Sanhedrin 13

Chapter 13

א מצוה למימרא להו אי דינא בעיתו אי פשרה בעיתו היינו תנא קמא איכא בינייהו מצוה רבי יהושע בן קרחה סבר מצוה ת"ק סבר רשות
1 that it is a meritorious act to ask the litigants whether they wish to resortto law or to a settlement. If so, this agrees with the opinion of the firstTanna?<span class="x" onmousemove="('comment',' Who holds that arbitration may be suggested before the verdict is given. ');"><sup>1</sup></span> There is this difference, however:R. Joshua b. Korha regards this as a moral obligation; the first Tanna merelyas a permissible act. But this would make the first Tanna express the sameopinion as R. Simeon b. Manasya? — The difference centres round the latterpart of R. Simeon's statement: 'If you have already heard the case and knowin whose favour the verdict inclines, you are not at liberty to suggest asettlement', [a distinction which the first Tanna does not admit].
ב היינו דר"ש בן מנסיא איכא בינייהו משתשמע דבריהן ואתה יודע להיכן הדין נוטה אי אתה רשאי לומר להן צאו ובצעו
2 A difference of opinion is expressed by R. Tanhum b. Hanilai, who says thatthe verse quoted<span class="x" onmousemove="('comment',' Ps. X, 3. ');"><sup>2</sup></span> refers only to thestory of the golden calf, as it is written: <i>And when Aaron saw it, hebuilt an altar before it</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ex. XXXII, 5. ');"><sup>3</sup></span>
ג ופליגא דרבי תנחום בר חנילאי דאמר רבי תנחום בר חנילאי לא נאמר מקרא זה אלא כנגד מעשה העגל שנאמר (שמות לב, ה) וירא אהרן ויבן מזבח לפניו מה ראה א"ר בנימין בר יפת א"ר אלעזר ראה חור שזבוח לפניו
3 Whatdid he actually see? — R. Benjamin b. Japhet says, reporting R. Eleazar:He saw Hur lying slain before him and said [to himself]: If I do not obeythem, they will now do unto me as they did unto Hur, and so will be fulfilled[the fear of] the prophet, <i>Shall the Priest and the Prophet be slain inthe Sanctuary of God</i>?<span class="x" onmousemove="('comment',' Lam. II, 20. ');"><sup>4</sup></span> and theywill never find forgiveness. Better let them worship the golden calf, forwhich offence they may yet find forgiveness throughrepentance.<span class="x" onmousemove="('comment',' He thus made a compromise, and this compromise is denounced by the Psalmist. ');"><sup>5</sup></span>
ד אמר אי לא שמענא להו השתא עבדו לי כדעבדו בחור ומיקיים בי (איכה ב, כ) אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא ולא הויא להו תקנתא לעולם מוטב דליעבדו לעגל אפשר הויא להו תקנתא בתשובה
4 And how do those other Tannaim, who allow a settlement even when a case hasbeen heard, interpret the verse: <i>The beginning of strife is as one thatletteth out water</i>?<span class="x" onmousemove="('comment',' Prov. XVII, 14. ');"><sup>6</sup></span> They interpretit as does R. Hamnuna. For R. Hamnuna says: The first matter for which aman is called to give account in the Hereafter is regarding the study ofthe Torah, as it is said: The beginning ofjudgment<span class="x" onmousemove="('comment',' [H] 'Strife' or 'judgment'. ');"><sup>7</sup></span>
ה והני תנאי (משלי יז, יד) פוטר מים ראשית מדון מאי דרשי ביה כדרב המנונא דאמר רב המנונא אין תחילת דינו של אדם נידון אלא על דברי תורה שנאמר פוטר מים ראשית מדון אמר רב הונא האי תיגרא דמיא לצינורא דבידקא דמיא כיון דרווח רווח
5 concerns the letting out of<i>water</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e. the Torah, which is compared by the Rabbis to water. V. Ex. Rab. II, 9. ');"><sup>8</sup></span> R. Huna says [with reference to this verse]: Strife is compared to an openingmade by a rush of water that widens as the water presses through it.
ו אביי קשישא אמר דמי לגודא דגמלא כיון דקם קם:
6 Abaye the Elder<span class="x" onmousemove="('comment',' Abaye Kashisha, as distinct from the more famous Abaye. In fact, the latter quotes him in Keth. 94a. ');"><sup>9</sup></span> says: Strife is likethe planks of a wooden bridge; the longer they lie, the firmer they grow.
