Pesachim 151

Chapter 151

א אסור צונן לתוך צונן דברי הכל מותר חם לתוך צונן וצונן לתוך חם רב אמר עילאה גבר ושמואל אמר תתאה גבר

1 that it is forbidden;1 cold into cold, all agree that it is permitted.2

ב תנן נטף מרוטבו על החרס וחזר אליו יטול את מקומו קא סלקא דעתך בחרס צוננת בשלמא לרב דאמר עילאה גבר משום הכי יטול את מקומו דאזל רוטב מרתח ליה לחרס והדר חרס מרתח ליה לרוטב וכי הדר רוטב אפסח קא מטוי פסח מחמת חמימותא דחרס ורחמנא אמר (שמות יב, ח) צלי אש ולא צלי מחמת דבר אחר

2 [If] hot [falls] into cold, or cold into hot Rab maintained: The upper prevails;3 while Samuel maintained: The lower prevails.

ג אלא לשמואל דאמר תתאה גבר חרס כיון דצונן הוא אקורי מיקר ליה לרוטב אמאי יטול את מקומו כדאמר רבי ירמיה אמר שמואל בסולת רותחת הכא נמי בחרס רותח

3 We learned: IF SOME OF ITS JUICE DRIPPED ON TO THE EARTHEN[WARE] AND DRIPPED BACK ON TO IT HE MUST REMOVE ITS PLACE. It was assumed that this refers to a cold earthenware; now it is well on Rab's view that the upper prevails: consequently he must remove its place, because the juice goes and heats the earthenware and the earthenware in turn heats the juice, and when the juice drips back on to the paschal lamb, the paschal lamb is roasted [at that spot] by the heat of the earthenware, whereas the Divine Law said, roast with fire,4

ד תנן נטף מרוטבו על הסולת יקמוץ את מקומו קא סלקא דעתך בסולת צוננת בשלמא לרב דאמר עילאה גבר משום הכי יקמוץ את מקומו דמרתח לה לסולת דהדר הודרניה והדרא סולת ומרתחא ליה לדידיה וקא מטוי רוטב מחמת חמימותא דסולת ורחמנא אמר צלי אש ולא צלי מחמת דבר אחר

4 but not roast with something else. But on Samuel's view that the lower prevails, since the earthenware is cold it actually cools the juice; why then should he remove its place? - As R'Jeremiah said5

ה אלא לשמואל דאמר תתאה גבר סולת כיון דצוננת היא אקורי קא מיקר ליה למה לי יקמוץ את מקומו (תסגי ליה ביטול את מקומו) א"ר ירמיה אמר שמואל בסולת רותחת

5 in Samuel's name: The reference is to hot flour; so here too the reference is to hot earthenware. We learned: IF SOME OF ITS JUICE DRIPPED ON TO THE FLOUR, HE MUST REMOVE A HANDFUL FROM ITS PLACE.

ו תנן סכו בשמן של תרומה אם חבורת כהנים יאכלו אם של ישראל אם חי הוא ידיחנו אם צלי הוא יקלוף את החיצון בשלמא לרב דאמר עילאה גבר אמטו להכי סגי ליה בקליפה משום דעילאה צונן הוא

6 It was assumed that this refers to cold flour. It is well on Rab's view that the upper prevails: consequently he must remove a handful from its place, because it heats the flour around it and the flour in turn heats it, and the juice is roast by the heat of the flour, whereas the Divine Law said, 'roast wit fire', but not roast with something else.

ז אלא לשמואל דאמר תתאה גבר כיון דחם הוא מבלע בלע אמאי סגי ליה בקליפה ניתסר לגמרי שאני סיכה דמשהו בעלמא הוא דעבידא

7 But on Samuel's view that the lower prevails, since the flour is cold actually cools it; why then must he remove a handful from its place? - Said R'Jeremiah B'Samuel: This refers to hot flour. We learned: IF HE BASTED IT With OIL OF TERUMAH, IF THEY [WHO REGISTERED FOR IT] ARE A COMPANY OF PRIESTS, THEY MAY EAT [IT]; IF IT BELONGS TO ISRAELITES: IF IT IS [YET] RAW, LET HIM WASH IT OFF; IF IT IS ROAST, HE MUST PARE THE OUTER PART.

