Ketubot 159

Chapter 159

א רבי אבא אמרי בי רב אפי' שיגרא דתמרי בעי רב ביבי חובצא דתמרי מאי תיקו
1  At the school of Rav it was stated, Even the refuse of dates. Bibi asked: What [is the ruling in respect of] a mash of pressed dates? Let this question stand.
ב לא אכלה דרך כבוד מאי אמר עולא פליגי בה תרי אמוראי במערבא חד אמר בכאיסר וחד אמר בכדינר
2 What [is the ruling if] he did not eat it in a dignified manner? Ulla said: Two Amoraim in the west disagreed about this: One says: The value of an issar; and the other says, The value of a dinar.
ג אמרי דייני דפומבדיתא עבד רב יהודה עובדא בחבילי זמורות רב יהודה לטעמיה דאמר רב יהודה אכלה ערלה שביעית וכלאים ה"ז חזקה
3 The judges of Pumbedita say: Rav Judah issued a practical decision in [a case where the husband used up some] bundles of vine-shoots. Rav Judah follows his own principle; for Rav Judah ruled: If he ate [during one of the three years] only orlah, [the produce of] the Sabbatical year, or kilayim this counts [towards the three years of] hazakah.
ד א"ר יעקב אמר רב חסדא המוציא הוצאות על נכסי אשתו קטנה כמוציא על נכסי אחר דמי מ"ט עבדו בה רבנן תקנתא כי היכי דלא ניפסדינהו:
4 Ya’akov said in the name of R. Hisda: A man who has incurred expenses on the property of his minor wife is like who incurred expenses on the property of another. What is the reason? The rabbis made an enactment in order that he should not allow her property to deteriorate.
ה ההיא איתתא דנפלו לה ארבע מאה זוזי בי חוזאי אזיל גברא אפיק שית מאה אייתי ארבע מאה בהדי דקאתי איצטריך ליה חד זוזא ושקל מנייהו אתא לקמיה דר' אמי א"ל מה שהוציא הוציא ומה שאכל אכל
5 A woman once came into the possession of four hundred zuz at Bet Hoze. Her husband went and spent six hundred [on his journey] and brought with him the four hundred. While he was on his way back he required one zuz and took it out from them. When he came before R. Ammi the latter ruled: What he has spent he has spent and what he used he has used.
ו אמרו ליה רבנן לר' אמי ה"מ היכא דקאכיל פירא הא קרנא קאכיל והוצאה היא א"כ הוה ליה הוציא ולא אכל ישבע כמה הוציא ויטול:
6 The rabbis said to R. Ammi: This applies only where he consumes the produce, but here he used up the capital which [constituted a part of] the expenditure? If so, he replied, he is one who spent but did not consume, then he may take an oath as to how much he has spent and receive his compensation.
ז ישבע כמה הוציא ויטול: א"ר אסי והוא שיש שבח כנגד הוצאה למאי הלכתא אמר אביי שאם היה שבח יתר על הוצאה נוטל את ההוצאה בלא שבועה
7 He may take an oath as to how much he has spent and receive compensation. Assi said: This applies only where the appreciation corresponds to the expenditure. What is the practical result of this law? Abaye said: That if the appreciation exceeded the expenditure he receives the sum of his outlay without an oath.
ח א"ל רבא א"כ אתי לאיערומי אלא אמר רבא שאם היתה הוצאה יתירה על השבח אין לו אלא הוצאה שיעור שבח ובשבועה
8 Rava said to him: If so, he might come to act deceptively! Rather Rava said [that the implication of the law is] that if the expenditures exceeded the appreciation he is only entitled to receive that amount of his expenditure which corresponds to the appreciations and [even this can be obtained only] by an oath.
ט איבעיא להו בעל שהוריד אריסין תחתיו מהו אדעתא דבעל נחית איסתליק ליה בעל איסתליקו להו או דלמא אדעתא דארעא נחית וארעא כי קיימא לאריסי קיימא
9 The question was raised: A husband who send sharecroppers in his place—what is the rule? Does [the sharecropper] go down [into the fields] relying on the husband, [and, consequently,] when the husband forfeits his claim they also lose theirs, or does a sharecropper possibly go down [into the fields] relying on the [yield of] the land, and land, surely is usually entrusted to sharecroppers?
י מתקיף לה רבא בר רב חנן מ"ש מהיורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות שמין לו וידו על התחתונה
10 Rava son of R. Hanan raised an objection: How does this differ from one who went down into a neighbor’s field and planted it without the owner’s authority where an assessment is made and he is at a disadvantage?
יא התם ליכא איניש דטרח הכא איכא בעל דטרח
11 In that case there was no other person to take the trouble; but here there is the husband who should have taken the trouble.
יב מאי הוי עלה אמר רב הונא בריה דרב יהושע חזינן אי בעל אריס הוא איסתלק ליה בעל אסתלקו להו אי בעל לאו אריס הוא ארעא לאריסי קיימא
12 What then is the decision on the matter? Huna the son of R. Joshua said: We examine [the conditions of each case]: If the husband is a sharecropper, when the husband loses his claim, the sharecroppers lose their claim; if the husband is not a sharecropper, the land is entrusted to the sharecroppers.
יג איבעיא להו בעל שמכר קרקע לפירות מהו מי אמרינן מאי דקני (לה) אקני או דלמא כי תקינו ליה רבנן פירות לבעל
13 The question was raised: A husband sold [his wife’s] land for usufruct Do we say that whatever he possesses he may transfer to others, or is it possible that the rabbis granted the usufruct to the husband only
Previous ChapterNext Chapter