Megillah 55

Chapter 55

א ולא ברכתי לפני כהן ולא אכלתי מבהמה שלא הורמו מתנותיה
1 nor did I bless [birkat hamazon] before a kohen, nor did I eat from an animal from which the priestly dues were not take out,
ב דא"ר יצחק א"ר יוחנן אסור לאכול מבהמה שלא הורמו מתנותיה ואמר ר' יצחק כל האוכל מבהמה שלא הורמו מתנותיה כאילו אוכל טבלים ולית הלכתא כוותיה
2 as R. Yitzchak said in the name of R. Yohanan: It is forbidden to eat from an animal from which the priestly dues have not been taken out; and R. Yitzchak further said: To eat from an animal from which the priestly dues have not been taken out is like eating untithed produce. The halakhah does not follow him.
ג ולא ברכתי לפני כהן
3 Nor did I bless [birkat hamazon] before a Kohen: This implies that this is a positive attribute.
ד למימרא דמעליותא היא והא א"ר יוחנן כל תלמיד חכם שמברך לפניו אפילו כ"ג עם הארץ אותו ת"ח חייב מיתה שנאמר (משלי ח, לו) כל משנאי אהבו מות אל תקרי משנאי אלא משניאי
4 But did not R. Yohanan said: Any talmid hakham in front of whom someone else blesses, even a high priest, who is all ignoramus, that talmid hakham is liable for the death penalty, as it says, “All that hate me [mesanai] love death” (Proverbs 8:36); read not mesanai [that hate me], but masni’ai [that cause me to be hated]?
ה כי קאמר איהו בשוין
5 When he [R. Peridah] said that, he was referring to equals.
ו שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה במה הארכת ימים אמר להם מימי לא נתכבדתי בקלון חברי ולא עלתה על מטתי קללת חברי וותרן בממוני הייתי
6 Nehunia b. Hakaneh was asked by his disciples: How have you lived so long? He replied: Never in my life have I been honored through the degradation of my friend, nor has the curse of my fellow gone up with me into my bed, and I have been generous with my money.
ז לא נתכבדתי בקלון חברי כי הא דרב הונא דרי מרא אכתפיה אתא רב חנא בר חנילאי וקא דרי מיניה א"ל אי רגילת דדרית במאתיך דרי ואי לא אתייקורי אנא בזילותא דידך לא ניחא לי
7 I have not sought respect through the degradation of my fellow, as was the case with R. Huna who once was carrying a spade on his shoulder. R. Hana b. Hanilai wanted to hold it for him, but he said to him: If you are accustomed to carry it in your own town, take it, but if not, I do not want to be honored through your degradation.
ח ולא עלתה על מטתי קללת חברי כי הא דמר זוטרא כי הוה סליק לפורייה אמר שרי ליה לכל מאן דצערן
8 Nor did the curse of my fellow go up on my bed with me. This is illustrated by Mar Zutra, who, when he climbed into his bed said, I forgive all who have troubled me.
ט וותרן בממוני הייתי דאמר מר איוב וותרן בממוניה הוה שהיה מניח פרוטה לחנוני מממוניה
9 I have been generous with my money: as a Master has said, Job was generous with his money; he used to leave with the shopkeeper a perutah of his change.
י שאל ר"ע את רבי נחוניא הגדול (אמר לו) במה הארכת ימים אתו גווזי וקא מחו ליה סליק יתיב ארישא דדיקלא א"ל רבי אם נאמר (במדבר כח, ד) כבש למה נאמר אחד אמר להו צורבא מדרבנן הוא שבקוהו
10 Akiva asked R. Nehunia the Great: How did you live so long? His attendants came and beat him. He went and sat on the top of a date tree. He said to him: Rabbi, seeing that it says “a lamb” why does it also say “one” (Numbers 28:4)? Thereupon he [R. Nehuniah] said: He is a rabbinical student, leave him alone.
יא א"ל אחד מיוחד שבעדרו
11 He said to him: “One” means “unique in its flock.”
יב א"ל מימי לא קבלתי מתנות ולא עמדתי על מדותי וותרן בממוני הייתי
12 Then he said to him: Never in my life have I accepted presents, nor have I insisted on retribution [when wronged], and I have been generous with my money.
יג לא קבלתי מתנות כי הא דר' אלעזר כי הוו משדרי ליה מתנות מבי נשיאה לא הוה שקיל כי הוה מזמני ליה לא הוה אזיל אמר להו לא ניחא לכו דאחיה דכתיב (משלי טו, כז) שונא מתנות יחיה ר' זירא כי הוו משדרי ליה מבי נשיאה לא הוה שקיל כי הוה מזמני ליה אזיל אמר אתייקורי דמתייקרי בי
13 “I have not accepted presents,” like R. Elazar, who, when presents were sent to him from the Patriarch’s [house], would not accept them and when he was invited there would not go. He said to them: Do you not want me to live, since it says, “He that hates gifts shall live?” (Proverbs 15:27). Zera, when presents were sent to him from the Exilarch, would not accept them, but when he was invited there he used to go, saying, “They are honored by my presence.”
