Berakhot 89

Chapter 89

א דחנקתיה אומצא:
1  a piece of food chokes.
ב רבי טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן: אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי ואמרי לה לרב יוסף הלכתא מאי אמר ליה פוק חזי מאי עמא דבר:
2 R. Tarphon says : "...Who createst many living beings and their wants." Raba b. Rab Hanan said to Abbai (another version : to Rab Joseph) : How is the Halakah? He replied : Go and see how the people act.
ג <br><br><big><strong>הדרן עלך כיצד מברכין</strong></big><br><br>
3 May we return unto thee : What benediction do we say !
ד מתני׳ <big><strong>שלשה</strong></big> שאכלו כאחת חייבין לזמן אכל דמאי ומעשר ראשון שנטלה תרומתו מעשר שני והקדש שנפדו והשמש שאכל כזית והכותי מזמנין עליו
4 MISHNAH Three who ate together are under the obligation of Zimmun. One who has eaten Demai, or the first tithe from which Terumah has been taken, or the second tithe or food belonging to the Sanctuary which had been redeemed, and the attendant who has eaten food the size of an olive and the Samaritan may be included for Zimmun.
ה אכל טבל ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שלא נפדו והשמש שאכל פחות מכזית והנכרי אין מזמנין עליו נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן עד כמה מזמנין עד כזית ר' יהודה אומר עד כביצה:
5 One who has eaten of the untithed, or the first tithe from which Terumah has not been taken, or the second tithe or food belonging to the Sanctuary which had not been redeemed, and the attendant who has eaten Iess than the size of an olive, and the idolator may not be included for Zimmun. Women, slaves and minors may not be included. How much [must one have eaten at the meal] to be included for Zimmun ? The size of an olive. R. Judah says : The size of an egg.
ו <big><strong>גמ׳</strong></big> מה"מ אמר רב אסי דאמר קרא (תהלים לד, ד) גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו רבי אבהו אמר מהכא (דברים לב, ג) כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו
6 GEMARA Whence is this derived? Rab Assi said : Because the Scriptures state, "O magnify ye the Lord with me, and let us exalt His name together" (Ps. xxxiv. 4). R. Abbahu said : From the following, "For I will proclaim the name of the Lord; ascribe ye greatness unto our God" (Deut. xxxii. 3).
ז אמר רב חנן בר אבא מנין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך שנאמר גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו
7 Rab Hanan b. Abba said : Whence is it that he who responds "Amen" must not raise his voice above him who pronounces the benediction? As it is said, "O magnify ye the Lord with me, and let us exalt His name together."
ח אמר ר' שמעון בן פזי מנין שאין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא שנאמר (שמות יט, יט) משה ידבר והאלהים יעננו בקול שאין תלמוד לומר בקול ומה תלמוד לומר בקול בקולו של משה
8 R. Simeon b. Pazzi said : Whence is it that the translator is not permitted to raise his voice above that of the reader? As it is said, "Moses spoke, and God answered him by a voice" (Exod. xix. 19) — there was no need to say "by a voice" ; what, therefore, does the teaching "by a voice" tell us? By a voice [equal to that] of Moses.
ט תניא נמי הכי אין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא ואם אי אפשר למתרגם להגביה קולו כנגד הקורא ימעך הקורא קולו ויקרא:
9 There is a similar teaching : The translator is not permitted to raise his voice above that of the reader ; and if the translator is not able to pitch his voice as loud as the reader, then the reader should lower his voice and read.
י אתמר שנים שאכלו כאחת פליגי רב ורבי יוחנן חד אמר אם רצו לזמן מזמנין וחד אמר אם רצו לזמן אין מזמנין
10 It has been reported : If two ate together, Rab and R. Johanan differ in opinion — One declares that if they wish to arrange Zimmun they may do so ; but the other declares tha if they wish to do so, they may not.
יא תנן שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן שלשה אין שנים לא
11 There is, however, the Mishnaic teaching : Three who ate together are under the obligation of Zimmun — three, yes ; two, no !
יב התם חובה הכא רשות
12 There [in the case of three] it is obligatory, but here [with two] it is voluntary.
יג תא שמע שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן ואין רשאין ליחלק שלשה אין שנים לא
13 Come and hear : Three who ate together are under the obligation of Zimmun and are not permitted to divide themselves up. [Hence it is to be inferred that] three can and two cannot make Zimmun !
יד שאני התם דקבעו להו בחובה מעיקרא
14 It is different there, because they originally [being three in number] laid upon themselves the obligation.
טו תא שמע השמש שהיה משמש על השנים הרי זה אוכל עמהם אע"פ שלא נתנו לו רשות היה משמש על השלשה הרי זה אינו אוכל עמהם אלא אם כן נתנו לו רשות
15 Come and hear : The attendant who was waiting upon two men should eat with them, even if they did not give him permission. If he waited upon three, he should only eat with them when they give him permission !
טז שאני התם
16  It is different there,
Previous ChapterNext Chapter