Berakhot 77

Chapter 77

א בצר ליה שיעורא
1 the minimum quantity is wanting?"
ב אמר ליה מי סברת כזית גדול בעינן כזית בינוני בעינן (והא איכא) וההוא דאייתו לקמיה דרבי יוחנן זית גדול הוה דאע"ג דשקלוה לגרעינותיה פש ליה שיעורא
2  He replied, "Dost thou think that the quantity equivalent to a large olive is necessary [to constitute the minimum] ? About the size of an average olive is sufficient ; and there was that quantity, because the olive which they brought to R. Johanan was of a large size, so that although the stone was removed, the minimum still remained."
ג דתנן זית שאמרו לא קטן ולא גדול אלא בינוני וזהו אגורי ואמר רבי אבהו לא אגורי שמו אלא אברוטי שמו ואמרי לה סמרוסי שמו ולמה נקרא שמו אגורי ששמנו אגור בתוכו
3  For there is a Mishnaic teaching : The olive which they mention [as constituting the minimum] is neither small nor large but an average size, viz. : the kind called Egori. R. Abbahu said : Its name is not Egori but Ibroti; and some say Simrosi. Why is it called Egori ? Because its oil is stored up [agur] within it.
ד נימא כתנאי דהנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דבר קפרא הביאו לפניו כרוב ודורמסקין ופרגיות נתן בר קפרא רשות לאחד מהן לברך קפץ וברך על הפרגיות לגלג עליו חבירו כעס בר קפרא אמר לא על המברך אני כועס אלא על המלגלג אני כועס אם חבירך דומה כמי שלא טעם טעם בשר מעולם אתה על מה לגלגת עליו חזר ואמר לא על המלגלג אני כועס אלא על המברך אני כועס ואמר אם חכמה אין כאן זקנה אין כאן
4 We can say that this is like [the discussion of] the Tannaim. For two disciples were sitting in the presence of Bar Kappara, When there were set before him cabbage, Damascene plums and poultry. Bar Kappara gave one of the disciples permission to say the benediction. He sat up and said the benediction over the poultry. His companion laughed at him, and Bar Kappara became angry, saying, "Not with him who uttered the benediction, but with him who laughed, am I angry. If thy companion is like one who has never tasted meat, wherefore dost thou laugh at him?" Then he said, "Not with him who laughed am I angry, but with him who uttered the benediction" ; and he continued, "If there is no wisdom here, is there no old age here?"
ה תנא ושניהם לא הוציאו שנתן
5  It has been taught that both of them did not survive that year.
ו מאי לאו בהא קא מיפלגי דמברך סבר שלקות ופרגיות שהכל נהיה בדברו הלכך חביב עדיף ומלגלג סבר שלקות ב"פ האדמה פרגיות שהכל נהיה בדברו הלכך פירא עדיף
6  Is it not that they differed in the following point : He who said the benediction thought that for cooked vegetables and poultry it is "...By Whose word all things exist," and therefore what is best liked is to be preferred [for the benediction] ; but he who laughed thought that for cooked vegetables it is "...Who createst the fruit of the ground" and for poultry "...By Whose word all things exist," and therefore the fruit should be given precedence ?
ז לא דכ"ע שלקות ופרגיות שהכל נהיה בדברו והכא בהאי סברא קא מיפלגי מר סבר חביב עדיף ומר סבר כרוב עדיף דזיין
7 No ; they both agreed that for cooked vegetables and poultry it is "...By Whose word all things exist" ; and here they differed on the following point : One thought that what is best liked is to be preferred [for the benediction], whereas the other thought that the cabbage should receive precedence
ח אמר ר' זירא כי הוינן בי רב הונא אמר לן הני גרגלידי דלפתא פרמינהו פרימא רבא בפה"א פרימא זוטא שהכל נהיה בדברו וכי אתאן לבי רב יהודה אמר לן אידי ואידי בפה"א והאי דפרמינהו טפי כי היכי דנמתיק טעמיה
8  because it is nourishing. R. Zera said : When we were at the school of Rab Huna he said to us : For the tops of turnips, if he cut them into large pieces, the benediction is "...Who createst the fruit of the ground"; if into small pieces, it is "...By Whose word all things exist." But when we came to the school of Rab Judah he said : In either case it is "...Who createst the fruit of the ground," because one cuts them up a great deal to sweeten the taste.
ט אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא אמר לן תבשילא דסלקא דלא מפשו בה קמחא בורא פרי האדמה דלפתא דמפשו בה קמחא טפי בורא מיני מזונות והדר אמר אידי ואידי בורא פרי האדמה והאי דשדי בה קמחא טפי לדבוקי בעלמא עבדי לה
9 Rab Ashe said : When we were at the school of Rab Kahana he said to us : For a broth of beet, into which one does not put much flour, the benediction is "...Who createst the fruit of the ground " ; for a broth of turnip, into which much flour is put, it is "...Who createst various kinds of foods." Afterwards he said : In either case it is "...Who createst the fruit of the ground," and that they put much flour into it is only done to make it adhere.
י אמר רב חסדא תבשיל של תרדין יפה ללב וטוב לעינים וכ"ש לבני מעים אמר אביי והוא דיתיב אבי תפי ועביד תוך תוך
10 Rab Hisda said : The broth of beet is pleasant to the heart and good for the eyes, how much more so for the bowels. Abbai said : That is only so when it remains on the stove and makes the sound Tuk, Tuk.
יא אמר רב פפא פשיטא לי מיא דסלקא כסלקא ומיא דלפתא כלפתא ומיא דכולהו שלקי ככולהו שלקי בעי רב פפא מיא דשיבתא מאי למתוקי טעמא עבדי או לעבורי זוהמא עבדי לה
11 Rab Pappa said : It is evident to me that the water of the beet is like the beet, the water of the turnip like the turnip, and the water of all vegetables like the vegetables themselves. Rab Pappa asked : How is it with dill-water ? Is it used to sweeten the taste or to remove the bad smell?
יב ת"ש השבת משנתנה טעם בקדירה אין בה משום תרומה ואינה מטמאה טומאת אוכלים שמע מינה למתוקי טעמא עבדי לה שמע מינה
12 Come and hear: Dill, when it gives a taste to the dish, does not come under the law of Terumah and does not contract the impurity of foods. Conclude from this that it is used to sweeten the taste! Draw that conclusion.
יג אמר רב חייא בר אשי פת צנומה בקערה מברכין עליה המוציא ופליגא דר' חייא דאמר ר' חייא צריך שתכלה ברכה עם הפת
13 Rab Hiyya b. Ashe said : Over stale bread [which has been placed] in a pot [to soak], the benediction is "...Who bringest forth bread from the earth." This is at variance with R. Hiyya who said : This benediction must conclude with [the cutting or breaking of] the bread.
יד מתקיף לה רבא מאי שנא צנומה דלא משום דכי כליא ברכה אפרוסה קא כליא על הפת נמי כי קא גמרה אפרוסה גמרה
14  Raba retorted : Why is stale bread different, that no [benediction should be pronounced before partaking thereof] ? Is it because when the benediction is concluded, it is concluded over a divided loaf ? But in the case of [fresh] bread also, when the benediction is concluded, it is likewise concluded over a divided loaf !
Previous ChapterNext Chapter