Berakhot 87

Chapter 87

א <big>מתני׳</big> הביאו לפניו מליח תחלה ופת עמו מברך על המליח ופוטר את הפת שהפת טפלה לו זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה:

1 MISHNAH If they set before him salted food first and with it bread, he says the benediction over the salted food and this makes it unnecessary over the bread, because the bread is something accessory to it. This is the general rule : In the case of a food which is the principal thing and together with it is something accessory, the benediction is to be uttered over the former and there is no necessity for a benediction over the latter.

ב <big>גמ׳</big> ומי איכא מידי דהוי מליח עיקר ופת טפלה אמר רב אחא בריה דרב עוירא אמר רב אשי באוכלי פירות גנוסר שנו

2 GEMARA Is there any salted food which is the principal thing and the bread, accessory ? Rab Aha b. Rab 'Awira said in the name of Rab Ashe : They refer to one who eats the fruits of Gennesareth.

ג אמר רבה בר בר חנה כי הוה אזלינן בתריה דרבי יוחנן למיכל פירות גנוסר כי הוינן בי מאה מנקטינן ליה לכל חד וחד עשרה עשרה וכי הוינן בי עשרה מנקטינן ליה כל חד וחד מאה מאה וכל מאה מינייהו הוה מחזיק להו צנא בר תלתא סאוי ואכיל להו ומשתבע דלא טעים זיונא זיונא ס"ד אלא אימא מזונא

3 Rabbah b. Bar Hannah said : At the time we were following R. Johanan to eat the fruits of Gennesareth, when we were a hundred in number we used each to take ten for him, and when we were ten we used each to take a hundred for him ; and a basket of the capacity of three Saot could not hold a hundred of them. But he ate them all and swore that he had tasted no food. No food, dost imagine? But say, [He meant that he had eaten no] satisfying meal.

ד רבי אבהו אכיל עד דהוה שריק ליה דודבא מאפותיה ורב אמי ורב אסי הוו אכלי עד דנתור מזייהו רשב"ל הוה אכיל עד דמריד ואמר להו רבי יוחנן לדבי נשיאה והוה משדר ליה רבי יהודה נשיאה באלושי אבתריה ומייתי ליה לביתיה

4 R. Abbahu ate so many of them that a fly would glide down his face. R. Ammi and R. Assi ate so many of them that their hair fell out. R. Simeon b. Lakish ate so many of them that he began to rave. R. Johanan reported this to the household of the Prince, and R. Judah the Prince sent officials after him and brought him to his house.

ה כי אתא רב דימי אמר עיר אחת היתה לו לינאי המלך בהר המלך שהיו מוציאים ממנה ששים רבוא ספלי טרית לקוצצי תאנים מע"ש לע"ש

5 When Rab Dimai came [from Palestine] he said : Jannaeus the king had a city on the king's mountain from which they obtained sixty myriad basins of salted fish for the hewers of the fig-trees from one Sabbath-eve to the next.

ו כי אתא רבין אמר אילן אחד היה לו לינאי המלך בהר המלך שהיו מורידים ממנו ארבעים סאה גוזלות משלש בריכות בחדש כי אתא ר' יצחק אמר עיר אחת היתה בארץ ישראל וגופנית שמה שהיו בה שמנים זוגות אחים כהנים נשואים לשמנים זוגות אחיות כהנות ובדקו רבנן מסורא ועד נהרדעא ולא אשכחו בר מבנתיה דרב חסדא דהוו נסיבן לרמי בר חמא ולמר עוקבא בר חמא ואע"ג דאינהי הוו כהנתא אינהו לא הוו כהני

6 When Rabin came he said : Jannaeus the king had a tree on the king's mountain from which they took down forty Saot of young pigeons monthly from three broods. When R. Isaac came he said : There was a city in the land of Israel named Gofnit in which were eighty pairs of brothers of a priestly family married to eighty pairs of sisters of a priestly family ; and the Rabbis searched from Sura to Nehardea and could not find [a similar case] with the exception of the daughters of Rab Hisda who were married to Rammi b. Hamma and Mar 'Ukba b. Hamma ; but although the women belonged to a priestly family, the men did not.

ז אמר רב כל סעודה שאין בה מלח אינה סעודה אמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן כל סעודה שאין בה שריף אינה סעודה:

7 Rab said : A meal without salt is no meal. R. Hiyya b. Abba said in the name of R. Johanan : A meal without some acrid substance is no meal.

