Berakhot 97

Chapter 97

א וזו נתנה בי"ג בריתות
1 but the former with a thirteen-fold covenant.
ב ר' אבא אומר צריך שיאמר בה הודאה תחלה וסוף והפוחת לא יפחות מא' וכל הפוחת מא' הרי זה מגונה
2 R. Abba says : One must mention thanksgiving therein at the commencement and conclusion, and he who shortens [the Grace] must not omit more than one of them ; for whoever omits more than one of them is to be reprimanded.
ג וכל החותם מנחיל ארצות בברכת הארץ ומושיע את ישראל בבונה ירושלים הרי זה בור וכל שאינו אומר ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו
3 Whoever concludes the benediction of "the land" with the words "[Blessed art Thou, O Lord,] Who givest lands as a heritage," or the benediction "Who...rebuildest Jerusalem" with the words "Who savest Israel" is a boor. And whoever does not include a reference to the Covenant and the Torah in the benediction of "the land" and a reference to the kingdom of the house of David in the benediction "Who...rebuildest Jerusalem" has not complied with the requirements of the law.
ד מסייע ליה לר' אילעא דא"ר אילעא א"ר יעקב בר אחא משום רבינו כל שלא אמר ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו
4  This supports the teaching of R. El'ai who stated that R. Abba b. Aha said in the name of our master : Whoever omits the reference to the Covenant and the Torah in the benediction of "the land" and to the kingdom of the house of David in the benediction "Who...rebuildest Jerusalem" has not complied with the requirements of the law.
ה פליגי בה אבא יוסי בן דוסתאי ורבנן חד אמר הטוב והמטיב צריכה מלכות וחד אמר אינה צריכה מלכות מאן דאמר צריכה מלכות קסבר דרבנן ומאן דאמר אינה צריכה מלכות קסבר דאורייתא:
5 Abba Jose b. Dostai and the Rabbis disagree, one declaring that "Who art kind and dealest kindly" requires a reference to the [Divine] Kingship, the other declaring that it does not. He who contends that it requires a reference to the Kingship is of opinion that this benediction was ordained by the Rabbis, and he who contends that it does not is of opinion that the benediction is ordained by the Torah.
ו ת"ר מהו חותם בבנין ירושלים רבי יוסי בר' יהודה אומר מושיע ישראל מושיע ישראל אין בנין ירושלים לא אלא אימא אף מושיע ישראל.
6 Our Rabbis have taught : How should one conclude the benediction of the rebuilding of Jerusalem? R. Jose b. R. Judah says : "Who savest Israel." Is one to say "Who savest Israel" and not "Who...rebuildest Jerusalem"? Nay, [it means,] one also says "Who savest Israel."
ז רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא פתח בחדא וסיים בתרתי אמר רב חסדא גבורתא למחתם בתרתי והתניא רבי אומר אין חותמין בשתים
7 Rabbah b. Rab Huna visited the house of the Exilarch. [When saying Grace,] the latter opened with one and concluded with two. Rab Hisda asked: What advantage is there in concluding with two? Moreover there is a teaching : Rabbi says : We should not conclude with two !
ח גופא רבי אומר אין חותמין בשתים איתיביה לוי לרבי על הארץ ועל המזון ארץ דמפקא מזון על הארץ ועל הפירות ארץ דמפקא פירות
8 It has just been stated : "Rabbi says : We should not conclude with two." Levi quoted against Rabbi, "For the land and for the food" ! It means, "The land which yields food." "For the land and for the fruits"! It means "The land which yields fruits."
ט מקדש ישראל והזמנים ישראל דקדשינהו לזמנים מקדש ישראל וראשי חדשים ישראל דקדשינהו לראשי חדשים
9  "Who hallowest Israel and the seasons"! It means, "Israel who sanctify the seasons." "Who sanctifiest Israel and the beginnings of the months"! It means, "Israel who hallow the beginnings of the months."
י מקדש השבת וישראל והזמנים חוץ מזו
10 "Who hallowest the Sabbath, Israel and the seasons" ! This is an exception.
יא ומאי שנא הכא חדא היא התם תרתי כל חדא וחדא באפי נפשה
11  Why is it different? Here it is one idea, but there it is two, each distinct from the other.
יב וטעמא מאי אין חותמין בשתים לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות
12 What is the reason that we do not conclude with two ? We must not perform commandments in bundles.
יג מאי הוי עלה
13 How is it, then, in this matter?
יד א"ר ששת פתח ברחם על עמך ישראל חותם במושיע ישראל פתח ברחם על ירושלים חותם בבונה ירושלים ורב נחמן אמר אפי' פתח ברחם על ישראל חותם בבונה ירושלים משום שנאמר (תהלים קמז, ב) בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס אימתי בונה ירושלים ה' בזמן שנדחי ישראל יכנס
14 Rab Sheshet said : If one opens with "Have mercy... upon Israel Thy people," he concludes with "Who savest Israel" ; if one opens with "Have mercy... upon Jerusalem Thy city," he concludes with "Who...rebuildest Jerusalem." Rab Nahman said: Even if one opens with "Have mercy... upon Israel Thy people," he should conclude with "Who... rebuildest Jerusalem"; because it is said, "The Lord doth build up Jerusalem, He gathereth together the dispersed of Israel" (Ps. cxlvii. 2) — when "doth the Lord build up Jerusalem"? At the time that "He gathereth together the dispersed of Israel."