ז שמע"י ושת"י שב"ע זמירו"ת הו"א סימן:
7 ('Mnemonic: <i>Hear, And Two, Seven, Songs, Another</i>.)<span class="x" onmousemove="('comment',' Or, 'Hear, Vashti, Seven, Songs, Another'; Vashti and 'And Two' being spelled alike in Hebrew, [H] V. p. 21, n. 5. ');"><sup>10</sup></span> There was a man who used to say: Happy is he who hears abuse of himself andignores it; for a hundred evils pass him by. Samuel said to Rab Judah: Thisis alluded to in the verse: <i>He who letteth out water</i> [<i>of strife</i>]<i>causeth the beginning of</i>madon<span class="x" onmousemove="('comment',' Prov. XVII, 14. ');"><sup>11</sup></span>
ח ההוא דהוה קאמר ואזיל טוביה דשמע ואדיש חלפוה בישתיה מאה א"ל שמואל לרב יהודה קרא כתיב פוטר מים ראשית מדון ריש מאה דיני
8 [the numerical value ofwhich is a hundred].<span class="x" onmousemove="('comment',' [H] = 40, 4, 6, 50 respectively — 100 in all. ');"><sup>12</sup></span> that is, thebeginning of a hundred strifes.
ט ההוא דהוה קאמר ואזיל אתרתי תלת גנבא לא מיקטל א"ל שמואל לרב יהודה קרא כתיב (עמוס ב, ו) כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו
9 Again, there was a man who used to say: Do not be surprised if a thief goesunhanged for two or three thefts; he will be caught in the end. Samuel saidto Rab Judah: This is alluded to in the verse: <i>Thus saith the Lord: forthree transgressions of Judah, but for four I will not reverseit</i><span class="x" onmousemove="('comment',' Amos II, 6. Taken as an elliptical verse, with the meaning: 'Though I may reverse or keep back My judgment for the first three offences, punishment shall not be withheld for the fourth.' ');"><sup>13</sup></span> [i.e. My judgment].
י ההוא דהוה קאמר ואזיל שב בירי לשלמנא וחדא לעביד ביש א"ל שמואל לרב יהודה קרא כתיב (משלי כד, טז) כי שבע יפול צדיק וקם (ורשע יפול באחת)
10 Another used to say: Seven pits lie open for the good man [but he escapes];for the evil-doer there is only one, into which he falls. This, said Samuelto Rab Judah, is alluded to in the verse: <i>The righteous man falleth seventimes and riseth up again</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Prov. XXIV, 16. ');"><sup>14</sup></span> Yet another used to say: Let him who comes from a court that has taken fromhim his cloak sing his song and go hisway.<span class="x" onmousemove="('comment',' He should be happy that he was relieved of an ill-gotten thing. ');"><sup>15</sup></span>
יא ההוא דהוה קאמר ואזיל דאזיל מבי דינא שקל גלימא ליזמר זמר וליזיל באורחא א"ל שמואל לרב יהודה קרא כתיב (שמות יח, כג) וגם כל העם הזה על מקומו יבא בשלום
11 Said Samuel to Rab Judah: Thisis alluded to in the verse, <i>And all this people also</i> [i.e. includingthe losers] <i>shall come to their place inpeace</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ex. XVIII, 23. ');"><sup>16</sup></span> There was yet another who used to say: When a woman slumbers the [working]basket drops off her head.<span class="x" onmousemove="('comment',' Carelessness is the immediate cause of ruin. ');"><sup>17</sup></span>
יב ההוא דהוה קאמר ואזיל היא ניימא ודיקולא שפיל אמר ליה שמואל לרב יהודה קרא כתיב (קהלת י, יח) בעצלתים ימך המקרה וגו'
12 Said Samuelto Rab Judah: This is alluded to in the verse, <i>By slothfulness the rafterssink in</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e. the house falleth to decay. Ecc. X, 18. ');"><sup>18</sup></span> Another man used to say: The man on whom I relied shook his fist atme.<span class="x" onmousemove="('comment',' Or, 'raised his club against me.' ');"><sup>19</sup></span>
יג ההוא דהוה קאמר ואזיל גברא דרחיצנא עליה אדייה לגזיזיה וקם א"ל שמואל לרב יהודה קרא כתיב (תהלים מא, י) גם איש שלומי אשר בטחתי בו וגו'
13 Samuel said to Rab Judah: Thisis alluded to in the verse: <i>Yea, mine own familiar friend, in whom I trustedand who did eat of my bread, hath lifted up his heel againstme</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ps. XLI, 10. ');"><sup>20</sup></span> Another used to say: When love<span class="x" onmousemove="('comment',' Between my wife and myself. ');"><sup>21</sup></span>
יד ההוא דהוה קאמר ואזיל כי רחימתין הוה עזיזא אפותיא דספסירא שכיבן השתא דלא עזיזא רחימתין פוריא בר שיתין גרמידי לא סגי לן אמר רב הונא קראי כתיבי מעיקרא כתיב (שמות כה, כב) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת ותניא ארון תשעה וכפורת טפח הרי כאן עשרה
14 wasstrong, we could have made our bed on a sword-blade; now that our love hasgrown weak, a bed of sixty [cubits] is not large enough for us. Said R. Huna:This is alluded to in the verses: Of the former age [when Israel was loyalto God] it is said: <i>And I will meet with thee and speak with three fromabove the ark-cover</i>;<span class="x" onmousemove="('comment',' Ex. XXV, 22. ');"><sup>22</sup></span> and furtherit is taught: The Ark measured nine hand-breadths high and the cover onehand-breadth, i.e. ten in all. Again it is written: <i>As for the House whichKing Solomon built for the Lord, the length thereof was three score cubits,the breadth thereof twenty cubits, and the height thereof thirtycubits</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' I Kings VI, 2. ');"><sup>23</sup></span>
