Berakhot 24

Chapter 24

א רב ששת כי כרע כרע כחיזרא כי קא זקיף זקיף כחיויא:
1 When Rav Sheshet would bow, he would bow like a rod. When he would straighten (from his bow), he would straighten like a snake.
ב ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט
2 Rabbah b. Hinnana the Elder also said in the name of Rab : During the whole year, one should in the Tefillah use the phrases "The holy God" and "King Who lovest righteousness and judgment" ; except during the ten days from the New Year until the Day of Atonement, when he should substitute "The holy King" for the former and "King of judgment" for the latter.
ג ורבי אלעזר אמר אפילו אמר האל הקדוש יצא שנאמר (ישעיהו ה, טז) ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה אימתי ויגבה ה' צבאות במשפט אלו עשרה ימים שמר"ה ועד יוה"כ וקאמר האל הקדוש
3  R. Eliezer said : Even if he used the phrase "holy God," he has complied with the requirements of the law ; as it is said, "But the Lord of hosts is exalted through justice, and the holy God is sanctified through righteousness" (Is. v. 16). When is "the Lord of hosts exalted through justice"? During the ten days from the New Year until the Day of Atonement, and yet it is stated thereby "the holy God" !
ד מאי הוה עלה
4 ...What is it that goes up(lit.)? (i.e. what is the outcome?)
ה אמר רב יוסף האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט רבה אמר המלך הקדוש והמלך המשפט והלכתא כרבה:
5  Rab Joseph declared : "The holy God" and "King Who lovest righteousness and judgment" should be said: Rabbah declared: "The holy King" and "King of judgment" should be said ; and the Halakah is in accord with Rabbah's view.
ו ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא שנאמר (שמואל א יב, כג) גם אנכי חלילה לי מחטא לה' מחדול להתפלל בעדכם
6 Rabbah b. Hinnana the Elder also said in the name of Rab : Whoever has it in his power to pray" on behalf of his neighbour and fails to do so is called a sinner ; as it is said, "Moreover as for me, far be it from me that I should sin against the Lord in ceasing to pray for you" (I Sam. xii. 23).
ז אמר רבא אם ת"ח הוא צריך שיחלה עצמו עליו
7 Raba said : If [the neighbour] be a disciple of the wise, then it is necessary to grieve on his behalf [should he be in trouble].
ח מ"ט אילימא משום דכתיב (שמואל א כב, ח) ואין חולה מכם עלי (ואין) [ו] גולה את אזני דילמא מלך שאני אלא מהכא (תהלים לה, יג) ואני בחלותם לבושי וגו':
8 What is the reason ? Are we to suppose it is because it is written, "There is none of you that is sorry for me or discloseth unto me" (ibid. xxii. 8)? Perhaps it is different in the case of a king! Nay, [derive the reason] from the following : "But as for me, when they were sick, my clothing was sackcloth, I afflicted my soul with fasting ; and my prayer, may it return into mine own bosom" (Ps. xxxv. 13).
ט ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו שנאמר (יחזקאל טז, סג) למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם ה' אלהים
9 Rabbah b. Hinnana the Elder also said in the name of Rab : Whoever commits a transgression and is filled with shame thereby, all his sins are forgiven him; as it is said, "That thou mayest remember and be confounded, and never open thy mouth any more, because of thy shame; when I have forgiven thee all that thou hast done, saith the Lord God" (Ezek. xvi. 63).
י דילמא צבור שאני אלא מהכא (שמואל א כח, טו) ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי וה' סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות ואקראה לך להודיעני מה אעשה ואילו אורים ותומים לא קאמר
10  Perhaps it is different with a community? Nay, [derive the reason] from the following: "And Samuel said to Saul, Why hast thou disquieted me, to bring me up? And Saul answered, I am sore distressed ; for the Philistines make war against me, and God is departed from me, and answereth me no more, neither by prophets, nor by dreams; therefore I have called thee, that thou mayest make known unto me what I shall do" (I Sam. xxviii. 15). Saul did not mention [having inquired through] the Urim and Tummim,
יא משום דקטליה לנוב עיר הכהנים
11 because he put Nob, the city of the priests, to the sword.
יב ומנין דאחילו ליה מן שמיא שנא' (שמואל א כח, יט) (ויאמר שמואל אל שאול) [ו] מחר אתה ובניך עמי וא"ר יוחנן עמי במחיצתי
12 Whence do we know that he was forgiven by God ? As it is said, "(And Samuel said unto Saul), Tomorrow shalt thou and thy sons be with me" (ibid. 5:19); upon which R. Johanan comments, "with me" i.e. in my division.
יג ורבנן אמרי מהכא (שמואל ב כא, ו) והוקענום לה' בגבעת שאול בחיר ה' יצתה בת קול ואמרה בחיר ה'
13 The Rabbis [find that Saul was forgiven] in the following : "We will hang them up unto the Lord in Gibeah of Saul, the chosen of the Lord" (II Sam. xxi. 6). A Bat Kol issued forth and proclaimed "The chosen of the Lord."
יד אמר ר' אבהו בן זוטרתי אמר רב יהודה בר זבידא בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע ומפני מה לא קבעוה משום טורח צבור
14 R. Abbahu b. Zutarti said in the name of R. Judah b. Zebida: It was sought to include the Parashah of Balak in the reading of the Shema'. Why did they not do so? Because of the trouble [its length would cause] to the congregation.
