Megillah 29

Chapter 29

א בשלמא אינהו מיפרשי אלא אבהתייהו מנלן
1 We can understand that [some of] those [eight] mentioned above are expressly described [as prophets], but how do we know that their fathers [were prophets]?
ב כדעולא דאמר עולא כל מקום ששמו ושם אביו בנביאות בידוע שהוא נביא בן נביא שמו ולא שם אביו בידוע שהוא נביא ולא בן נביא שמו ושם עירו מפורש בידוע שהוא מאותה העיר שמו ולא שם עירו בידוע שהוא מירושלים
2 From what Ulla said; for Ulla said: Wherever a man’s name is given along with that of his father as the author of a prophecy we know that he was a prophet son of a prophet. Where his own name is given but not that of his father, we know that he was a prophet but not the son of a prophet. Where his name and the name of his town are specified, we know that he came from that town. Where his name is given but not that of his town, we know that he was from Jerusalem.
ג במתניתא תנא כל שמעשיו ומעשה אבותיו סתומין ופרט לך הכתוב באחד מהן לשבח כגון (צפניה א, א) דבר ה' אשר היה אל צפניה בן כושי בן גדליה בידוע שהוא צדיק בן צדיק וכל שפרט לך הכתוב באחד מהן לגנאי כגון (ירמיהו מא, א) ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע בידוע שהוא רשע בן רשע
3 In a baraita it was stated If nothing is known about the character of a man or of his ancestors, and the Scripture mentions any one of them in connection with a praiseworthy action, as for instance, “The word of the Lord which came to Zephaniah son of Cushi son of Gedaliah” (Zephaniah 1:1) we may know that he was a righteous man son of a righteous man; and wherever the Scripture mentions any one of them in connection with a reprehensible action, as for instance, “And it came to pass in the seventh month that Ishmael the son [of Netanel] son of Elishama came” (Jeremiah 41:1) we may know that he was a wicked man son of a wicked man.
ד אמר רב נחמן מלאכי זה מרדכי ולמה נקרא שמו מלאכי שהיה משנה למלך מיתיבי ברוך בן נריה ושריה בן מעשיה ודניאל ומרדכי בלשן וחגי זכריה ומלאכי כולן נתנבאו בשנת שתים לדריוש תיובתא
4 Nahman said: Malachi is the same as Mordecai. Why was he called Malachi? Because he was next to the king. They objected: ‘Baruch the son of Neriah and Serayah the son of Mahseyah and Daniel and Mordecai, Bilshan, Haggai, Zechariah and Malachi all prophesied in the second year of Darius! This is a refutation.
ה תניא אמר רבי יהושע בן קרחה מלאכי זה עזרא וחכ"א מלאכי שמו אמר רב נחמן מסתברא כמאן דאמר מלאכי זה עזרא דכתיב בנביאות מלאכי (מלאכי ב, יא) בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר
5 It has been taught: R. Joshua b. Korha said: Malachi is Ezra, and the Sages say that Malachi was his proper name. R. Nahman said:Nahman said: It is reasonable to accept the view that Malachi was the same as Ezra. For it is written in the prophecy of Malachi, “Judah has dealt treacherously and an abomination is committed in Israel and in Jerusalem, for Judah has profaned the holiness of the Lord which he loves and has married the daughter of a strange God” (Malachi 2:11).
ו ומאן אפריש נשים נכריות עזרא דכתיב (עזרא י, ב) ויען שכניה בן יחיאל מבני עילם ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלהינו ונושב נשים נכריות
6 And who was it that put away the strange women? Ezra, as it is written, “And Shechaniah the son of Yehiel, one of the sons of Elam answered and said unto Ezra: We have broken faith with our God and have married foreign women” (Ezra 10:2).
