Berakhot 99

Chapter 99

א אף ברכו ומ"מ נברך עדיף דאמר רב אדא בר אהבה אמרי בי רב תנינא ו' נחלקין עד י'
1 "Bless ye also"; but in any case "We will bless" is preferable. But Rab Adda b. Ahabah declared : The school of Rab say : We have the teaching: Six people [who eat together] should divide themselves up, and so up to ten.
ב אי אמרת בשלמא נברך עדיף מש"ה נחלקין אלא א"א ברכו עדיף אמאי נחלקין אלא לאו ש"מ נברך עדיף ש"מ
2  That is quite right if thou sayest "We will bless" is preferable, and therefore they are to be divided up; but if thou sayest "Bless ye" is preferable, why should they be divided up? Is it not, then, to be concluded that "We will bless" is preferable?
ג תניא נמי הכי בין שאמר ברכו בין שאמר נברך אין תופסין אותו על כך והנקדנין תופסין אותו על כך ומברכותיו של אדם ניכר אם ת"ח הוא אם לאו כיצד רבי אומר ובטובו הרי זה ת"ח ומטובו ה"ז בור
3  Draw that conclusion. There is a teaching to the same effect: Whether one says "Bless ye" or "We will bless," we should not take him to task on that account ; but punctilious people do. Also, from the form of benediction used by a man it may be recognised whether he is a disciple of the wise or not. How is this ? Rabbi declares : [If he says] "And through Whose goodness [we live]," he is a disciple of the wise ; but if "And from Whose goodness," he is a boor.
ד א"ל אביי לרב דימי והכתיב (ש"ב ז, כט) ומברכתך יברך (את) בית עבדך לעולם בשאלה שאני בשאלה נמי הכתיב (תהלים פא, יא) הרחב פיך ואמלאהו ההוא בד"ת כתיב
4 Abbai said to Rab Dimai : But it is written, "And from Thy blessing let the house of Thy servant be blessed for ever" (II Sam. vii, 29) ! With a petition it is different. With a petition likewise it is written, "Open thy mouth wide, and I will fill it" (Ps. Ixxxi. 11) ! This is written in connection with words of Torah.
ה תניא רבי אומר בטובו חיינו הרי זה ת"ח חיים הרי זה בור נהרבלאי מתני איפכא ולית הלכתא כנהרבלאי
5 There is a teaching : Rabbi declares : If one says "Through Whose goodness we live" he is a disciple of the wise ; if he says "[Through Whose goodness] they live" he is a boor. The Rabbis of Neharbel taught the reverse; but the Halakah is not in agreement with them.
ו אמר רבי יוחנן נברך שאכלנו משלו הרי זה ת"ח למי שאכלנו משלו הרי זה בור
6 R. Johanan declared : [If he says] "We will bless Him of Whose bounty we have partaken" he is a disciple of the wise ; if he says "[We will bless] the One of Whose bounty we have partaken" he is a boor.
ז אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי והא אמרינן למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו א"ל התם מוכחא מילתא מאן עביד ניסי קודשא ב"ה
7 But Aha b. Raba said to Rab Ashe : But we say : "[We will bless] the One Who has performed for our fathers and for us all these miracles" ! He replied : Here it is obvious that it is the Holy One, blessed be He, Who performed the miracles.
ח א"ר יוחנן ברוך שאכלנו משלו הרי זה ת"ח על המזון שאכלנו הרי זה בור
8 R. Johanan declared : [If he says] "Blessed be He of Whose bounty we have partaken" he is a disciple of the wise ; but if he says "[Blessed be He] for the food of which we have partaken," he is a boor.
ט א"ר הונא בריה דרב יהושע לא אמרן אלא בג' דליכא שם שמים אבל בעשרה דאיכא שם שמים מוכחא מילתא כדתנן כענין שהוא מברך כך עונין אחריו ברוך ה' אלהי ישראל אלהי הצבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו:
9  Rab Huna b. Rab Joshua said : This refers only to three, where the Divine Name is not mentioned ; but with ten, where the Name is mentioned, the matter is clear. As our Mishnah teaches : As he blesses, exactly so do they respond after him: "Blessed be the Lord our God, the God of Israel, the God of hosts, Who is enthroned above the Cherubim, for the food of which we have partaken."
י אחד עשרה ואחד עשרה רבוא: הא גופא קשיא אמרת אחד עשרה ואחד עשרה רבוא אלמא כי הדדי נינהו והדר קתני במאה אומר באלף אומר ברבוא אומר
10 Whether ten or ten myriads. This is self-contradictory ! Thou sayest : Whether ten or ten myriads, implying that they are the same; and then it continues: With a hundred, one says ; With a thousand, one says ; With ten thousand, one says !
יא אמר רב יוסף לא קשיא הא ר' יוסי הגלילי הא ר"ע דתנן ר' יוסי הגלילי אומר לפי רוב הקהל הם מברכין שנאמר (תהלים סח, כז) במקהלות ברכו אלהים: אר"ע מה מצינו בבית הכנסת וכו':
11 Rab Joseph said : There is no contradiction, the latter being the statement of R. Jose of Galilee, the other of R. 'Akiba. For the Mishnah declares : R. Jose of Galilee says : According to the numerical size of the assembly do they bless; as it is said, "Bless ye God in full assemblies." R. 'Akiba said : What do we find in the Synagogue ?