טו מ"ט אילימא משום דכתיב בה (במדבר כג, כב) אל מוציאם ממצרים לימא פרשת רבית ופרשת משקלות דכתיב בהן יציאת מצרים
15 On what ground [did they wish to include it] ? Was it because it is written therein, "God Who brought them forth out of Egypt" (Num. xxiii. 22) ? Then let one say the Parashah of usury or of weights which likewise contains a reference to the exodus from Egypt !
טז אלא אמר ר' יוסי בר אבין משום דכתיב בה האי קרא (במדבר כד, ט) כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו
16 Nay ; R. Jose b. Abin said : [The reason is] because it is written therein, "He couched, he lay down as a lion, and as a lioness ; who shall rouse him up?" (ibid. xxiv. 9).
יז ולימא האי פסוקא ותו לא
17 Then let him say that verse and no more
יח גמירי כל פרשה דפסקה משה רבינו פסקינן דלא פסקה משה רבינו לא פסקינן
18  [if the whole is too lengthy] ! We have a tradition that any Parashah which Moses our teacher divided off, we may divide off; but a Parashah which he had not divided off, we may not.
יט פרשת ציצית מפני מה קבעוה
19 Why was the Parashah of Fringes included [in the Shema']?
כ א"ר יהודה בר חביבא מפני שיש בה חמשה דברים מצות ציצית יציאת מצרים עול מצות ודעת מינים הרהור עבירה והרהור ע"ז
20 R. Judah b. Habiba said : Because there are five things contained therein : the command of fringes ; the exodus from Egypt ; the yoke of the commandments ; [a warning against] heretical opinions [Minut] ; lustful imagination and idolatrous longing.
כא בשלמא הני תלת מפרשן עול מצות דכתיב (במדבר טו, לט) וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ציצית דכתיב ועשו להם ציצית וגו' יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי וגו' אלא דעת מינים הרהור עבירה והרהור ע"ז מנלן
21 Quite right that three of these are explicitly stated therein ; viz. : the yoke of the commandments, as it is written, "That ye may look upon it and remember all the commandments of the Lord" (ibid. xv. 39) ; the command of Fringes, as it is written, "That they make for themselves fringes" (ibid. v. 38) ; the exodus from Egypt, as it is written, "I am the Lord your God, Who brought you out of the land of Egypt to be your God ; I am the Lord your God" (ibid. 5:41). But where is there reference to heretical opinions and lustful imagination and idolatrous longing ?
כב דתניא אחרי לבבכם זו מינות וכן הוא אומר (תהלים יד, א) אמר נבל בלבו אין אלהים אחרי עיניכם זה הרהור עבירה שנאמר (שופטים יד, ג) ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני אתם זונים זה הרהור ע"ז וכן הוא אומר (שופטים ח, לג) ויזנו אחרי הבעלים:
22 There is a teaching : "After your heart" (ibid. v. 39) means heresy; for thus the Scriptures state, "The fool hath said in his heart, There is no God" (Ps. xiv, 1). "After your own eyes" (Num. I.c.) means lustful imagination ; as it is said, "And Samson said unto his father. Get her for me, for she is pleasing in my eyes" (Judg. xiv. 3). "After which ye use to go astray" (Num. I.c.) means idolatrous longing; for thus the Scriptures state, "The children of Israel again went astray after the Baalim " (Judg. viii. 33).
כג <big><strong>מתני׳</strong></big> מזכירין יציאת מצרים בלילות א"ר אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא
23 MISHNAH V The exodus from Egypt must be mentioned at night. R. Eleazar b. 'Azariah said : Behold I am like one seventy years old, and I have never been worthy [to hear the reason] why the exodus from Egypt should he mentioned at night, until Ben Zoma expounded it [as follows].
כד שנא' (דברים טז, ג) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות
24  It is said, "That thou mayest remember the day when thou camest forth out of the land of Egypt all the days of thy life" (Deut. xvi. 3). [Had the Scriptures stated] "the days of thy life" [it would have meant] the days only ; but "all the days of thy life" [must be intended to include] the nights.
כה וחכ"א ימי חייך העוה"ז כל להביא לימות המשיח:
25  The Sages explain the verse thus : "The days of thy life" signifies [thy life-time] in this world; "all" is to include the days of the Messiah.
כו <big><strong>גמ׳</strong></big> תניא אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח והלא כבר נאמר (ירמיהו כג, ז) הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם
26 GEMARA There is a teaching : Ben Zoma said to the Sages : Will the exodus from Egypt be mentioned in the days of the Messiah ? Has it not long ago been declared, "Therefore behold, the days come, saith the Lord, that they shall no more say. As the Lord liveth, that brought up the children of Israel out of the land of Egypt ; but, as the Lord liveth, that brought up and that led the seed of the house of Israel out of the north country, and from all the countries whither I had driven them" (Jer. xxiii. 7f.)?
כז אמרו לו לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל לו
27 They answered him : [This passage does not mean] that the memory of the exodus from Egypt is to be obliterated, but that [the memory of the release from] the servitude of the kingdoms will be fundamental and the exodus of Egypt secondary to it.
כח כיוצא בו אתה אומר (בראשית לה, י) לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך
28 Take the following as an analogy: "Thy name shall no more be called Jacob, but Israel shall be thy name" (Gen. xxxv. 10).
Previous ChapterNext Chapter