ז תנו רבנן ארבע נשים יפיפיות היו בעולם שרה (ואביגיל רחב) ואסתר ולמאן דאמר אסתר ירקרוקת היתה מפיק אסתר ומעייל ושתי
7 The Rabbis taught: There have been four beautiful women in the world — Sarah, Rahab, Abigail and Esther. According to the one who says that Esther was green, Vashti should be inserted in place of Esther.
ח תנו רבנן רחב בשמה זינתה יעל בקולה אביגיל בזכירתה מיכל בת שאול בראייתה אמר רבי יצחק כל האומר רחב רחב מיד ניקרי א"ל רב נחמן אנא אמינא רחב רחב ולא איכפת לי אמר ליה כי קאמינא ביודעה ובמכירה
8 The Rabbis taught: Rahab inspired lust with her name; Yael with her voice; Abigail with her memory; Michal, daughter of Saul, with her appearance. Rabbi Yitzhak said, everyone who says 'Rahab, Rahab' will have an immediate seminal emission. Rav Nahman said to him, I myself say 'Rahab, Rahab', but I myself do not bend. He said to him, that is because I was saying that about one who knows her and is friendly with her.
ט ומרדכי ידע את כל אשר נעשה מאי אמר רב אמר גבה המן מאחשורוש ושמואל אמר גבר מלכא עילאה ממלכא תתאה
9 “Now when Mordecai knew all that was done” [etc.] (Esther 4:1). What did he cry out? Rav said: He said: Haman has raised himself above Ahashverosh. Shmuel said: The upper king has prevailed over the lower king.
י ותתחלחל המלכה מאי ותתחלחל אמר רב שפירסה נדה ור' ירמיה אמר שהוצרכה לנקביה
10 And the queen was exceedingly afraid [vatithalhal]. What is the meaning of vatithalhal? Rav said: It means that she became a niddah (menstruant). R. Jeremiah said: that she needed to relieve herself.
יא ותקרא אסתר להתך אמר רב התך זה דניאל ולמה נקרא שמו התך שחתכוהו מגדולתו ושמואל אמר שכל דברי מלכות נחתכין על פיו
11 “And Esther called Hatach”. Rav said: Hatach is the same as Daniel. Why was he called Hatach? Because he was cut [hatkhuhu] from his elevated position. Shmuel said: Because all affairs of state were decided [nehtakim] by his voice.
יב לדעת מה זה ועל מה זה אמר רבי יצחק שלחה לו שמא עברו ישראל על חמשה חומשי תורה דכתיב בהן (שמות לב, טו) מזה ומזה הם כתובים
12 "...to know what this was and why this was." Rabbi Yitzhak said: she sent to him, [asking] 'perhaps Israel has transgressed against the Five Books of Torah', as it is written in them (Exodus 32:15) "On this [side] and that [side] they are written."
יג ויגידו למרדכי את דברי אסתר ואילו איהו לא אזל לגביה מכאן שאין משיבין על הקלקלה
13 “And they told Mordecai Esther’s words.” But he did not go to him on this occasion. This shows us that a recalcitrant answer need not be taken back [by the messenger].
יד לך כנוס את כל היהודים וגו' עד אשר לא כדת אמר רבי אבא שלא כדת היה שבכל יום ויום עד עכשיו באונס ועכשיו ברצון וכאשר אבדתי אבדתי כשם שאבדתי מבית אבא כך אובד ממך
14 “Go, gather together all the Jews . . . which is not according to the custom” (Esther 4:16). R. Abba said: It was not according to the custom. For every other day she was forced [to be with Ahashverosh], but now it was willingly. “And if I perish, I perish.” As I am lost to my father’s house so I shall be lost to you.
טו ויעבור מרדכי אמר רב שהעביר יום ראשון של פסח בתענית ושמואל אמר דעבר ערקומא דמיא
15 And Mordecai passed [vaya’avor]” (Esther 4:17). Rav said: This indicates that he made (shehe’evir) the first day of Passover a fast day. Shmuel said: It indicates that he crossed a stream [on that day].