יד ולא עמדתי על מדותי דאמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין ממנו כל פשעיו שנאמר (מיכה ז, יח) נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע
14 Nor did I insist on retribution: as Rava said: He who waives his right to retribution they waive retribution for all his sins, as it says, “Who pardons sins and passes over transgression” (Micah 7:18). For whom does He forgive sin? For one who passes over transgression.
טו שאל רבי את ר' יהושע בן קרחה במה הארכת ימים א"ל קצת בחיי אמר לו רבי תורה היא וללמוד אני צריך א"ל מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע דאמר ר' יוחנן אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע שנאמר (מלכים ב ג, יד) לולא פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך
15 Rabbi asked R. Joshua b. Korha: How have you lived such a long life? He said to him: Are you trying to shorten my life? Rabbi said to him: Rabbi, this is Torah and I need to learn. He replied: Never in my life have I looked at the countenance of a wicked man; As R. Yohanan said: It is forbidden for a man to look at the image of the countenance of a wicked man, as it says, “Were it not that I regard the presence of Yehoshaphat the king of Judah, I would not look toward you nor see you” (II Kings 3:14). Elazar said:
טז ר"א אמר עיניו כהות שנאמר (בראשית כז, א) ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות משום דאסתכל בעשו הרשע
16 His eyes become dim, as it says, “And it came to pass that when Yitzchak grew old that his eyes became dim, so that he could not see” (Genesis 27:1). Because he used to look at the wicked Esau.
יז והא גרמא ליה והאמר ר' יצחק לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך שהרי אבימלך קלל את שרה ונתקיים בזרעה שנאמר (בראשית כ, טז) הנה הוא לך כסות עינים אל תקרי כסות אלא כסיית עינים
17 But was that the cause? Did not R. Yitzchak say: Let not the curse of an ordinary person ever seem light in your eyes, for Avimelech cursed Sarah, and it was fulfilled in her seed, as it says, “Behold he is for you a covering [kesut] of the eyes” (Genesis 20:16). Read not “kesut” but “kesiyath” [blinding]?
יח הא והא גרמא ליה רבא אמר מהכא (משלי יח, ה) שאת פני רשע לא טוב
18 Both caused it [the dimming of his eyes]. Rava said. We learn it from here: “It is not good to favor the face of the wicked” (Proverbs 18:5).
יט בשעת פטירתו א"ל [רבי] ברכני א"ל יהי רצון שתגיע לחצי ימי ולכולהו לא אמר לו הבאים אחריך בהמה ירעו
19 When he was about to die, Rabbi said to him: Bless me. He said to him: May it be God’s will that you live to half my days. Not to their whole length? He said back: Those who come after you, shall they graze cattle?
כ אבוה בר איהי ומנימן בר איהי חד אמר תיתי לי דלא אסתכלי בכותי וחד אמר תיתי לי דלא עבדי שותפות בהדי כותי
20 Abuha b. Ihi and Minyamin b. Ihi: One said: May I be rewarded because I have never looked at a non-Jew, and the other said, May I be rewarded because I have never gone into partnership with a non-Jew.
כא שאלו תלמידיו את ר' זירא במה הארכת ימים אמר להם מימי לא הקפדתי בתוך ביתי ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני ולא הרהרתי במבואות המטונפות ולא הלכתי ד"א בלא תורה ובלא תפילין ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא ששתי בתקלת חבירי ולא קראתי לחבירי (בחניכתו) ואמרי לה (בחכינתו):
21 Zera was asked by his disciples: How have you lived such a long life? He replied: Never in my life have I been overly demanding with my household, nor have I walked in front of one greater than myself, nor have I meditated on the Torah in filthy alleys, nor have I gone four cubits without Torah and tefillin, nor have I slept in the bet hamidrash, either a long or a short sleep, nor have I rejoiced in the downfall of my fellow, nor have I called my fellow by a disgraceful name, or, as some say, his family nickname.
כב <big><strong>מתני׳</strong></big> ועוד א"ר יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילין בתוכו חבלים ואין פורשין לתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פירות ואין עושין אותו קפנדריא
22 Rabbi Judah said further: a synagogue that has fallen into ruins, they may not eulogize in it, nor twist ropes, nor spread nets [to trap animals], nor lay out produce on its roof [to dry], nor use it as a short cut,
כג שנאמר (ויקרא כו, לא) והשמותי את מקדשכם קדושתן אף כשהן שוממין
23 as it says, “And I will desolate your holy places” (Leviticus 26:31)—their holiness remains even when they are desolate.
כד עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש:
24 If grass comes up in it, it should not be plucked, [in order to elicit] melancholy.
כה <big><strong>גמ׳</strong></big> ת"ר בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש אין אוכלין בהן ואין שותין בהן
25 GEMARA. Our Rabbis taught: We do not act frivolously in a synagogue. We do not eat in them, nor drink in them,
Previous ChapterNext Chapter