Menachot 144

Chapter 144

א ורבי אלעזר בר' שמעון לא שמיע ליה

1 And did not R. Eleazar son of R. Simeon know of this [teaching of his father]? - [He certainly knew of it] but in that case it is different for the slaughtering has already overridden the Sabbath. And Rabbi? Is it not the fact that the slaughtering there has already overridden the Sabbath? - Rather [we must say that] Rabbi is of the opinion that the reaping of the 'Omer does not override the Sabbath. But does it not? But we have learnt: The Sages say, whether on the Sabbath or on a weekday it was taken out of three se'ahs! That is not in accordance with Rabbi's view. But we have learnt: The Sages say. Whether on the Sabbath or on a weekday it was reaped by three men into three baskets with three sickles! [That too is] not in accordance with Rabbi's view. But we have learnt: On the Sabbath he called out further, 'On this Sabbath?' - [That too is] not In accordance with Rabbi's view.

ב אלא שאני התם שהרי דחתה שחיטה את השבת

2 IF IT WAS REAPED BY DAY IT IS VALID. MOREOVER IT OVERRIDES THE SABBATH.

ג ולרבי הכי נמי דחתה שחיטה את השבת אלא קסבר רבי קצירת העומר לא דחיא שבת

3 Whom have you heard say that if it was reaped by day it is valid? Clearly it is Rabbi. Yet it states, MOREOVER IT OVERRIDES THE SABBATH. Presumably it refers to the reaping [of the 'Omer]. does it not? - No, it refers to the offering [of the 'Omer]. And the reaping does not [override the Sabbath]? Surely it has been taught: Rabbi says. And Moses declared the appointed times of the Lord. For what purpose is this stated? Because we have learnt only of the daily offering and the Passover-offering [that they override the Sabbath and uncleanness]. since in its anointed time' is stated in connection with them - in its appointed time', even on the Sabbath, 'in its anointed time', even in uncleanness. Whence do we know it of the other offerings of the congregation? The text therefore states These shall ye offer unto the Lord in your appointed times. Whence do we know to include the 'Omer and that which is offered with it, and the Two Loaves and that which is offered with them? The text therefore states, 'And Moses declared the appointed times of the Lord': this verse thus fixed 'the appointed time' for all of them. Now for what [service is the Sabbath overridden]? Should you say for the offering, but the Two Loaves are not offered at all! Obviously then it is for the grinding and the sifting of the corn and similarly in the case of the 'Omer for the reaping; thus it overrides the Sabbath. No, the 'Omer [overrides the Sabbath] for the act of offering, and the Two Loaves for the baking; for Rabbi is of the opinion that the oven [of the Sanctuary] hallows them, so that had they been baked on the previous day they would, by being kept overnight, be now invalid.

ד ולא והתנן וחכמים אומרים אחד שבת ואחד חול משלש היה בא דלא כרבי

4 But does Rabbi hold that the oven hallows them? Surely it was taught: The lambs of Pentecost hallow the bread only by their slaughtering. Thus if they were slaughtered under their own name and their blood was sprinkled under their own name, the bread is hallowed; if they were slaughtered under another name and their blood was sprinkled under another name, the bread is not hallowed; if they were slaughtered under their own name but their blood was sprinkled under another name, the bread is hallowed and not hallowed. This is the opinion of Rabbi. R. Eleazar son of R. Simeon says, It is by no means hallowed unless [the lambs] were slaughtered under their own name and their blood was sprinkled under their own name! - R. Nahman b. Isaac answered, He means that they are either determined or not determined. CHAPTER VII

ה וחכמים אומרים אחד שבת ואחד חול בשלשה בשלש קופות ובשלש מגלות דלא כרבי

5 MISHNAR FROM THE FOLLOWING MEAL-OFFERINGS THE HANDFUL MUST BE TAKEN AND THE REMAINDER IS FOR THE PRIESTS: THE MEAL-OFFERING OF FINE FLOUR, THAT PREPARED ON A GRIDDLE, THAT PREPARED IN A PAN, THE CAKES AND THE WAFERS, THE MEAL-OFFERING OF A GENTILE, THE MEAL-OFFERING OF WOMEN, THE MEAL-OFFERING OF THE 'OMER, THE SINNERS MEAL-OFFERING, AND THE MEAL-OFFERING OF JEALOUSY. R. SIMEON SAYS, FROM THE SINNERS MEAL-OFFERING BROUGHT BY PRIESTS THE HANDFUL IS TAKEN, AND THE HANDFUL IS OFFERED BY ITSELF AND SO ALSO THE REMAINDER IS OFFERED BY ITSELF.

ו ובשבת יאמר להם שבת זו דלא כרבי:

6 GEMARA. R. Papa said, All [the meal-offerings] enumerated in the Mishnah must consist of ten [cakes]. What does he teach us?-He wishes to exclude thereby R. Simeon's view who said, He may offer half in cakes and half in wafers; and so he teaches us that it is not so.