ח <big>מתני׳</big> אכל ענבים ותאנים ורמונים מברך אחריהם שלש ברכות דברי רבן גמליאל וחכ"א ברכה אחת (מעין שלש) ר"ע אומר אפי' אכל שלק והוא מזונו מברך עליו ג' ברכות השותה מים לצמאו מברך שהכל נהיה בדברו ר' טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן:

8 MISHNAH If one ate grapes, figs or pomegranates, he says after them the three benedictions. These are the words of Rabban Gamaliel ; but the Sages declare : One benediction which is an abstract of three. R. 'Akiba says : Even if one eats [nothing but] boiled vegetables and makes a meal of it, he pronounces thereover the three benedictions. If one drinks water to slake his thirst, he says the benediction "...By Whose word all things exist "; R. Tarphon says : "...Who createst many living beings and their wants."

ט <big>גמ׳</big> מ"ט דר"ג דכתיב (דברים ח, ח) ארץ חטה ושעורה וגו' וכתיב ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וגו' וכתיב (דברים ח, י) ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך

9 GEMARA What is Rabban Gamaliel's reason? Because it is written, "A land of wheat and barley and vines and fig-trees and pomegranates" (Deut. viii. 8), and it is written, "A land wherein thou shalt eat bread without scarceness" (ibid. v. 9), and it is written "And thou shalt eat and be satisfied, and bless the Lord thy God" (ibid. v. lO).

י ורבנן ארץ הפסיק הענין ור"ג נמי ארץ הפסיק הענין ההוא מבעי ליה למעוטי הכוסס את החטה

10 And the Rabbis? [The reference to] the "land" interrupts the subject-matter. But for Rabban Gamaliel likewise [the reference to] the "land" interrupts the subject-matter ! He requires that to exclude the case of one who chews wheat.

יא א"ר יעקב בר אידי א"ר חנינא כל שהוא מחמשת המינין בתחלה מברך עליו במ"מ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש

11 R. Jacob b. Iddi said in the name of R. Hannina : Over any food which belongs to the five species, before partaking thereof one says the benediction "...Who createst various kinds of foods," and afterwards one benediction which is an abstract of three.

יב אמר רבה בר מרי אריב"ל כל שהוא משבעת המינין בתחלה מברך בורא פרי העץ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש

12 Rabbah b. Mari said in the name of R. Joshua b. Levi : Over any food belonging to the seven species, before partaking thereof one says the benediction "...Who createst the fruit of the tree," and afterwards one benediction which is an abstract of three.

יג א"ל אביי לרב דימי מאי ניהו ברכה אחת מעין שלש א"ל אפירי דעץ על העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל מקדשך ועל מזבחך ותבנה ירושלים עיר קדשך במהרה בימינו והעלנו לתוכה ושמחנו בה כי אתה טוב ומטיב לכל

13 Abbai asked Rab Dimai : What is the one benediction which is an abstract of three? He replied : For the fruit of the tree it is: "[Blessed art Thou, O Lord our God, King of the universe,] for the tree and the fruit of the tree and for the produce of the field; for the desirable, good and ample land which Thou didst give as an heritage unto our fathers, that they might eat of its fruits and be satisfied with its goodness. Have mercy, O Lord our God, upon Israel Thy people, upon Jerusalem Thy city, upon Thy Sanctuary and altar. Rebuild Jerusalem, Thy holy city, speedily in our days ; lead us up thither and make us rejoice in its rebuilding ; for Thou art good and beneficent unto all."

יד דחמשת המינין על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה כו' וחותם על הארץ ועל המחיה

14 For the five species it is : "[Blessed... universe] for the sustenance and the nourishment, and for the produce of the field," etc. And the benediction is concluded : "[Blessed art Thou, O Lord,] for the land and for the sustenance."

טו מיחתם במאי חתים כי אתא רב דימי אמר רב חתים בר"ח ברוך מקדש ישראל וראשי חדשים הכא מאי

15 In the case of fruit how should the benediction conclude ? When Rab Dimai came he said : Rab concluded on the New Moon thus, "Blessed [art Thou, O Lord] Who sanctifiest Israel and the beginnings of the months." So how should it be concluded in this case of fruit ?

טז רב חסדא אמר על הארץ ועל פירותיה ור' יוחנן אמר על הארץ ועל הפירות א"ר עמרם ולא פליגי הא לן והא להו

16 Rab Hisda said : "[Blessed art Thou, O Lord,] for the land and its fruits." R. Johanan said: "For the land and for the fruits." R. 'Amram said : There is no contradiction, Rab Hisda's wording being customary with us [in Babylon] and R. Johanan's with them [in Palestine].

יז מתקיף לה ר"נ בר יצחק אינהו אכלי ואנן מברכין אלא איפוך רב חסדא אמר על הארץ ועל הפירות ר' יוחנן אמר על הארץ ועל פירותיה

17 Rab Nahman b. Isaac objected : They eat and we make the benediction ! Nay, the wording should be reversed ; Rab Hisda said : "For the land and for the fruits" and R. Johanan said : "For the land and its fruits."

Previous Chapter Next Chapter