יב ור"ע האי קרא דרבי יוסי הגלילי מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא היה ר' מאיר אומר מנין שאפי' עוברין שבמעי אמן אמרו שירה על הים שנאמר במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל ואידך ממקור נפקא
12 What does R. 'Akiba make of the verse quoted by R. Jose of Galilee ? He requires that for the following teaching : R. Meir says : Whence is it derived that even the embryos in their mothers' womb sang the song at the Red Sea? As it is said, "Bless ye God in full assemblies, even the Lord, ye that are from the fountain of Israel" (Ps. Ixviii. 27). And the other? He derives it from the word "fountain".
יג אמר רבא הלכה כר"ע רבינא ורב חמא בר בוזי אקלעו לבי ריש גלותא קם רב חמא וקא מהדר אבי מאה א"ל רבינא לא צריכת הכי אמר רבא הלכה כר"ע
13 Raba said : The Halakah is in agreement with R. 'Akiba. Rabina and Rab Hamma b. Buzi visited the house of the Exilarch. [When about to say Grace] Rab Hamma stood up and looked about to see whether there were a hundred people present. Rabina said to him : It is unnecessary ; thus said Raba : The Halakah is in agreement with R. 'Akiba.
יד אמר רבא כי אכלינן רפתא בי ריש גלותא מברכינן ג' ג' וליברכו י' י' שמע ריש גלותא ואיקפד וניפקו בברכתא דריש גלותא איידי דאוושו כ"ע לא שמעי
14 Raba said : When we dine at the house of the Exilarch, we say Grace in threes. But they should have said Grace in tens ! If the Exilarch had heard, he would have been angry. But they could have fulfilled their duty by means of the Grace said by the Exilarch ! Since everybody made the responses in a loud voice, it could not be heard.
טו אמר רבה תוספאה הני ג' דכרכי רפתא בהדי הדדי וקדים חד מינייהו ובריך לדעתיה אינון נפקין בזמון דידיה איהו לא נפיק בזמון דידהו לפי שאין זמון למפרע:
15 Rabbah Tospaah said : If three were dining together, and one finishing before the others says Grace for himself, they fulfil the obligation of Zimmun with him, but not he with them ; because the Zimmun cannot be retrospective.
טז ר' ישמעאל אומר: רפרם בר פפא איקלע לבי כנישתא דאבי גיבר קם קרא בספרא ואמר ברכו את ה' ואשתיק ולא אמר המבורך אוושו כ"ע ברכו את ה' המבורך אמר רבא פתיא אוכמא בהדי פלוגתא למה לך ועוד הא נהוג עלמא כרבי ישמעאל:
16 R. Ishmael says: Rafram b. Pappa visited the Synagogue of Abi Gibar. He stood up, read in the Scroll and exclaimed, "Bless ye the Lord"; he then stopped and did not say "Who is to be blessed." They all shouted "Bless ye the Lord Who is to be blessed," Raba said: Thou black pot! What hast thou to do with this controversy? Moreover, everybody acts in accord with the opinion of R. Ishmael.
יז <big><strong>מתני׳</strong></big> ג' שאכלו כאחת אינן רשאין ליחלק וכן ד' וכן חמשה ו' נחלקין עד עשרה ועשרה אין נחלקין עד כ'
17 MISHNAH Three who have eaten together are not permitted to separate [before Grace], and, similarly with four or five. Six may divide themselves [into two parties for Zimmun] up to ten. But ten may not divide themselves up, [and similarly] up to twenty.
יח שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו מצטרפין לזמון ואם לאו אלו מזמנין לעצמן ואלו מזמנין לעצמן
18 If two parties eat in the same room, should some of one party be visible to some of the other party, they may be reckoned together for Zimmun; but if not, each party arranges Zimmun for itself.
יט אין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים דברי ר' אליעזר וחכ"א מברכין:
19 We may not say the benediction over wine until water has been added to it. These are the words of R. Eliezer ; but the Sages say : The benediction may be pronounced [over wine without dilution].
כ <big><strong>גמ׳</strong></big> מאי קמ"ל תנינא חדא זימנא ג' שאכלו כאחת חייבין לזמן
20 GEMARA What does he wish to tell us? We have already learnt in the Mishnah : Three who ate together are under the obligation of Zimmun!
כא הא קמ"ל כי הא דאמר רבי אבא אמר שמואל ג' שישבו לאכול כאחת ועדיין לא אכלו אינן רשאין ליחלק
21 He means to inform us the same as that which R. Abba said in the name of Samuel : Three who sat down to eat together, although they have not yet partaken of food, are not permitted to separate [before saying Grace].
כב ל"א אמר רבי אבא אמר שמואל הכי קתני ג' שישבו לאכול כאחת אע"פ שכל אחד ואחד אוכל מככרו אינן רשאין ליחלק אי נמי כי הא דרב הונא דאמר רב הונא ג' שבאו מג' חבורות אינן רשאין ליחלק
22 Another version : R. Abba said in the name of Samuel : This is what he teaches [in our Mishnah] : Three who sat down to eat together, although each partakes of his own loaf, are not permitted to separate [before saying Grace]. Or also [he means to inform us] the same as that which Rab Huna said : Three persons who came together from three parties are not permitted to separate [before saying Grace].
כג אמר רב חסדא והוא שבאו מג' חבורות של ג' בני אדם
23 Rab Hisda said : This only applies to those who came together from three different parties, each of which consists of three men.
כד אמר רבא
24 Raba said:
Previous ChapterNext Chapter