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Lev. XIII, 45. I.e., in addition to the affliction of the leprosy, he is compelled by Jaw to make it public. ');">¹</span> Rabbah [again] said to Rabbah b. Mari: Whence can be derived the advice given by our Rabbis:<span class="x" onmousemove="('comment',' Cf. B.M. 107b. ');">²</span>

א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמור רבנן השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה ואמרי אינשי שיתין רהוטי רהוט ולא מטו לגברא דמצפרא כרך דכתיב (ישעיהו מט, י) לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש

Have early breakfast in the summer because of the heat, and in the winter because of the cold, and people even say that sixty<span class="x" onmousemove="('comment',' A common hyperbolical term. ');">³</span> men may pursue him who has early meals in the mornings and will not overtake him? — He replied: As it is written, <i>They shall not hunger nor thirst, neither shall the heat nor sun smite them</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Isa. XLIX, 10. Which might imply as follows: If they will neither hunger nor thirst, but eat in time and drink in time, then neither the heat nor the sun shall smite them. ');">⁴</span>

א"ל את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא (שמות כג, כה) ועבדתם את ה' אלהיכם זו קרית שמע ותפלה וברך [את] לחמך ואת מימיך זו פת במלח וקיתון של מים מכאן ואילך והסירותי מחלה מקרבך

He said to him: You derive it from that text but I derive it from this one, And ye shall serve the Lord your God:<span class="x" onmousemove="('comment',' Ex. XXIII, 25. ');">⁵</span> this [as has been explained] refers to the reading of <i>Shema'</i><span class="x" onmousemove="('comment',' [Lit., 'Hear (O Israel!)' introducing the three passages from Scriptures (Deut. VI, 4-9; XI, 13-21; Num. XV, 37-41) recited twice daily — in the morning and the evening.] ');">⁶</span>

ותניא מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה ששמונים ושלשה חלאין יש בה מחלה בגימטריא הכי הוו וכולן פת במלח שחרית וקיתון של מים מבטלן

and the Tefillah,'<span class="x" onmousemove="('comment',' [Lit., 'Prayer', the 'Eighteen Benedictions', the main constituents of the regular prayers recited three times daily.] ');">⁷</span> 'And he will bless thy bread and thy water:'<span class="x" onmousemove="('comment',' Ex. XXIII, 25. ');">⁵</span>

א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמור רבנן חברך קרייך חמרא אוכפא לגביך מוש א"ל דכתיב (בראשית טז, ח) ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי בורחת

this refers to the bread dipped in salt and to the pitcher of water;<span class="x" onmousemove="('comment',' Constituting the meal of breakfast after the morning prayer; cf. however Shab. 10a and Pes. 12b. ');">⁸</span> and after this, <i>I will take [Mahalah, i.e.] sickness away from the midst of thee</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ex. XXIII, 25. ');">⁵</span>

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי מילתא גנאה דאית ביך קדים אמרה א"ל דכתיב (בראשית כד, לד) ויאמר עבד אברהם אנכי

It was [also] taught: <i>Mahalah</i><span class="x" onmousemove="('comment',' E.V., disease. ');">⁹</span> means gall;<span class="x" onmousemove="('comment',' [Evidently connecting mahalah with [G] (Preuss, Medezin, p. 215.] ');">¹⁰</span>

א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי שפיל ואזיל בר אווזא ועיניה מטייפי אמר ליה דכתיב (שמואל א כה, לא) והטיב ה' לאדני וזכרת [את] אמתך

and why is it called mahalah! Because eighty-three different kinds of illnesses may result from it [as the numerical value of mahalah amounts exactly to this];<span class="x" onmousemove="('comment',' [H] = forty, eight, thirty and five. ');">¹¹</span> but they all are counteracted by partaking in the morning of bread dipped in salt followed by a pitcher of water.