ז נקצר ביום כשר ודוחה את השבת: מאן שמעת ליה דאמר נקצר ביום כשר רבי וקתני ודוחה את השבת מאי לאו קצירה לא להקרבה

7 AND THE REMAINDER IS FOR THE PRIESTS. Whence do we know this? - Whence? [you ask,] but surely where it is expressly stated it is expressly stated, and where it is not expressly stated there is the verse, And this is the law of the meal-offering: the sons of Aaron shall offer it... and that which is left thereof shall Aaron and his sons eat! - With regard to those which are brought from wheat I have no doubt, I only ask it with regard to those brought from barley. But even with regard to those brought from barley, surely [it is obvious that] the remainder is for the priests, since the handful is taken from them? According to the view of the Rabbis I have no doubt, I only ask it according to the view of R. Simeon who maintains that there is a meal-offering from which the handful must be taken and yet [the remainder] may not be eaten, for we have learnt: R. SIMEON SAYS, FROM THE SINNER'S MEAL-OFFERING BROUGHT BY PRIESTS THE HANDFUL IS TAKEN, AND THE HANDFUL IS OFFERED BY ITSELF AND SO ALSO THE REMAINDER IS OFFERED BY ITSELF. Whence then do we know it? - Hezekiah said, From the verse, And every meal-offering, mingled with oil, or dry, shall all the sons of Aaron have. And if this verse serves no purpose for meal-offerings of wheat mingled With oil it should be applied to meal-offerings of barley mingled with oil, and so, too, if this verse serves no purpose for dry meal-offerings of wheat it should be applied to dry meal-offerings of barley. But does this [verse] serve this purpose? Surely it is required for the following which was taught: How do we know that meal-offerings may not be set off against animal-offerings?

ח אבל לקצירה לא והתניא רבי אומר (ויקרא כג, מד) וידבר משה את מועדי ה' מה תלמוד לומר לפי שלא למדנו אלא לתמיד ופסח שנאמר בהן (במדבר ט, ב) במועדו (במדבר כח, ב) במועדו ואפילו בשבת במועדו ואפילו בטומאה

ט שאר קרבנות הצבור מנין תלמוד לומר (במדבר כט, לט) אלה תעשו לה' במועדיכם

י מנין לרבות עומר והקרב עמו שתי הלחם והקרב עמהן תלמוד לאמר וידבר משה את מועדי ה' הכתוב קבע מועד לכולן

יא למאי אילימא להקרבה שתי הלחם בני הקרבה נינהו

יב אלא פשיטא לטחינה והרקדה ודכותה גבי עומר לקצירה וקא דחי את השבת

יג אלא עומר להקרבה ושתי הלחם לאפיה וקסבר רבי תנור מקדש אי אפי לה מאתמול איפסילה לה בלינה

יד וסבר רבי תנור מקדש והתניא כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה כיצד שחטן לשמן וזרק דמן לשמן קדש הלחם

טו שחטן שלא לשמן וזרק דמן שלא לשמן לא קדש הלחם שחטן לשמן וזרק דמן שלא לשמן הלחם קדוש ואינו קדוש דברי רבי

טז ר' אלעזר בר' שמעון אומר לעולם אינו קדוש עד שישחוט לשמן ויזרוק דמן לשמן

יז אמר רב נחמן בר יצחק הוקבעו ולא הוקבעו קא אמר

יח <big>הדרן עלך פרק רבי ישמעאל</big>

יט מתני׳ <big>ואלו</big> מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים מנחת הסלת והמחבת והמרחשת והחלות והרקיקין מנחת עובדי כוכבים ומנחת נשים ומנחת העומר ומנחת חוטא ומנחת קנאות

כ רבי שמעון אומר מנחת חוטא של כהנים נקמצת וקומץ קרב לעצמו ושירים קריבים לעצמן:

כא <big>גמ׳</big> אמר רב פפא כל היכא דתנן עשר תנן מאי קא משמע לן

כב לאפוקי מרבי שמעון דאמר מחצה חלות ומחצה רקיקין יביא קא משמע לן דלא:

כג ושיריהן לכהנים: מנלן דכתיבא כתיבא ודלא כתיבא כתיב בה (ויקרא ו, ז) וזאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן וגו' והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו

כד באה חיטין לא קמיבעיא לן כי קא מיבעיא לן באה שעורין באה שעורין נמי מדנקמצת שיריה לכהנים

כה אליבא דרבנן לא קא מיבעיא לן כי קא מיבעיא לן אליבא דרבי שמעון דאמר איכא מנחה דמיקמצא ולא מיתאכלא

כו דתנן רבי שמעון אומר מנחת חוטא של כהנים נקמצת הקומץ קרב בעצמו והשירים קריבין בעצמן מנלן

כז אמר חזקיה דאמר קרא (ויקרא ז, י) וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה אם אינו ענין לבלולה של חיטין תנהו ענין לבלולה של שעורין ואם אינו ענין לחרבה של חיטין תנהו ענין לחרבה של שעורין

כח והאי להכי הוא דאתא הא מיבעי ליה לכדתניא מנין שאין חולקין מנחות כנגד זבחים

Previous Chapter Next Chapter