טו וכתיב (מלכים א ו, ב) והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו ולבסוף כתיב (ישעיהו סו, א) כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי איזה בית אשר תבנו לי וגו'
15 But of the latter age[when they had forsaken God] it is written: <i>Thus saith the Lord, The Heavenis my throne and the earth my footstool. Where is the house that ye may buildunto me?</i><span class="x" onmousemove="('comment',' Isa. LXVI, 1. Thus at first the Shechinah rested on an Ark of small dimensions, but when Israel sinned, even Solomon's Temple was too small. ');"><sup>24</sup></span> What evidence is there that the verb taguru [translated 'be afraid'] canalso be rendered 'gather in'?<span class="x" onmousemove="('comment',' Referring back to p. 24. ');"><sup>25</sup></span>
טז מאי משמע דהאי לא תגורו לישנא דכנושי הוא אמר רב נחמן אמר קרא (דברים כח, לט) ויין לא תשתה ולא תאגור רב אחא בר יעקב אמר מהכא (משלי ו, ח) תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה רב אחא בריה דרב איקא אמר מהכא (משלי י, ה) אוגר בקיץ בן משכיל:
16 R.Nahman answered by quoting the verse: Thou shalt neither drink of the winenor gather [te'egor] the grapes.<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XXVIII, 39. [H] ');"><sup>26</sup></span> R. Aha b. Jacob says that it can be proved from the following verse:<i>Provideth her bread in the summer and gathereth</i> [agerah] <i>her foodin the harvest</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Prov VI, 8. [H] ');"><sup>27</sup></span>
יז אמ"ת ממו"ן ירא"ה סימן: אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל דיין שדן דין אמת לאמיתו משרה שכינה בישראל שנאמר (תהלים פב, א) אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט וכל דיין שאינו דן דין אמת לאמיתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר (תהלים יב, ו) משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה' וגו'
17 R. Aha the sonof R. Ika says it can be derived from the following verse: <i>A wise songathereth</i> [oger] <i>in</i><i>summer</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. X, 5. [H] ');"><sup>28</sup></span> (Mnemonic: <i>Truth, Money, Shall See</i>.)
יח ואמר רבי שמואל בר (נחמן) אמר רבי יונתן כל דיין שנוטל מזה ונותן לזה שלא כדין הקדוש ברוך הוא נוטל ממנו נפשו שנאמר (משלי כב, כב) אל תגזול דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש
18 R. Nahman said, reporting R. Jonathan: A judge who delivers a judgmentin perfect truth<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit. 'true to its own truth', i.e. an absolutely true verdict which can be arrived at by the judge if he endeavours to find out the truth himself and does not rely on the evidence alone. V. Tosaf B.B. 8b; Meg. 15b. ');"><sup>29</sup></span> causes the<i>Shechinah</i> to dwell in Israel, for it is written: <i>God standeth inthe Congregation of God; in the midst of the judges Hejudgeth</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ps.LXXXII, 1. ');"><sup>30</sup></span>
יט ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו בין ירכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו
19 And he who does notdeliver judgments in perfect truth causes the <i>Shechinah</i> to departfrom the midst of Israel, for it is written: <i>Because of the oppressionof the poor, because of the sighing of the needy, now will I arise, saiththe Lord</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. XII, 6. ');"><sup>31</sup></span> Again. R. Samuel b. Nahmani, reporting R. Jonathan. said: A judge who unjustlytakes the possessions<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'money'. ');"><sup>32</sup></span> of one andgives then to another, the Holy One, blessed be He, takes from him his life,for it is written: <i>Rob not the poor because he is poor; neither oppressthe afflicted in the gate, for the Lord will plead their cause, and willdespoil of life those that despoilthem</i>.<span class="x" onmousemove="('comment',' Prov. XXII, 22-23. ');"><sup>33</sup></span> R. Samuel b. Nahmani further said, reporting R. Jonathan: A judge shouldalways think of<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit.,'see'. ');"><sup>34</sup></span> himself as if hehad a sword hanging over hishead<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit. 'resting between his flanks'. ');"><sup>35</sup></span> and<i>Gehenna</i><span class="x" onmousemove="('comment',' V. Glos. ');"><sup>36</sup></span> gaping under him,
Previous ChapterNext Chapter