Nedarim 81

ושטיח בחוסר כל (דברים כח, מח) אמר ר' אמי אמר רב בלא נר ובלא שלחן רב חסדא אמר בלא אשה רב ששת אמר בלא שמש רב נחמן אמר בלא דעה תנא בלא מלח ובלא רבב

a rug.<span class="x" onmousemove="('comment',' These are the minimum requisites of a wanderer. ');">¹</span>

אמר אביי נקטינן אין עני אלא בדעה במערבא אמרי דדא ביה כולא ביה דלא דא ביה מה ביה דא קני מה חסר דא לא קני מה קני

[And thou shalt serve thine enemies&nbsp;…] in want of all things.<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XXVIII, 48. ');">²</span>

אמר ר' אלכסנדרי אמר ר' חייא בר אבא אין החולה עומד מחליו עד שמוחלין לו על כל עונותיו שנאמר (תהלים קג, ג) הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי רב המנונא אמר חוזר לימי עלומיו שנאמר (איוב לג, כה) רוטפש בשרו מנוער ישוב לימי עלומיו כל משכבו הפכת בחליו (תהלים מא, ד) אמר רב יוסף לומר דמשכח למודו

R. Ammi said in Rab's name: This means without a lamp or table. R. Hisda said: Without a wife; R. Shesheth said: Without an attendant; R. Nahman said: Without knowledge. A Tanna taught: Without salt or fat. Abaye said: We have it on tradition that no one is poor save he who lacks knowledge. In the West [palestine] there is a proverb: He who has this, has everything; he who lacks this, what has he? Has one acquired this, what does he lack? Has he not acquired this, what does he possess?

רב יוסף חלש איעקר ליה למודיה אהדריה אביי קמיה היינו דבכל דוכתא אמרינן אמר רב יוסף לא שמיע לי הדא שמעתא אמר ליה אביי את אמריתה ניהלן ומהא מתניתא אמריתה ניהלן

R. Alexandri said in the name of R. Hiyya b. Abba: A sick man does not recover from his sickness until all his sins are forgiven him, as it is written, Who forgiveth all thine iniquities; who healeth all thy diseases.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ps. CIII, 3. ');">³</span>

כי הוה גמיר רבי תלת עשרי אפי הילכתא אגמריה לרבי חייא שבעה מנהון לסוף חלש רבי אהדר ר' חייא קמיה הנהו שבעה אפי דאגמריה שיתא אזדו הוה ההוא קצרא הוה שמיע ליה לרבי כדהוה גריס להו אזל ר' חייא וגמר יתהון קמי קצרא ואתא ואהדר יתהון קמי רבי כד הוה חזי ליה רבי לההוא קצרא אמר ליה רבי אתה עשית אותי ואת חייא איכא דאמרי הכי קאמר ליה אתה עשית את חייא וחייא עשה אותי

R. Hamnuna said: He [then] returns to the days of his youth, for it is written, His flesh shall be fresher than a child's: he shall return to the days of his youth.<span class="x" onmousemove="('comment',' Job XXXIII, 25. ');">⁴</span>

ואמר ר' אלכסנדרי אמר ר' חייא בר אבא גדול נס שנעשה לחולה יותר מן הנס שנעשה לחנניה מישאל ועזריה של חנניה מישאל ועזריה אש של הדיוט והכל יכולים לכבותה וזו של חולה של שמים היא ומי יכול לכבותה

Thou host turned his bed in his sickness.'<span class="x" onmousemove="('comment',' Ps. XLI, 4. ');">⁵</span>

ואמר ר' אלכסנדרי אמר ר' חייא בר אבא ואמרי לה אמר ר' יהושע בן לוי כיון שהגיע קיצו של אדם הכל מושלים בו שנאמר (בראשית ד, יד) והיה כל מוצאי יהרגני רב אמר מן הדין קרא (תהלים קיט, צא) למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך

R. Joseph said: This means that he forgets his learning. R. Joseph fell ill and forgot his learning; but Abaye restored it to him. Hence it is frequently stated that R. Joseph said, 'I have not heard this law,' and Abaye reminded him, 'You yourself did teach it to us and did deduce it from this particular Baraitha.'

