Berakhot 96

Chapter 96

א טבל עמהם אלא בציר ולא אכל עמהם אלא גרוגרת אחת מצטרף ולהוציא את הרבים ידי חובתם אינו מוציא עד שיאכל כזית דגן אמר רב חנא בר יהודה משמיה דרבא הלכתא אכל עלה ירק ושתה כוס של יין מצטרף להוציא אינו מוציא עד שיאכל כזית דגן
1 dipped with them except the smallest quantity and has not eaten with them except a single dried fig, he is to be reckoned with them, but as for causing others to comply with the requirements of the law, that he cannot do until he has eaten cornfood of the size of an olive. Rab Hanna b. Judah said in the name of Raba : The Halakah is — If he has eaten a single cabbage-leaf and drunk a cup of wine, he is to be reckoned with them ; but as for causing others to comply with the requirements of the law, that he cannot do until he has eaten corn-food of the size of an olive.
ב אמר רב נחמן משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש הטוב והמטיב ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר דאמר רב מתנא אותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה:
2 Rab Nahman said : Moses instituted for Israel the benediction "Who feedest" at the time the manna descended for them. Joshua instituted for them the benediction of "the land" when they entered the land [of Canaan]. David and Solomon instituted [what follows] until "Who... rebuildest Jerusalem." David instituted "[Have mercy, O Lord our God] upon Israel Thy people, upon Jerusalem Thy city," and Solomon instituted "and upon the great and holy House." The benediction "Who art kind and dealest kindly" was instituted in Jabneh in connection with the slain of Bethar ; for Rab Mattena said : On the day the slain of Bethar were allowed burial, there was instituted in Jabneh the benediction "Who art kind and dealest kindly" — "Who art kind," because the bodies did not decompose ; "and dealest kindly," because they were allowed burial.
ג תנו רבנן סדר ברכת המזון כך היא ברכה ראשונה ברכת הזן שניה ברכת הארץ שלישית בונה ירושלים רביעית הטוב והמטיב ובשבת מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה ואומר קדושת היום באמצע רבי אליעזר אומר רצה לאומרה בנחמה אומרה בברכת הארץ אומרה בברכה שתקנו חכמים ביבנה אומרה וחכמים אומרים אינו אומרה אלא בנחמה בלבד
3 Our Rabbis have taught : The following is the order of the Grace after meals : The first benediction is "Who feedest" ; the second, the benediction of "the land"; the third, "Who...rebuildest Jerusalem" ; the fourth, "Who art kind and dealest kindly." On the Sabbath, one begins and ends with consolation and refers to the sanctity of the day in the middle. R. Eliezer says: If he wishes to include [the reference to the Sabbath] in the "consolation," he may do so ; in the benediction of "the land," he may do so ; in the benediction instituted by the Sages in Jabneh, he may do so. The Sages, however, say : He should only include it in the "consolation."
ד חכמים היינו תנא קמא איכא בינייהו דיעבד:
4  Then the Sages agree with the first Tanna! There is a point of difference between them, viz. : the post factum.
ה תנו רבנן מנין לברכת המזון מן התורה שנאמר (דברים ח, י) ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת הזן את ה' אלהיך זו ברכת הזמון על הארץ זו ברכת הארץ הטובה זו בונה ירושלים וכן הוא אומר (דברים ג, כה) ההר הטוב הזה והלבנון אשר נתן לך זו הטוב והמטיב אין לי אלא לאחריו לפניו מנין אמרת קל וחומר כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כל שכן
5 Our Rabbis have taught : Whence do we derive the Grace after meals from the Torah? As it is said, "And thou shalt eat and be satisfied and bless" (Deut. viii. 10) — this refers to the benediction "Who feedest"; "the Lord thy God" (ibid.)— to the benediction of Zimmun; "for the land" (ibid.) — to the benediction of "the land" ; "the good" (ibid.) — to "Who. . . rebuildest Jerusalem," for so it states "That goodly hill-country and Lebanon" (ibid. iii. 25); "which He hath given thee" (ibid. viii. 10) — to "Who art kind and dealest kindly." I have here only the Grace after meals ; whence do we derive the Grace before meals ? Thou canst reason by a fortiori argument — if a man should bless God when satisfied, how much more so when he is hungry !
ו רבי אומר [אינו צריך] ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת הזן אבל ברכת הזמון (תהלים לד, ד) מגדלו לה' אתי נפקא על הארץ זו ברכת הארץ הטובה זו בונה ירושלים וכן הוא אומר ההר הטוב הזה והלבנון הטוב והמטיב ביבנה תקנוה אין לי אלא לאחריו לפניו מנין תלמוד לומר אשר נתן לך משנתן לך
6 Rabbi says : "And thou shalt eat and be satisfied and bless" refers to the benediction "Who feedest," but the benediction of Zimmun is derived from "Magnify the Lord with me" (Ps. xxxiv. 4) ; "for the land" — to the benediction of "the land" ; "the good"— to "Who...rebuildest Jerusalem," for so it states "That goodly hill-country and Lebanon"; the benediction "Who art kind and dealest kindly" was instituted in Jabneh. I have here only the Grace after meals ; whence do we derive the Grace before meals ? There is a teaching to state, "Which He hath given thee" — ie. as soon as He hath given thee.