טו אמר ליה רבי זירא לרב חסדא ניתי מר ונתני אמר ליה ברכת מזונא לא גמרינא ותנויי מתנינ' אמר ליה מאי האי אמר ליה דאקלעי לבי ריש גלותא ובריכי ברכת מזונא וזקפי רב ששת לקועיה עלי כחויא ואמאי דלא אמרי לא ברית ולא תורה ולא מלכות ואמאי לא אמרת כדרב חננאל אמר רב דאמר רב חננאל אמר רב לא אמר ברית ותורה ומלכות יצא ברית לפי שאינה בנשים תורה ומלכות לפי שאינן לא בנשים ולא בעבדים ואת שבקת כל הני תנאי ואמוראי ועבדת כרב:
15 R. Zera said to Rab Hisda, "Let the master come and teach." He replied, "[The regulations concerning] Grace after meals have I not learnt, so shall I teach !" R. Zera asked him, "How is that?" He replied, "When I visited the house of the Exilarch and said the Grace after meals, Rab Sheshet stretched his neck over me like a serpent." "But why ?" "Because I made no reference to the Covenant, the Torah or the Kingship." "And why didst thou not mention them?" "In accord with the statement of Rab Hananel in the name of Rab, viz. : If one has not referred to the Covenant, the Torah and the Kingship, he has complied with the requirements of the law — 'the Covenant' because it does not apply to women ; 'the Tordh and the Kingship' because they apply neither to women nor slaves." "And thou didst abandon all these Tannaim and Amoraim and act according to the view of Rab!"
טז אמר רבה בב"ח א"ר יוחנן הטוב והמטיב צריכה מלכות מאי קמ"ל כל ברכה שאין בה מלכות לא שמה ברכה והא א"ר יוחנן חדא זימנא א"ר זירא לומר שצריכה שתי מלכיות חדא דידה וחדא דבונה ירושלים
16 Rabbah b. Bar Hannah said in the name of R. Johanan : The benediction "Who art kind and dealest kindly" requires a reference to the Kingship. What does he intend to tell us — that a benediction which contains no reference to the Kingship has not the name of benediction ? But R. Johanan has already told us this once ! R. Zera said : He means to say that it needs two references to the Kingship, one for its own sake and one for "Who...rebuildest Jerusalem."
יז אי הכי נבעי תלת חדא דידה וחדא דבונה ירושלים וחדא דברכת הארץ אלא ברכת הארץ מאי טעמא לא משום דהויא לה ברכה הסמוכה לחברתה בונה ירושלים נמי לא תבעי דהויא לה ברכה הסמוכה לחברתה
17  If so, three are required — one for its own sake, one for "Who...rebuildest Jerusalem" and one for the benediction of "the land"; for, why should not the benediction of "the land" have one? Because it is a benediction which is connected with the preceding. Then "Who...rebuildest Jerusalem" should likewise not require one because it is a benediction which is connected with the preceding!
יח ה"ה דאפילו בונה ירושלים נמי לא בעיא אלא איידי דאמר מלכות בית דוד לאו אורח ארעא דלא אמר מלכות שמים רב פפא אמר הכי קאמר צריכה שתי מלכיות לבר מדידה
18 Strictly speaking, even "Who...rebuildest Jerusalem" does not require one ; but since it mentions the kingdom of the house of David, it is not proper to omit a reference to the [Divine] Kingship. Rab Pappa said : This is what R. Zera meant to say: It requires two references to Kingship besides the one for its own sake.
יט יתיב רבי זירא אחורי דרב גידל ויתיב רב גידל קמיה דרב הונא ויתיב וקאמר טעה ולא הזכיר של שבת אומר ברוך שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית ברוך מקדש השבת אמר ליה מאן אמרה רב
19 R. Zera sat behind Rab Giddel and Rab Giddel sat before Rab Huna ; he sat and said : If one erred and omitted to mention the reference to the Sabbath [in the Grace after meals], he says "Blessed be He Who has given Sabbaths for rest to His People Israel in love for a sign and a covenant. Blessed [art Thou, O Lord,] Who sanctifiest the Sabbath." Rab Huna asked Rab Giddel : Who said that ? Rab. Again he sat and said :
כ הדר יתיב וקאמר טעה ולא הזכיר של יום טוב אומר ברוך שנתן ימים טובים לעמו ישראל לשמחה ולזכרון ברוך מקדש ישראל והזמנים א"ל מאן אמרה רב
20  If one erred and omitted to mention the reference to the Festival, he says, "Blessed be He Who has given Festivals to His people Israel for rejoicing and a memorial. Blessed... Who Sanctifiest Israel and the seasons." He asked him: Who said that? Rab.
כא הדר יתיב וקאמר טעה ולא הזכיר של ראש חודש אומר ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון ולא ידענא אי אמר בה שמחה אי לא אמר בה שמחה אי חתים בה אי לא חתים בה אי דידיה אי דרביה
21  Again he sat and said : If one erred and omitted to mention the reference to the New Moon he says, "Blessed be He Who has given beginnings of the month to His people Israel for a memorial" ; but I do not know whether he adds the words "and for rejoicing" or not, whether he adds a conclusion to the benediction or not, or whether it is his own or his master's.
כב גידל בר מניומי הוה קאי קמיה דרב נחמן טעה רב נחמן
22 Giddel b. Minjomi was standing before Rab Nahman. Rab Nahman made a mistake [in the Grace]
Previous ChapterNext Chapter