Bava Metzia 129

דניחא ליה דלא נסתרי עבדיה

because he [the owner] is pleased that his slave does not become demoralized [through idleness]. But, he urged, that is only if one has no monetary claim upon him; since you, Sir, have a monetary claim upon them, it looks like usury. For R. Joseph b. Minyomi said in R. Nahman's name: Though it has been ruled, if one dwells in his neighbour's court without his knowledge, he is not bound to pay him rent; yet if he lent him [money] and then dwelt in his court, he must. He replied: Then I repent thereof.

אמר ליה הני מילי היכא דלא מסיק ביה זוזי מר כיון דמסיק בהו זוזי מיחזי כרבית דאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אע"פ שאמרו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר הלוהו ודר בחצירו צריך להעלות לו שכר אמר ליה הדרי בי

Abaye said: If a man had a claim of usury upon his neighbour, and the market price of wheat was four grivas<span class="x" onmousemove="('comment',' A dry measure. Jast. and J.E. XII, 488, identify it with a se'ah, on the strength of a passage in 'Er. 14b. ');">¹</span>

אמר אביי האי מאן דמסיק זוזי דריביתא בחבריה וקא אזלי חטי ארבעה גריוי בזוזא בשוקא ויהיב ליה איהו חמשה כי מפקינן מיניה ארבעה מפקינן מיניה אידך אוזולי הוא דקא מוזיל גביה רבא אמר חמשה מפקינן מיניה דמעיקרא בתורת ריביתא אתאי לידיה

a <i>zuz</i>, whilst he [the debtor] gave him five; when we reclaim it from him,<span class="x" onmousemove="('comment',' Direct interest can be reclaimed, infra 656. ');">²</span>

ואמר אביי האי מאן דמסיק ארבעה זוזי דריביתא בחבריה ויהיב ליה גלימא בגוייהו כי מפקינן מיניה ארבעה מפקינן מיניה גלימא לא מפקינן מיניה רבא אמר גלימא מפקינן מיניה מאי טעמא כי היכי דלא לימרו גלימא דמכסי וקאי גלימא דריביתא הוא

we only reclaim four, but as for the other, he merely favoured him with a cheap rate.<span class="x" onmousemove="('comment',' Hence, it is not part of the interest. ');">³</span>

אמר רבא האי מאן דמסיק תריסר זוזי דריביתא בחבריה ואגר ליה חצר דמתגרא בעשרה ואוגריה נהליה בתריסר כי מפקינן מיניה תריסר מפקינן מיניה

Raba said: We reclaim five, because from the very outset he acquired it all as interest.

אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא ולימא ליה כי אגרא הכי דהוה קא משתרשי לי השתא דלא משתרשי לי כדאגרי כולי עלמא הוא דאגרנא משום דאמר ליה סברת וקבלת:

Abaye also said: If a man had a claim of four <i>zuz</i> in interest upon his neighbour, and he gave him a garment for it, when we compel repayment, we make him repay four <i>zuz</i>, but not the garment.<span class="x" onmousemove="('comment',' The garment is regarded as a sale, and hence not returnable. ');">⁴</span>

<big><strong>מתני׳</strong></big> מרבין על השכר ואין מרבין על המכר כיצד השכיר לו את חצרו ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי הוא לך בעשר סלעים לשנה ואם של חודש בחודש סלע לחודש מותר מכר לו את שדהו ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא שלך באלף זוז אם לגורן בשנים עשר מנה אסור:

Raba said: We compel him to return the garment. Why so? That people may not say, 'The garment he wears is a garment of usury.' Raba said: He who has a usury claim of twelve <i>zuz</i> upon his neighbour, and he [the debtor] rented him his court-yard, such as is generally let at ten <i>zuz</i>, for twelve; when we make him disgorge, we force him to repay twelve. R. Aha of Difti said to Rabina: But cannot he protest, 'When I rented it thus [at such a high rent], it was because I profited thereby;<span class="x" onmousemove="('comment',' Receiving it as interest due. ');">⁵</span>

גמ מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו שכירות אינה משתלמת אלא בסוף והאי כיון דלא מטא זמניה למיגבא לאו אגר נטר ליה משווא הוא דהכי שויא והאי דקאמר ליה אם מעכשיו אתה נותן לי הרי הוא לך בעשר סלעים לשנה אוזולי הוא דקא מוזיל גביה

now, however, that I do not profit, just at [the same rate] as all rent it, so will I'?<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., only ten zuz should be reckoned for it. ');">⁶</span>

סיפא כיון דזביני נינהו ובעי למישקל דמי מעכשיו הלכך אגר נטר ליה הוא ואסור אמר רבא דקו בה רבנן בהא מילתא ואוקמוה אקרא (ויקרא כה, נג) כשכיר שנה בשנה שכירות של שנה זו אינה משתלמת אלא בשנה אחרת:

— Because he [the debtor] can say to him, 'You understood [its value] and accepted it [at twelve <i>zuz</i>].'