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי שיתין תכלי מטייה לככא דקל חבריה שמע ולא אכל אמר ליה דכתיב (מלכים א א, כו) ולי אני עבדך ולצדוק הכהן ולבניהו בן יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא

Raba [again] said to Rabbah b. Mari: Whence can be derived the saying of the Rabbis: 'If thy neighbour calls thee an ass put a saddle on thy back?'<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., do not quarrel with him for the purpose of convincing him otherwise. ');">¹²</span> — He replied: As it is written: <i>And he said: Hagar, Sarai's handmaid; Whence camest thou and whither goest thou? And she said: I flee from the face of</i> my mistress<i> Sarai</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Gen. XVI, 8. ');">¹³</span>

א"ל את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא (בראשית כד, סז) ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו וכתיב בתריה (בראשית כה, א) ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה

Raba [again] said to Rabbah b. Mari: Whence can be derived the popular saying: 'If there is any matter of reproach in thee be the first to tell it?' — He replied: As it was written: And he said, I am Abraham's servant.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. XXIV, 34. ');">¹⁴</span> Raba again said to Rabbah b. Mari: Whence can be derived the popular saying: 'Though a duck keeps its head down while walking its eyes look afar'? — He replied: As it is written: <i>And when the Lord shall have dealt well with my lord then remember thy handmaid</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' 1 Sam. XXV, 31. Spoken by Abigail to David and hinting thus that she would wish to become his wife in future days. ');">¹⁵</span>

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי חמרא למריה טיבותא לשקייה אמר ליה דכתיב (במדבר כז, יח) וסמכת את ידך עליו למען ישמעון ויראון כל עדת בני ישראל וכתיב (דברים לד, ט) ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו כל בני ישראל וגו'

Raba [again] said to Rabbah b. Mari: Whence can be derived the popular saying, 'Sixty<span class="x" onmousemove="('comment',' V. supra p. 534, n. 13. ');">¹⁶</span> pains reach the teeth of him who hears the noise made by another man eating<span class="x" onmousemove="('comment',' Cf. Keth. 61. ');">¹⁷</span>

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי כלבא בכפניה גללי מבלע דכתיב (משלי כז, ז) נפש שבעה תבוס נופת ונפש רעבה כל מר מתוק

while he himself does not eat'? — He replied: As it is written, But me, even me thy servant and Zadok the priest, and Benaiah the son of Jehoiada, and thy servant Solomon, hath he not called.<span class="x" onmousemove="('comment',' I Kings, 1, 26. ');">¹⁸</span> He said to him: You derive it from that verse, but I derive it from this verse, And Isaac brought her unto his mother Sarah's tent, and took Rebekah and she became his wife; and he loved her. And Isaac was comforted for his mother;<span class="x" onmousemove="('comment',' Gen. XXIV, 67. ');">¹⁹</span>

א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי אמר ליה דבר זה כתוב בתורה שנוי בנביאים ומשולש בכתובים ותנן במתניתין ותנינא בברייתא

and soon after it is written, And again Abraham took another wife and her name was Keturah.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. XXV, 1. ');">²⁰</span> Raba [further] said to Rabbah b. Mari: Whence can be derived the popular saying, 'Though the wine belongs to the owner, the thanks are given to the butler'? — He replied: As it is written, And thou shalt put of thy honour upon him, that all the congregation of the children of Israel may hearken,<span class="x" onmousemove="('comment',' Num. XXVII, 18-20. ');">²¹</span>

כתוב בתורה דכתיב (בראשית כח, ט) וילך עשו אל ישמעאל שנוי בנביאים דכתיב (שופטים יא, ג) ויתלקטו אל יפתח אנשים רקים ויהיו עמו ומשולש בכתובים דכתיב (בן סירא יג, יד) כל עוף למינו ישכון ובני אדם לדומה לו תנן במתני' כל המחובר לטמא טמא כל המחובר לטהור טהור ותנינא בברייתא רבי אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו

and it is also written, <i>'And Joshua the son of Nun was full of the spirit of wisdom, for Moses had laid his hands upon him; and the children of Israel hearkened unto him.</i> etc.<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XXXIV, 9. Though the spirit of wisdom belongs to God it is nevertheless ascribed to Moses. ');">²²</span> Raba [again] said to Rabbah b. Mari: Whence can be derived the popular saying, 'A dog when hungry is ready to swallow even his [own] excrements'?<span class="x" onmousemove="('comment',' [Others: 'stones'.] ');">²³</span>