ז רבי יצחק אומר אינו צריך הרי הוא אומר (שמות כג, כה) וברך את לחמך ואת מימיך אל תקרי ובירך אלא וברך ואימתי קרוי לחם קודם שיאכלנו
7 R. Isaac said : [This reasoning] is unnecessary. Behold it states, "And He will bless thy bread and water" (Exod. xxiii. 25)— read not "And He will bless" [uberak] but "And bless thou" [ubarak]. When is it called "bread" ? Before one eats it.
ח ר' נתן אומר אינו צריך הרי הוא אומר (שמואל א ט, יג) כבאכם העיר כן תמצאון אותו בטרם יעלה הבמתה לאכול כי לא יאכל העם עד באו כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקרואים
8 R. Nathan said : [This reasoning] is unnecessary. Behold it states, "As soon as ye are come into the city, ye shall straightway find him, before he go up to the high place to eat ; for the people will not eat until he come, because he doth bless the sacrifice ; and afterwards they eat that are bidden" (I Sam. ix. 13).
ט וכל כך למה לפי שהנשים דברניות הן ושמואל אמר כדי להסתכל ביפיו של שאול דכתיב (שמואל א ט, ב) משכמו ומעלה גבוה מכל העם ורבי יוחנן אמר לפי שאין מלכות נוגעת בחברתה אפי' כמלא נימא
9  Why all this? Because women are garrulous. Samuel said: The women did it in order to gaze upon Saul's beauty; for it is written, "From his shoulders and upward he was higher than any of the people" (ibid. 5:2). R. Johanan said : [The women did it] because one reign must not encroach upon another even a hair's breadth.
י ואין לי אלא ברכת המזון ברכת התורה מנין אמר ר' ישמעאל ק"ו על חיי שעה מברך על חיי עוה"ב לא כ"ש רבי חייא בר נחמני תלמידו של רבי ישמעאל אומר משום רבי ישמעאל אינו צריך הרי הוא אומר (דברים ח, י) על הארץ הטובה אשר נתן לך ולהלן הוא אומר (שמות כד, יב) ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצוה וגו'
10 I have here only the benediction for meals ; whence is the benediction over Torah derived? R. Ishmael said : By a fortiori reasoning — for temporal life one says a benediction ; how much more so for the life of the world to come! R. Hiyya b. Nahmani, the disciple of R. Ishmael, says in the name of R. Ishmael : [This reasoning] is unnecessary ; for it states, "For the good land which He hath given thee" (Deut. viii. 10) and elsewhere it is stated, "And I will give thee the tables of stone, and the law and the commandments," etc. (Exod. xxiv, 12).
יא ר"מ אומר ומנין שכשם שמברך על הטובה כך מברך על הרעה ת"ל אשר נתן לך ה' אלהיך דיינך בכל דין שדנך בין מדה טובה ובין מדה פורענות
11 R. Meir said : Whence is it that as one blesses for the good so should he bless for the bad? There is a teaching to state, "Which the Lord thy God hath given unto thee" (Deut. xxvi. 11) — He is thy judge in every circumstance wherein He judgeth thee, whether it be with the attribute of goodness or the attribute of punishment.
יב רבי יהודה בן בתירה אומר אינו צריך הרי הוא אומר טובה הטובה טובה זו תורה וכן הוא אומר (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם הטובה זו בנין ירושלים וכן הוא אומר ההר הטוב הזה והלבנון:
12 R. Judah b. Batyra said : [This reasoning] is unnecessary ; for it states, "Good" (Deut. viii. 7) and "the good" (ibid. 5:10) — "good" i.e. Torah, as it is said "For I give you good doctrine" (Prov. iv. 2); "the good" i.e. the rebuilding of Jerusalem, as it is said "That goodly hill-country and Lebanon" (Deut. iii. 25).
יג תניא רבי אליעזר אומר כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו נחום הזקן אומר צריך שיזכור בה ברית רבי יוסי אומר צריך שיזכור בה תורה פלימו אומר צריך שיקדים ברית לתורה שזו נתנה בשלש בריתות
13 There is a teaching : R. Eliezer says : Whoever does not say "a desirable, good and ample land" in the benediction of "the land" and "the kingdom of the house of David" in "Who...rebuildest Jerusalem" has not complied with the requirements of the law. Nahum the Elder says : He must mention the Covenant in the blessing of "the land." R. Jose says : He must mention the Torah therein. Pelemo says : He must refer to the Covenant before the Torah, because the latter was given with a three-fold covenant
Previous ChapterNext Chapter