ואם לגורן בשנים עשר מנה אסור: אמר רב נחמן טרשא שרי

<b><i>MISHNAH</i></b>. RENT MAY BE INCREASED, BUT NOT THE PURCHASE PRICE. E.G., IF A MAN RENTS HIS COURT, AND SAYS TO HIM [THE TENANT], 'IF YOU PAY ME NOW [FOR THE YEAR], YOU CAN HAVE IT FOR TEN <i>SELA'S</i> PER ANNUM; IF MONTHLY, AT A <i>SELA'</i> PER MONTH — THAT IS PERMITTED. IF HE SELLS HIS FIELD, AND SAYS TO HIM [THE PURCHASER], 'IF YOU PAY ME NOW, IT IS YOURS FOR A THOUSAND <i>ZUZ</i>; BUT IF AT HARVEST TIME, FOR TWELVE MANEHS'<span class="x" onmousemove="('comment',' = 1200 zuz. ');">⁷</span>

איתיביה רמי בר חמא לרב נחמן ואמרי לה רב עוקבא בר חמא לרב נחמן ואם לגורן בשנים עשר מנה אסור א"ל התם קץ ליה הכא לא קץ ליה

— THAT IS FORBIDDEN.

אמר רב פפא טרשא דידי שרי מאי טעמא שכראי לא פסיד זוזי לא צריכנא אנא הוא דקא עבידנא מילתא גבי לוקח

<b><i>GEMARA</i></b>. What is the difference between the first clause and the second? — Rabbah and R. Joseph both said: Rent is payable at the end [of the year]; hence, since it is not yet time to claim, it is not payment for waiting,<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., the higher price for the monthly arrangement cannot be regarded as such, since the money is not yet due. ');">⁸</span>

אמר ליה רב ששת בריה דרב אידי לרב פפא מאי חזי מר דקא אזלת בתר דידך זיל בתר דידהו דאילו הוו להו זוזי הוו שקלי כי השתא השתא דלית להו זוזי שקלי כיוקרא דלקמיה

but this [a <i>sela'</i> per month] is its actual value; and as for his proposition, IF YOU PAY ME NOW [FOR THE YEAR], YOU CAN HAVE IT FOR TEN <i>SELA'</i> PER ANNUM, he is favouring him with a cheaper rent [than normal]. But in the second clause, the reference is to purchase, where the money is immediately due; therefore [the higher price] is payment for waiting, which is forbidden. Raba said: The Rabbis scrutinised this ruling, and based it on Scripture: As the hiring of a year in a year,<span class="x" onmousemove="('comment',' Lev. XXV, 53. ');">⁹</span>

א"ר חמא טרשא דידי ודאי שרי

[which intimates,] the hire of one year is not payable until the next.<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., at the end of the year. This is a mere support, not the actual source of the law. ');">¹⁰</span>

מאי טעמא ניחא להו דליקו ברשותי דכל היכא דקא אזלי שבקי להו מכסא ונקוט להו שוקא

BUT IF AT HARVEST TIME, FOR TWELVE <i>MANEHS</i> — THAT IS FORBIDDEN. R. Nahman said: An increased credit price<span class="x" onmousemove="('comment',' Tarsha, lit., 'deaf or silent usury' (Jast.); i.e., selling goods on credit at more than cash price but without stipulating that the addition is on account of credit. ');">¹¹</span> is permitted. Rami b. Hama, others Say, R. 'Ukba b. Hama, refuted R. Nahman: BUT IF AT HARVEST TIME, FOR TWELVE <i>MANEHS</i> — THAT IS FORBIDDEN? — He replied: There [the increase] was stipulated; here no stipulation is made. R. papa said: The increased credit price which I take is permitted.<span class="x" onmousemove="('comment',' R. Papa was a manufacturer of beer. He sold it in Tishri, when prices are low, to be paid for in Nisan at Nisan prices, which are higher. ');">¹²</span> Why? Because my beer will not deteriorate [if I keep it until Nisan], [and] I am in no need of money;<span class="x" onmousemove="('comment',' To have to sell it earlier — he was a wealthy man. ');">¹³</span> hence, I merely confer a benefit upon the purchaser [by letting him have it earlier]. But R. Shesheth the son of R. Idi said to R. papa: Why should you merely consider yourself? Consider them [the purchasers]: had they money, they would purchase at present prices; lacking it, they must buy it at the higher future prices.<span class="x" onmousemove="('comment',' So that it is usury from their point of view. ');">¹⁴</span> R. Hama said: My increased credit price is certainly permitted.<span class="x" onmousemove="('comment',' R. Hama sold goods where they were cheap at the higher cost of some other place. The purchaser then conveyed the goods there at R. Hama's risk. Since R. Hama bore the risk, the goods were his until brought there, therefore they really sold his wares, and so he was entitled to the prices of that place. ');">¹⁵</span> Why? They are pleased that it shall remain in my ownership, so that wherever they go they are released from taxation and the market is held up for them.<span class="x" onmousemove="('comment',' No one being permitted to sell until they had sold out, which was the scholar's privilege. ');">¹⁶</span>