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי קרית חברך ולא ענך רמי גודא רבה שדי ביה א"ל (יחזקאל כד, יג) יען טהרתיך ולא טהרת מטומאתך לא תטהרי עוד

— He replied: As it is written, <i>The full soul loatheth an honeycomb, but to the hungry soul every bitter thing is sweet</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Prov. XXVII, 7. ');">²⁴</span> Raba [again] said to Rabbah b. Mari: Whence can be derived the popular saying, 'A bad palm will usually make its way to a grove of barren trees'? — He replied: This matter was written in the Pentateuch, repeated in the Prophets, mentioned a third time in the Hagiographa, and also learnt in a Mishnah and taught in a Baraitha: It is stated in the Pentateuch as written, So Esau went unto Ishmael;<span class="x" onmousemove="('comment',' Gen. XXVIII, 9. ');">²⁵</span>

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי בירא דשתית מיניה לא תשדי ביה קלא א"ל דכתיב (דברים כג, ח) לא תתעב אדומי כי אחיך הוא ולא תתעב מצרי כי גר היית בארצו

repeated in the prophets, as written, And there gathered themselves to Jephthah idle men and they went out with him;<span class="x" onmousemove="('comment',' Judges XI, 3. ');">²⁶</span> mentioned a third time in the Hagiographa, as written: Every fowl dwells near its kind and man near his equal;<span class="x" onmousemove="('comment',' Ecclesiasticus. XIII, 15. ');">²⁷</span>

אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי אי דלית דורא דלינא ואי לא לא דלינא אמר ליה דכתיב (שופטים ד, ח) ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך

it was learnt in the Mishnah: 'All that which is attached to an article that is subject to the law of defilement,<span class="x" onmousemove="('comment',' Such as where a metal hook was fixed into a wooden receptacle, which is subject to the law of defilement. ');">²⁸</span> will similarly become defiled, but all that which is attached to anything which would always remain [levitically] clean would similarly remain clean;<span class="x" onmousemove="('comment',' Such as where the hook was stuck into a piece of wood which did not form a receptacle; v. Kel. XII. 2. ');">²⁹</span>

א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי כד הוינן זוטרי לגברי השתא דקשישנא לדרדקי אמר ליה מעיקרא כתיב (שמות יג, כא) וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ולבסוף כתיב

and it was also taught in a Baraitha: R. Eliezer said: 'Not for nothing did the starling follow the raven, but because it is of its kind.'<span class="x" onmousemove="('comment',' Hul. 65a. [The reference is to the small Egyptian raven incident, v. Gen. Rab. LXV, and R. Eliezer had probably a similar incident in mind.] ');">³⁰</span> Raba [again] said to Rabbah b. Mari: Whence can be derived the popular saying: 'If you draw the attention of your fellow to warn him [and he does not respond], you may push a big wall and throw it at him'?<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., you can no more be responsible for any misfortune that his inattention may bring upon him. ');">³¹</span> — He replied: As it is written: <i>Because I have purged thee and thou wast not purged, thou shalt not be purged from thy filthiness any more</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ezek. XXIV, 13. ');">³²</span> Raba again said to Rabbah b. Mari: Whence can be derived the popular saying: 'Into the well from which you have once drank water do not throw clods?' He replied: As it is written: <i>Thou shalt not abhor an Edomite, for he is thy brother; thou shalt not abhor an Egyptian because thou wast a stranger in his land</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XXIII, 8. ');">³³</span> Raba again said to Rabbah b. Mari: Whence can be derived the popular Saying, 'If thou wilt join me in lifting the burden I will carry it, and if not I will not carry it?' — He replied: As it is written: <i>And Barak said unto her, If thou wilt go with me, then I will go; but if thou wilt not go with me, I will not go</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Judges IV, 8. ');">³⁴</span> Raba again said to Rabbah b. Mari: Whence can be derived the popular Saying: 'When we were young we were treated as men, whereas now that we have grown old we are looked upon as babies'? — He replied: It is first written: <i>And the Lord went before them by day in a pillar of a cloud, to lead them the way; and by night in a pillar of fire to give them light</i>,<span class="x" onmousemove="('comment',' Ex. XIII, 21. ');">³⁵</span>