Berakhot 25

Chapter 25

א לא שיעקר יעקב ממקומו אלא ישראל עיקר ויעקב טפל לו וכן הוא אומר (ישעיהו מג, יח) אל תזכרו ראשונות וקדמוניות אל תתבוננו אל תזכרו ראשונות זה שעבוד מלכיות וקדמוניות אל תתבוננו זו יציאת מצרים (ישעיהו מג, יט)
1  It is not intended that the name Jacob shall be obliterated, but that Israel will be fundamental and Jacob secondary. Similarly the Scriptures state, "Remember ye not the former things, neither consider the things of old" (Is. xliii. 18) — "Remember ye not the former things," i.e. the servitude of the kingdoms, "neither consider the things of old," i.e. the exodus from Egypt. "Behold I will do a new thing ; now shall it spring forth" (ibid. 5:19). Rab Joseph taught :
ב הנני עושה חדשה עתה תצמח תני רב יוסף זו מלחמת גוג ומגוג
2 This refers to the war of Gog and Magog.
ג משל למה הדבר דומה לאדם שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו והיה מספר והולך מעשה זאב פגע בו ארי וניצל ממנו והיה מספר והולך מעשה ארי פגע בו נחש וניצל ממנו שכח מעשה שניהם והיה מספר והולך מעשה נחש אף כך ישראל צרות אחרונות משכחות את הראשונות:
3 A parable : to what is this like ? To a man walking by the way, when a wolf attacked him and he was rescued from it ; then he is fond of relating his adventure with the wolf. [Later on] a lion attacked him and he was rescued from it ; so he is fond of relating his adventure with the lion. [After that] a serpent attacked him and he was rescued from it ; so he forgets his two previous adventures, and relates the incident of the serpent. So is it also with Israel ; later troubles cause the former to be forgotten.
ד (דברי הימים א א, כז) אברם הוא אברהם
4 "Abram, the same is Abraham" (I Chron. i. 27).
ה בתחלה נעשה אב לארם ולבסוף נעשה אב לכל העולם כולו
5 At first he was made the father of Aram, but subsequently the father of all the universe.
ו שרי היא שרה
6 Sarai, the same is Sarah.
ז בתחלה נעשית שרי לאומתה ולבסוף נעשית שרה לכל העולם כולו:
7 At first she was made princess of her own people, but subsequently princess of all the universe
ח תני בר קפרא כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה שנאמר (בראשית יז, ה) והיה שמך אברהם רבי אליעזר אומר עובר בלאו שנאמר (בראשית יז, ה) ולא יקרא עוד [את] שמך אברם
8 Bar Kappara taught : Whoever calls Abraham " Abram " transgresses a command ; as it is said, "Thy name shall be Abraham" (Gen. xvii. 5). R. Eliezer says: He transgresses a prohibition ; as it is said, "Thy name shall no more be called Abram" (ibid.).
ט אלא מעתה הקורא לשרה שרי הכי נמי
9  But now, can this also apply to one who calls Sarah "Sarai"?
י התם קודשא בריך הוא אמר לאברהם (בראשית יז, טו) שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה
10  In her case the Holy One, blessed be He, said to Abraham, "As for Sarai thy wife, thou shalt not call her name Sarai, but Sarah shall her name be" (ibid. v. 15).
יא אלא מעתה הקורא ליעקב יעקב ה"נ
11 Does it likewise apply to one who calls Jacob "Jacob"?
יב שאני התם דהדר אהדריה קרא דכתיב (בראשית מו, ב) ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב
12 No; it is different here, because the Scriptures afterwards repeat [his old name] ; as it is written, "And God spoke unto Israel in the visions of the night, and said, Jacob, Jacob" (ibid. xlvi. 2).
יג מתיב רבי יוסי בר אבין ואיתימא רבי יוסי בר זבידא (נחמיה ט, ז) אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם
13 R. Jose b. Abin (others declare it was R. Jose b. Zebida) quoted in objection : "Thou art the Lord the God, Who didst choose Abram" (Neh. ix. 7) !
יד אמר ליה התם נביא הוא דקא מסדר לשבחיה דרחמנא מאי דהוה מעיקרא:
14 He was answered : In this passage the prophet narrates the praise of the All-merciful by reviewing what had happened from the beginning.
טו <br><br><big><strong>הדרן עלך מאימתי</strong></big><br><br>
15 May we return to thee : From what time.
טז מתני׳ <big><strong>היה</strong></big> קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כוון לבו יצא
16 MISHNAH Should a man be reading in the Torah [the section of the Shema'] and the time of reciting the Shema' arrived, if he directed his heart, he has fulfilled his obligation.
יז בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר
17 Between the sections, he may greet a man out of respect for him and return a salutation ; but in the middle [of the sections] he may greet a man because of fear for him and return a salutation. These are the words of R. Meir.
יח ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם
18  R. Judah says: In the middle, he may greet a man because of fear for him, and return a salutation out of respect ; and between the sections, he may greet a man out of respect for him and return the salutation of any person.