ח תניא כוותיה דשמואל חם לתוך חם אסור וכן צונן שנתן לתוך חם אסור חם לתוך צונן וצונן לתוך צונן מדיח

8 It is well on Rab's view that the upper prevails: consequently [mere] paring is sufficient, because the upper is cold.6 But on Samuel's view that the lower prevails, since it is hot it certainly absorbs; why then is paring sufficient: let us forbid it entirely? - Basting is different, because a mere trifle is used.

ט חם לתוך צונן מדיח כיון דחם הוא אדמיקר ליה אי אפשר דלא בלע פורתא קליפה מיהא ניבעי אלא אימא חם לתוך צונן קולף צונן לתוך צונן מדיח

9 It was taught in accordance with Samuel: [If] hot matter [falls] into hot, it is forbidden; similarly, if he cold into hot, it is forbidden; hot into cold or cold into cold, he must wash it off. [You say], 'Hot into cold, must wash it off'; [surely] since it is hot, until it cools it cannot but absorb a little; then it should at lea require paring?

י תניא אידך בשר רותח שנפל לתוך חלב רותח וכן צונן שנפל לתוך חם אסור חם לתוך צונן וצונן לתוך צונן מדיח חם לתוך צונן מדיח כיון דחם הוא אדמיקר ליה אי אפשר דלא בלע פורתא קליפה מיהא ניבעי אלא אימא חם לתוך צונן קולף צונן לתוך צונן מדיח

10 Rather say: hot into cold, he must pare it; cold into cold, he must wash it off. Another [Baraitha] taught: If hot meat fell into hot milk, and likewise if cold fell into hot, it is forbidd Hot into cold or cold into cold, he must wash [the meat].'

יא אמר מר צונן לתוך צונן מדיח אמר רב הונא לא שנו אלא שלא מלחו אבל מלחו אסור דאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח כבוש הרי הוא כמבושל

11 Hot into cold, he must wash [the meat]'; [surely] since it is hot, until it cools it cannot but absorb a little, then it should at least require paring? - Rather hot into cold, he must pare [it]; cold into cold, he must wash [the meat]. The Master said: 'Cold into cold, he must wash the meat.

יב אמר רבא הא דאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח (וכו') לא אמרן אלא שלא נאכל מחמת מלחו אבל נאכל מחמת מלחו לא

12 R'Huna said: They learned this only where he had not [previously] salted it; but if he had salted it, it is forbidden, for Samuel said: Salted [matter] is li hot;7 if preserved [in vinegar], it is like boiled.8

יג ההוא בר גוזלא דנפל לכדא דכמכא שרייא רב חיננא בריה דרבא מפשרוניא

13 Raba said: As to what Samuel said, Salted [matter] is like hot, - this was said9 only where it cannot be eaten through the salt;10

יד אמר רבא מאן חכים למישרא מילתא כי הא אי לאו רב חיננא בריה דרבא מפשרוניא דגברא רבה הוא אמר לך כי אמר שמואל מליח הרי הוא כרותח שאין נאכל מחמת מלחו האי נאכל מחמת מלחו

14 but if it can be eaten in spite of the salt, it is not so. A young pigeon fell into a jug of kamka,11

טו והני מילי חי אבל צלי בעי קליפה ולא אמרן אלא דלית ביה פילי אבל אית ביה פילי אסור ואי מתובל בתבלי אסור

15 [and] R'Hinena the son of Raba of Pashrunia<span class="x" onmousemove="('comment',' A town in Babylonia. Obermeyer does not identify it. Jast., however, s.v. identifies it with Perishna, which is mentioned infra 91a, and Obermeyer, p. 297, n. 1. thinks that the latter is identical with Barus, which was included in the district of Sura for taxation purposes.');">12 permitted it.

טז אמר רב

16 Said Raba: Who is so wise as to permit such a thing if not R'Hinena the son of Raba of Pashrunia, who is a great man. [For] he can tell you: when did Samuel say, Salted matter is like hot? - Where it cannot be eaten through the salt; whereas this could be eaten in spite of the salt. That is, however, only if it is raw; but if roast, it requires paring. Further, this was said only if it contains no splits;13 but if it contains splits, it is [altogether] forbidden; and if it is seasoned with condiments, it is forbidden.14 Rab said:

Previous Chapter Next Chapter