טז ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות בגדי מלכות מיבעי ליה אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא מלמד שלבשתה רוח הקדש כתיב הכא ותלבש וכתיב התם (דברי הימים א יב, יט) ורוח לבשה את עמשי
16 “Now it came to pass on the third day that Esther put on royalty” (Esther 5:1). Surely it should say, “royal clothing”? R. Elazar said in the name of R. Hanina: This tells us that the holy spirit clothed her. It is written here, “and she put on,” and it is written elsewhere, “And a spirit clothed Amasai” (I Chronicles 12:19).
יז ואמר רבי אלעזר אמר ר' חנינא לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך שהרי שני גדולי הדור ברכום שני הדיוטות ונתקיימה בהן ואלו הן דוד ודניאל דוד דברכיה ארונה דכתיב (שמואל ב כד, כג) ויאמר ארונה אל המלך וגו' דניאל דברכיה דריוש דכתיב (דניאל ו, יז) אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישיזבינך
17 R Elazar b. Hanina also said: Let not the blessing of an ordinary man be held lightly in your eyes, for two men great in their generation were blessed by ordinary men and their blessings were fulfilled. They were, David and Daniel. David was blessed by Aravnah, as it is written, “And Aravnah said to the king, The Lord your God will accept you” (II Samuel 24:23). Daniel was blessed by Darius, as it is written “Your God whom you serve continually, He will deliver you” (Daniel 6:17).
יח ואמר רבי אלעזר אמר ר' חנינא אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך שהרי אבימלך קלל את שרה (בראשית כ, טז) הנה הוא לך כסות עינים ונתקיים בזרעה (בראשית כז, א) ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו
18 R Elazar further said in the name of R. Hanina: Let not the curse of an ordinary man be held lightly in your eyes, because Avimelech cursed Sarah, saying, “Behold he is for you a covering of the eyes” (Genesis 20:16) and this was fulfilled in her seed, [as it says], “And it came to pass that when Isaac was old his eyes were dim” (Genesis 27:1).
יט ואמר רבי אלעזר אמר ר' חנינא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם שופת קדרה ואח"כ נותן לתוכה מים אבל הקב"ה נותן מים ואחר כך שופת הקדרה לקיים מה שנאמר (ירמיהו י, יג) לקול תתו המון מים בשמים
19 And Rabbi Elazar said in the name of Rabbi Hanina: Come and see that the measure of the Holy One, Blessed Be He, is not like the measure of flesh and blood. The measure of flesh and blood is that a human sets a pot and then puts in water, but the Holy One, Blessed Be He, puts in water and then sets the pot to fulfill that which is says (Jeremiah 10:13) "At the sound of his giving a multitude of water in the heavens..."
כ ואמר ר"א אמר רבי חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי
20 R. Elazar further said in the name of R. Hanina: Whoever reports a saying in the name of the one who said it originally brings deliverance to the world, as it says, “And Esther told the king in the name of Mordecai” (Esther 2:22).
כא ואמר ר"א אמר רבי חנינא צדיק אבד לדורו אבד משל לאדם שאבדה לו מרגלית כל מקום שהיא מרגלית שמה לא אבדה אלא לבעלה
21 And Rabbi Elazar said in the name of Rabbi Hanina: [when] a righteous one perishes, he perishes [only] to his generation. [This is like] the proverb of a man who has lost a pearl. Wherever it is, it is [still] a pearl. It is not lost, except to its owner.
כב וכל זה איננו שוה לי אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא בשעה שראה המן את מרדכי יושב בשער המלך אמר כל זה אינו שוה לי כדרב חסדא דאמר רב חסדא זה בא בפרוזבולי וזה בא
22 “Yet all this is worth nothing to me” (Esther 5:13). R. Elazar said in the name of R. Hanina: Just because he saw Mordecai sitting in the king’s gate, was this any reason why he should say, ‘Yet all this is worth nothing to me?” As R. Hisda said, for R. Hisda said: The one came [to the court] as with his wealth and the other
Previous ChapterNext Chapter