יט אלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה בין שניה לשמע בין שמע לוהיה אם שמוע בין והיה אם שמוע לויאמר בין ויאמר לאמת ויציב
19 II. The following are "between the sections" : Between the first benediction and the second ; between the second and "Hear, O Israel" ; between "Hear, O Israel" and "And it shall come to pass if ye shall hearken" ; between "And it shall come to pass if ye shall hearken" and "And the Lord spake" ; between "And the Lord spake" and "True and firm."
כ ר' יהודה אומר בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק
20 R. Judah says : One must make no interruption between "And the Lord spake" and "True and firm."
כא אמר ר' יהושע בן קרחה למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר כך מקבל עליו עול מצות והיה אם שמוע לויאמר שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום ובין בלילה ויאמר אינו נוהג אלא ביום בלבד:
21 R. Joshua b. Karhah said: Why does the section "Hear, O Israel" precede "And it shall come to pass if ye shall hearken"? So that a man shall first receive upon himself the yoke of the kingdom of heaven, and afterwards receive upon himself the yoke of the commandments. And why does "And it shall came to pass if ye shall hearken" precede "And the Lord spake" ? Because the former applies both during the day and night, but the latter during the day only.
כב <big><strong>גמ׳</strong></big> ש"מ מצות צריכות כוונה
22 GEMARA Is the conclusion to be drawn [from the opening sentence of the Mishnah] that the performance of the commandments requires Kawwanah?
כג מאי אם כוון לבו לקרות לקרות והא קא קרי
23 No; for] what means If he directed his heart to read ? Just to read [in the Torah for the sake of study]. But he was reading!
כד בקורא להגיה:
24  [It is to differentiate him] from one who is reading [the Torah] for the purpose of correcting.
כה ת"ר ק"ש ככתבה דברי רבי וחכ"א בכל לשון
25 Our Rabbis have taught : The Shema' must be read as it is written: These are the words of Rabbi; but the Sages say : may be read] in any language.
כו מ"ט דרבי אמר קרא והיו בהוייתן יהו
26 What is Rabbi's reason ? The text states, "And these words shall be" (Deut. vi. 6); i.e. as they are, so must they remain.
כז ורבנן מאי טעמייהו אמר קרא שמע בכל לשון שאתה שומע
27 And what is the reason of the Sages? The text states, "Hear, O Israel" (ibid. v. 4); i.e. in any language which thou hearest.
כח ולרבי נמי הא כתיב שמע ההוא מבעי ליה השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך
28 But for Rabbi also it is written "Hear, O Israel" ! He requires it to establish the rule. Cause thine ear to hear what thou utterest with thy lips.
כט ורבנן סברי להו כמאן דאמר לא השמיע לאזנו יצא
29 And the Sages ? They agree with him who says that if one does not read [the Shema'] audibly, he has still fulfilled his obligation.
ל ולרבנן נמי הא כתיב והיו ההוא מבעי להו שלא יקרא למפרע
30 But for the Sages also it is written "And these words shall be" ! They require it to establish the rule that one must not read [the sentences of the Shema'] out of order.
לא ורבי שלא יקרא למפרע מנא ליה נפקא ליה מדברים הדברים ורבנן דברים הדברים לא דרשי
31  Whence does Rabbi find authority for the rule that the Shema' may not be read out of order? He derives it from the fact that the text states "these words shall be" and not "the words shall be." And the Sages [what do they make of this distinction between "these words" and "the words"]?
לב למימרא דסבר רבי דכל התורה כולה בכל לשון נאמרה דאי סלקא דעתך בלשון הקודש נאמרה והיו דכתב רחמנא למה לי
32 They draw no conclusion from it at all. It is possible to say that Rabbi holds that the whole Torah can be read in any language. For if thou maintainest that it may be read only in the holy tongue, what are we to make of the phrase "and these words shall be" which the All-merciful wrote?
לג איצטריך משום דכתיב שמע
33  It is necessary because it is written "Hear, O Israel."
לד למימרא דסברי רבנן דכל התורה כולה בלשון הקודש נאמרה דאי סלקא דעתך בכל לשון נאמרה שמע דכתב רחמנא למה לי
34  It is likewise possible to say that the Sages hold that the whole Torah must be read in the holy tongue. For if thou maintainest that it can be read in any language, what are we to make of the phrase "Hear, O Israel" which the All-merciful wrote?
לה איצטריך משום דכתיב והיו:
35  It is necessary because it is written "And these words shall be."
לו ת"ר והיו שלא יקרא למפרע הדברים על לבבך יכול תהא כל הפרשה צריכה כוונה תלמוד לומר האלה עד כאן צריכה כוונה מכאן ואילך אין צריכה כוונה דברי ר' אליעזר
36 Our Rabbis have taught : "And these words shall be" means that one must not recite [the sentences of the Shema'] out of order. "These words... upon thine heart" — one might suppose that the whole Parashah requires Kawwanah; therefore there is a teaching to state, "These words... [shall be upon thine heart]," that is to say, up to this point Kawwanah is required, but from this point onward it is not necessary. These are the words of R. Eliezer. [[fol. 13 b.]] R. 'Akiba said to him :
לז א"ל רבי עקיבא הרי הוא אומר
37  Behold it states,
Previous ChapterNext Chapter