רבה בר שילא אמרו ליה שכיב גברא גבוה הוה רכיב גירדונא זוטרא מטא תיתורא איסתויט שדייה וקא שכיב קרי על נפשיה למשפטיך עמדו היום

When Rabbi had studied his teaching in thirteen different interpretations, he taught R. Hiyya only seven of them. Eventually Rabbi fell sick [and forgot his learning]. Thereupon R. Hiyya restored to him the seven versions which he had taught him, but the other six were lost. Now, there was a certain fuller who had overheard Rabbi when he was studying them himself; so R. Hiyya went and learned them from the fuller, and then repeated these before Rabbi. When Rabbi met him, he said to him, 'Thou hast taught<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'made'. ');">⁶</span>

שמואל חזייה לההוא (קרוקיתא דעקרבא) יתיבא על אקרוקתא ועברה נהרא טרקא גברא ומיית קרי עליה למשפטיך עמדו היום

both R. Hiyya and myself'. Others say that he spoke thus to him: 'Thou hast taught R. Hiyya, and he has taught me.

אמר שמואל אין מבקרין את החולה אלא למי שחלצתו חמה לאפוקי מאי לאפוקי הא דתניא ר' יוסי בן פרטא אומר משום ר' אליעזר אין מבקרין לא חולי מעיים ולא חולי העין ולא מחושי הראש בשלמא חולי מעיים משום כיסופא אלא חולי העין ומחושי הראש מאי טעמא

R. Alexandri also said in the name of R. Hiyya b. Abba: Greater is the miracle wrought for the sick than for Hananiah, Mishael and Azariah. [For] that of Hananiah, Mishael and Azariah [concerned] a fire kindled by man, which all can extinguish; whilst that of a sick person is [in connection with] a heavenly fire,<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., his temperature rises. ');">⁷</span>

משום דרב יהודה דאמר רב יהודה דיבורא קשיא לעינא ומעלי לאישתא אמר רבא האי אישתא אי לאו דפרוונקא דמלאכא דמותא מעלי

and who can extinguish that? R. Alexandri also said in the name of R. Hiyya b. Abba, — others state, R. Joshua b. Levi said: When a man's end has come, all have dominion over him, for it is written, And it will be that whosoever findeth me will slay me.<span class="x" onmousemove="('comment',' Gen. IV, 14; thus Cain, thinking that his end had arrived, recognised that everything would have power to slay him. ');">⁸</span> Rab deduced it from this verse: They stand forth this day to receive thy judgments: for all are thy servants.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ps. CXIX, 91. I.e., all become servants to carry out God's judgment of doom. ');">⁹</span> Rabbah b. Shila was told that a tall man had died. [Now it happened thus:] This man was riding on a little mule and when he came to a bridge, the mule shied and threw the man, and he was killed. Thereupon Rabbah applied to him the verse, They stand forth this day to receive thy judgments etc. Samuel saw a scorpion borne by a frog across a river, and then stung a man, so that he died. Thereupon Samuel quoted, They stand forth this day to receive thy judgments etc.<span class="x" onmousemove="('comment',' Though a scorpion cannot swim, he was carried across by the frog, in order to fulfil God's judgment. ');">¹⁰</span> Samuel said: Only a sick person who is feverish<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'when he is wrapped in heat'. ');">¹¹</span> may be visited. What does this exclude? It excludes those concerning whom it has been taught by R. Jose b. Parta in R. Eliezer's name, viz., One must not visit those suffering with bowel [trouble], or with eye disease, or from headaches. Now the first is well, the reason being through embarrassment;<span class="x" onmousemove="('comment',' He has his bowels frequently moved. ');">¹²</span> but what is the reason of the other two? — On account of Rab Judah's dictum, viz., Speech is injurious to the eyes and to [people suffering from] headaches.<span class="x" onmousemove="('comment',' This is the reading of Asheri; cur. edd. add, 'and is good for fever' and Wilna Gaon amends likewise. ');">¹³</span> Raba said: Feverishness, were it not a forerunner of the angel of death,<span class="x" onmousemove="('comment',' Both in the Bible and in the Talmud death is regarded as coming to man through an angel. Thus we find mention of the 'angel of the Lord' destroying 185,000 men in the Assyrian camp (II Kings XIX, 35); the destroying angel (II Sam. XXIV, 15); 'the angel of the Lord' whom David saw standing 'between the earth and the heaven, having a drawn sword in his hand stretched out over Jerusalem' (I Chron. XXI, 15). In the Talmud this angel is frequently referred to, and he was conceived as causing death by dropping gall into the mouth of the victim; 'A.Z. 20b; v. J.E. IV, 480ff. ');">¹⁴</span> it would be as salutary